אגפטוס השני
 | |||||
| לידה |
המאה ה־9 ייתכן רומא, מדינת האפיפיור  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
8 בדצמבר 955 רומא, מדינת האפיפיור | ||||
| מקום קבורה |
בזיליקת יוחנן הקדוש בלטראנו | ||||
| דת |
הכנסייה הקתולית | ||||
| |||||
  | |||||
האפיפיור אגפטוס השני (בלטינית: Agapetus II; מת ב-8 בנובמבר 955) היה האפיפיור מ-10 במאי 946 עד מותו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אגפיטו נולד ברומא למשפחת אצולה רומאית, אביו היה רומאי (צאצא של הקונסול אניקיוס בסיליוס) ואמו הייתה יוונית. אגפטוס נבחר לאפיפיור ב-10 במאי 946, לאחר מותו של האפיפיור מרינוס השני. באותה העת קיומה של רפובליקה עצמאית של רומא, הנשלטת על ידי אלבריק השני מספולטו, בנה של מרוזיה ו"הנסיך והסנטור של הרומאים", מנעה מאגפטוס מלהפעיל כוח זמני או חילוני ברומא ובמדינת האפיפיור, והוא היה מוגבל במידה רבה לניהול ענייני הכנסייה הפנימית. אפילו הזמנתו של אגפטוס לאוטו הראשון להתערב בעניינים האיטלקיים ב-951 נעשתה בהנחייתו של אלבריק, שחשש יותר ויותר נוכח כוחו הגובר של ברנגריוס. עם זאת, כאשר שליחי אוטו, הבישופים של מיינץ וכור, נשלחו על ידי האפיפיור לדון בקבלה של אוטו ברומא ושאלות אחרות יותר חשובות, הם נדחו על ידי אלבריק.
במהלך המחלוקת על משרת הארכיבישוף של ריימס בין איג מוורמנדואה לבין ארטולד מריימס בשנת 948, תמך אגפטוס ברטולד שנתמך גם על ידי לואי הרביעי, מלך צרפת. בשנת 949 כינס אגפטוס סינוד, שבמהלכו גינה את איג ואת אביו ארבר השני, רוזן ורמנדואה. בסביבות 948, אגפטוס, העניק לארכיבישוף של המבורג את הזכות לקידוש הבישופים בדנמרק ובמדינות אחרות בצפון אירופה במקום האפיפיור. האפיפיור התבקש כנראה גם על ידי המלך פרוד השישי מיוטלנד לשלוח מיסיונרים לממלכתו. אגפטוס התבקש להתערב גם בסכסוך בין הרולד, הארכיבישוף של זלצבורג וגרהרד, הבישוף של לוריאקום, ששתיהן טענו בתואר המטרופוליטני של כל פאנוניה, והוא הצליח לבסוף לפשר ביניהם.
ב-8 בנובמבר 955 מת אגפטוס ברומא, ולאחר מותו מונה אוקטביאנוס, בנו של אלבריק השני, לאפיפיור בשם יוחנן השנים עשר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אגפטוס השני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| הקודם: מרינוס השני |
אפיפיור (רשימת האפיפיורים) |
הבא: יוחנן השנים עשר |