לדלג לתוכן

אגנור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אגנור
תפקיד מלך פיניקיה (צור או צידון)
אב פוסידון
אם ליביה
אחים בלוס
בן או בת זוג טלפסה, אגריופה או אנטיופה
צאצאים אירופה, קדמוס, פויניקס, קיליקס, תאסוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אגנוריוונית: Ἀγήνωρ, במשמעות 'הרואי, גברי'[1]) היה מלך פיניקיה במיתולוגיה היוונית, אביהם של אירופה וקדמוס.

מקורות עתיקים רבים מציינים את אגנור כאבי אירופה, הנסיכה שחטף זאוס לכרתים,[2][3][4][5] וכאבי קדמוס, שיצא לחפש את אירופה וייסד את תבאי.[6][7][8][9][10][11][5]

פסאודו־אפולודורוס תיאר את שושלת אבותיו של אגנור: אינכוס (אנ') הוליד את איו, והיא נדדה בעולם והולידה מזאוס את אפפוס (אנ') במצרים, ולאחר שהות בגבל שניהם שבו למצרים, ואפפוס הוליד את ממפיס (אנ')אפונים של העיר ממפיס) ואת ליביה (אנ'), האפונים של ארץ ליביה (Libya – צפון אפריקה). ליביה ילדה מפוסידון את בלוס (צורה יוונית לשם "בעל"[12]) ואגנור, שעבר לפיניקיה, שם הפך ל"אבי הסחר הגדול", ושלט בה.[13] לאחר שהגיע אגנור לפיניקיה הוא התחתן עם טלפסה, והוליד בת – אירופה, ושלושה בנים – קדמוס, פויניקס וקיליקס (אפולודורוס מזכיר כי יש הטוענים שאירופה היא בתו של פויניקס). לאחר שחטף זאוס את אירופה, אביה אגנור שלח את בניו לחפשה, באמרו להם לא לחזור עד שימצאוה, וכך הפכו פויניקס, קיליקס ותאסוס (בן פוסידון או קיליקס) לאפונימים, וקדמוס ייסד את תבאי.[14] גם הרודוטוס הזכיר את אגנור כאבי קיליקס.[15] פאוסניאס הזכיר גם את תאסוס כבן אגנור.[16] בארגונאוטיקה מוזכר גם פינאוס (אנ') כבן אגנור.[17]

היגינוס (אנ') (מת בשנת 17 לסה"נ) כתב שאגנור התחתן עם אגריופה, ובדומה למסופר אצל פסאודו־אפולודורוס, כשגילה שאירופה נעלמה, שלח את בניו – פויניקס, קיליקס וקדמוס – להחזיר את אחותם או לא לחזור.[5]

לפי יואנס צצס (המאה ה-12), היו שאמרו שאגנור היה בן בלוס, והיו שאמרו שהיה אחיו, וצצס מאמין שאגנור האח ואגנור הבן היו אנשים שונים, כאשר אגנור שחשק באנטיופה בת בלוס היה האח; קדמוס, קיליקס ופויניקס היו בניהם.[18]

קווינטוס קורטיוס רופוס סיפר שבני צידון שנשבו בידי אלכסנדר זכרו שצידון וצור היו בעבר תחת מלוכה אחת, ונוסדו שתיהן על־ידי אגנור.[19]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Henry George Liddell, Robert Scott, ἀγήνωρ, A Greek-English Lexicon ("Liddell & Scott" or "LSJ")
  2. ^ לוקיאנוס מסמוסטה, אודות האלה הסורית, פסקה 4
  3. ^ אובידיוס, מטמורפוזות, ספר 2 שורה 898 (ראו במקור הלטיני ובתרגום לאנגלית)
  4. ^ דיודורוס סיקולוס, ביבליותקה היסטוריקה, 5.78.1 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
  5. ^ 1 2 3 היגינוס, Fabulae, ‏178 (ראו במקור הלטיני ובתרגום לאנגלית)
  6. ^ אובידיוס, מטמורפוזות, ספר 3 שורות 8, 97 ועוד (ראו במקור הלטיני ובתרגום לאנגלית)
  7. ^ הרודוטוס, היסטוריות, 4.147–4.148 (ראו במקור היווני ובתרגום לעברית)
  8. ^ פאוסניאס, תאוריה של יוון, 3.15.8 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
  9. ^ דיודורוס סיקולוס, ביבליותקה היסטוריקה, 3.74.6 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית), 4.2.1 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית), 5.48.5, 5.57.5, 5.58.2 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
  10. ^ נונוס, דיוניסיקה, 2.3 (ראו במקור עם תרגום ובתרגום לאנגלית)
  11. ^ אפולוניוס מרודוס, ארגונאוטיקה, שיר 3 שורות 1177–1187 (ראו במקור היווני, בתרגום לאנגלית: [1] [2], ובתרגום לעברית)
  12. ^ גיא דרשן, אחר המבול, מוסד ביאליק, עמ' 67
  13. ^ פסאודו־אפולודורוס, ביבליותקה, 2.1.4–2.1.5
  14. ^ פסאודו־אפולודורוס, ביבליותקה, 3.1.1–3.1.2
  15. ^ הרודוטוס, היסטוריות, 7.91 (ראו במקור היווני ובתרגום עברי)
  16. ^ פאוסניאס, תיאורה של יוון, 5.25.12–5.25.13 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
  17. ^ אפולוניוס מרודוס, ארגונאוטיקה, שיר 2 שורות 178–180, 237, 240, 293, 426, 490 ו־617 ובשיר 3 שורה 943 (ראו במקור היווני, בתרגום לאנגלית ולעברית)
  18. ^ יואנס צצס, כיליאדס, 7.159–7.165 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
  19. ^ קווינטוס קורטיוס רופוס, תולדות אלכסנדר, 4.4