אגנס פיי מורגן
 | |
| לידה |
4 במאי 1884 פאוריה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
20 ביולי 1968 (בגיל 84) |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
| מעסיק |
אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אוניברסיטת וושינגטון, אוניברסיטת מונטנה |
| פרסים והוקרה |
מדליית גרוון-אולין (1949) |
  | |
אגנס פיי מורגן (באנגלית: Agnes Fay Morgan; 4 במאי 1884 – 20 ביולי 1968) הייתה כימאית ופרופסורית אמריקנית. היא כלת מדליית גרוון לנשים בכימיה לשנת 1949, וכלת פרס בורדן לשנת 1954 על תרומתה למחקר בנושא תזונה. נוסף על כך, פרס אגנס פיי מורגן למחקר נקרא על שמה. זהו פרס הניתן לחוקרות צעירות על הצלחה משמעותית בתחומי מחקר בכימיה או בביולוגיה. מחקרה העיקרי עסק בוויטמין B5, במסגרתו היא הוכיחה שמחסור בוויטמין זה גורם לשינויים בצבע העור והשיער.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אגנס פיי מורגן נולדה ב-1884 בפאוריה, אילינוי. היא הילדה השלישית מתוך ארבעה ילדים. היא נולדה למשפחה אירית - אביה פטריק ג'ון פיי, ואמה, אשתו השנייה, מארי פיי.[2] שני הוריה גדלו במשפחות עניות אך בעלות אדמות באירלנד, והיגרו בהמשך חייהם לארצות הברית. עם הגעתם, אביה מצא עבודה כפועל. על אף ששני אחיה לא למדו באוניברסיטה, מורגן זכתה למלגה מלאה על סמך הצטיינותה בלימודים בתיכון פאוריה המקומי.[1]
היא התחילה ללמוד תואר בכימיה במכללת ואסר, אך במהרה עברה ללמוד באוניברסיטת שיקגו. שם היא סיימה תואר ראשון בכימיה ב-1904.[1] אחרי שסיימה את התואר השני שלה ב-1905, מורגן החלה ללמד כימיה באוניברסיטאות שונות. ב-1905 היא הגיעה לאוניברסיטת הרדין-סימונס, ושם לימדה עד 1906. לאחר מכן, היא לימדה באוניברסיטת מונטאנה בין השנים 1907–1908, ובאוניברסיטת וושינגטון בין השנים 1910–1912. בהמשך חזרה לאוניברסיטת שיקגו, שם דוקטורט בכימיה, אותו השלימה ב-1914.[3] הדבר היה יוצא דופן באותה התקופה, כיוון שרק 11% ממקבלי הדוקטורט היו נשים. נוסף על כך, מורגן הייתה נשואה, דבר אשר ייחד אותה עוד יותר מיתר הנשים בעלות דוקטורט.[4]
עבודתה באוניברסיטת ברקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1915 מורגן החלה לעבוד באוניברסיטת ברקלי בתור עוזרת פרופסור ביחידה לתזונה של מכללת החקלאות. ב-1916 היא מונתה ליושבת ראש המחלקה לכלכלת בית יחד עם עמיתתה מארי פטרסון. ב-1918 המחלקה פוצלה לשתי תתי-מחלקות: מדעי הבית, עם מורגן בתור יושבת הראש שלה, ואמנות הבית, עם מארי פטרסון בתור יושבת הראש.[3] ב-1919 הפכה לפרופסור חבר באוניברסיטה, וב-1923 מונתה לפרופסור מן המניין באוניברסיטה.[2]
תחת הנחייתה, המחלקה לכלכלת בית באוניברסיטה פרחה. באותה התקופה, תזונה הייתה נושא חדש ולא מוכר, ומורגן לימדה את הקורס הראשון אי פעם באוניברסיטת ברקלי על מדעי התזונה האנושית.[2] הדרישות שלה מהסטודנטים היו גבוהות מאוד, והיא נהגה לשים דגש גדול על רקע בביולוגיה ופיזיולוגיה – דבר שמעט מאוד אוניברסיטאות במדינה עשו באותה התקופה. סטודנטים להוראת כלכלת הבית שלמדו אצלה היו נכונים ללמד גם ביולוגיה וכימיה בתיכונים, לעומת נושאי הלימוד הרגילים של אותה התקופה, שעסקו בנושאים קלאסיים של כלכלת בית, כמו סריגה ובישול.[3]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1908, בזמן שמורגן לימדה באוניברסיטת מונטאנה, היא פגשה את ארתור איווסון מורגן, שהיה סטודנט שלה לכימיה. ארתור נלחם כמה שנים קודם לכן במלחמת ארצות הברית-ספרד, ושם נפצע. את לימודיו מימן בעזרת דמי פיצויים על הפציעה שלו. לאחר שהשניים התחתנו, מורגן עברה בעקבות בעלה לסיאטל, ושם לימדה באוניברסיטת וושינגטון.[4]
ב-1923 נולד בנה היחיד, ארתור איווסון ג'וניור.[2]
המחקר שלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מורגן שמרה על מעבדת מחקר פעילה. מחקריה היו בתחומים מגוונים והיא פרסמה מעל ל-200 מאמרים בנושא תזונה. רוב מחקריה עסקו בנושאים יום-יומיים בתזונה, כמו הערך התזונתי של סוגים שונים של מזון ויציבות של חלבונים בתהליכי עיבוד מזון, אכסון מזון והכנתו.[1] רוב המחקר המעשי שלה, והמשמעותי ביותר שלה, היה על הביוכימיה של וויטמינים.[2] אחד מהמחקרים מוכרים ביותר שלה עסק בקשר בין מחסור בוויטמין B5 והאפרה של שיער. במחקרה היא בנתה דיאטה חסרת וויטמין B5, אך היו בה תחליפי תזונה לכל הצרכים שהוויטמין סיפק, חוץ משמירה על שיער מפני האפרה. היא עשתה זאת כדי להוכיח שיש קשר ישיר בין המחסור בוויטמין ובין האפרת השיער, ללא קשר לשאר תפקידיו של הוויטמין. היא העלתה את ההצעה בשימוש בדיאטה זו על שועלים, כדי לספק פרווה אפורה אשר הזכירה מאוד את צבעה של פרוותם של שועלים כסופי-פרווה, שהייתה בתקופה ההיא מאוד באופנה. היא הצליחה לשכנע מגדל שועלים להאכיל חלק מהשועלים שלו לפי הדיאטה שלה, ומהפרווה האפורה שלהם היא הכינה בגד אשר הוכיח את טענתה. את הבגד הזה היא לבשה לאירועים חשובים, כמו הצגת מחקרה ב-1939 מול האגודה האמריקנית לביולוגיה ניסיונית, וב-1949 כאשר היא זכתה במדליית גרוון של האגודה האמריקנית לכימיה.[4]
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מורגן זכתה בכמה פרסים לאורך חייה:
פרס גרוון של האגודה האמריקנית לכימיה ב-1949, עבור תוצאות מחקרה על הקשר בין וויטמין B5 והאפרה של שיער.[4] לאחר מכן, זכתה בפרס בורדן של האגודה האמריקנית לתזונה ב-1954, בשל תרומתה הניכרת למחקר בתזונה.[3]
נוסף על שני הפרסים הללו, היא זכתה לכבוד רב בכמה דברים נוספים. ב-1951 היא הייתה האישה הראשונה בהיסטוריה שמונתה למרצת מחקר פקולטה, שזהו כבוד השמור לחוקרים המובילים ביותר בפקולטה שלהם. נוסף על כך, ב-1961, קראו לבניין כלכלת הבית של אוניברסיטת קליפורניה אולם אגנס פיי מורגן.[3]
עד היום קיים פרס אגנס פיי מורגן למחקר על שמה, מטעם חברת איואטה סיגמא פיי (אנ') – חברה הנועדה לכבד בפרסים נשים במדע. מורגן הייתה ממקימיו, והפרס על שמה ניתן לנשים צעירות מובילות בתחומי מחקר הקשורים בכימיה או ביולוגיה על מחקרים משמעותיים.[5]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The Effect of Heat Upon the Biological Value of Cereal Proteins and Casein – מאמר של אגנס פיי מורגן בנושא השפעת החום על חלבונים מסוגים מסוימים.
- The Effect of Acid, Neutral, and Basic Diets on the Calcium and Phosphorus Metabolism of Dogs – ספר של אגנס פיי מורגן ועוד כותבים רבים באחד מנושאי המחקר שהיא עסקה בהם.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 Sicherman, Barbara & Green, Carol Hurd, Notable American Women: The Modern Period: A Biographical Dictionary, 1980, עמ' 495-497
- ^ 1 2 3 4 5 Jo Anne Meginnes, Morgan, Agnes Fay, Encyclopedia.com
- ^ 1 2 3 4 5 Ruth Okey, Barbara Kennedy Johnson, Gordon Mackinney, Agnes Fay Morgan, Home Economics: Berkeley, CALISPHERE
- ^ 1 2 3 4 Janet C. King, Contribution of Women to Human Nutrition, The Journal of Nutrition, 2003
- ^ Iota Sigma Pi - Awards - Professional Awards, Iota Sigma Pi