אגרוף במשחקים האולימפיים

המתאגרף האמריקאי אדי איגן, האלוף האולימפי במשקל קל-כבד באולימפיאדת אנטוורפן (1920)

המתאגרף הבלגי ז'אן דלארז', האלוף האולימפי במשקל חצי-כבד באולימפיאדת פריז (1924)

המתאגרף הארגנטינאי סנטיאגו לוול, האלוף האולימפי במשקל כבד באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932)

קרב הגמר במשקל זבוב באולימפיאדת לונדון (1948): מימין האיטלקי ספרטקו בנדינלי ומשמאל הארגנטינאי פסקואל פרס (שניצח)

המתאגרף ההונגרי לאסלו פאפ, אלוף אולימפי בשלוש אולימפיאדות רצופות בין 1948 ל-1956

המתאגרף האמריקני מוחמד עלי, האלוף האולימפי במשקל קל-כבד באולימפיאדת רומא (1960)

חלוקת מדליות במשקל בינוני באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984). מימין: זוכי מדליות הארד, הפוארטו ריקני אריסטידס גונסאלס והאלג'יראי מוחמד זאווי, ומשמאל זוכה מדליית הזהב הדרום קוריאני שין ג'ון-סופ

המתאגרף הקובני גיירמו ריגונדו, האלוף האולימפי במשקל תרנגול באולימפיאדת סידני (2000) ובאולימפיאדת אתונה (2004)

המתאגרפת הבריטית ניקולה אדמס, האלופה האולימפית הראשונה במשקל זבוב, באולימפיאדת לונדון (2012)

המתאגרף הבריטי אנתוני ג'ושוע, האלוף האולימפי במשקל סופר-כבד באולימפיאדת לונדון (2012)

אגרוף הוא ענף במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת סנט לואיס (1904), למעט אולימפיאדת סטוקהולם (1912). טורניר אגרוף לנשים נערך לראשונה באולימפיאדת לונדון (2012). האגרוף הוא אחד משני הענפים האולימפיים היחידים, לצד ההיאבקות, שבו הספורטאים המשתתפים במשחקים חייבים להיות חובבנים, ולא להתחרות בתחרויות מקצועניות תמורת תשלום.

היסטוריה

באולימפיאדת סנט לואיס (1904) חולקו המתאגרפים לשבע קטגוריות משקל, שנמדדו בליברות: משקל זבוב (עד 105 ליברות (47.6 ק"ג)), משקל תרנגול (עד 115 ליברות (52.2 ק"ג)), משקל נוצה (עד 125 ליברות (56.7 ק"ג)), משקל קל (עד 135 ליברות (61.2 ק"ג)), משקל חצי כבד (עד 145 ליברות (65.8 ק"ג)), משקל בינוני (עד 158 ליברות (עד 71.7 ק"ג)) ומשקל כבד (158 ליברות ומעלה). כל מתאגרף יכול היה להתחרות גם בקטגוריות משקל גבוהות משלו, וכך זכה אוליבר קירק במדליית זהב הן במשקל תרנגול והן במשקל נוצה. כל המתאגרפים שהתחרו בסנט לואיס היו אמריקאים. בשלוש קטגוריות משקל מתוך השבע התחרו רק שני מתאגרפים, ולכן נערך קרב אחד, שהמנצח בו זכה במדליית זהב והמפסיד במדליית כסף, ובשתי קטגוריות נוספות השתתפו רק שלושה מתאגרפים, והטורניר כלל קרב חצי גמר אחד, שהמפסיד בו זכה במדליית ארד, וקרב גמר בין המנצח בחצי הגמר למתאגרף שהעפיל אליו אוטומטית.

באולימפיאדת לונדון (1908) סווגו קטגוריות המשקל מחדש, ומספרן ירד לחמש: תרנגול (עד 116 ליברות), נוצה (עד 126 ליברות), קל (עד 140 ליברות), בינוני (עד 158 ליברות) וכבד (158 ליברות ומעלה). מספר המתאגרפים היה רב יותר מאשר בסנט לואיס, וגם כאן ניכרה דומיננטיות למדינה המארחת, בריטניה, אם כי במידה פחותה יותר מאשר בסנט לואיס: 32 מתוך 42 המתאגרפים היו בריטים, ו-14 מתוך 15 זוכי המדליות.

באולימפיאדת סטוקהולם (1912) לא נערכו תחרויות אגרוף, מאחר שבאותה העת אגרוף לא היה חוקי בשוודיה.

באולימפיאדת אנטוורפן (1920) שב האגרוף למשחקים, וחולק מחדש ל-8 קטגוריות משקל: משקל זבוב (עד 112 ליברות), משקל תרנגול (עד 118 ליברות), משקל נוצה (עד 126 ליברות), משקל קל (עד 135 ליברות), משקל חצי-כבד (עד 147 ליברות), משקל בינוני (עד 160 ליברות), משקל קל-כבד (עד 175 ליברות) ומשקל כבד (175 ליברות ומעלה). קטגוריות משקל אלו היו נהוגות גם בארבע האולימפיאדות הבאות.

באולימפיאדת לונדון (1948) סווגו קטגוריות המשקל מחדש, ומעתה נמדדו בקילוגרמים. 8 הקטגוריות היו משקל זבוב (עד 51 ק"ג), משקל תרנגול (עד 54 ק"ג), משקל נוצה (עד 58 ק"ג), משקל קל (עד 62 ק"ג), משקל חצי-כבד (עד 67 ק"ג), משקל בינוני (עד 73 ק"ג), משקל קל-כבד (עד 80 ק"ג) ומשקל כבד (80 ק"ג ומעלה).

באולימפיאדת הלסינקי (1952) עלה מספר קטגוריות המשקל ל-10. משקלי זבוב ותרנגול נותרו ללא שינוי, ושש הקטגוריות הכבדות יותר חולקו מחדש לשמונה קטגוריות: נוצה (עד 57 ק"ג), קל (עד 60 ק"ג), קל-חצי-כבד (עד 63.5 ק"ג), חצי-כבד (עד 67 ק"ג), קל-בינוני (עד 71 ק"ג), בינוני (עד 75 ק"ג), קל-כבד (עד 81 ק"ג) וכבד (81 ק"ג ומעלה). בנוסף, החל מאולימפיאדה זו בוטל הקרב על מדליית הארד ושני המודחים בחצי הגמר זוכים במדליית הארד.

באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) עלה מספר הקטגוריות ל-11, לאחר שקטגוריית משקל הזבוב לשניים: זבוב-קל (עד 48 ק"ג) וזבוב (עד 51 ק"ג). באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) עלה מספר הקטגוריות לשיא - 12 קטגוריות, לאחר שגם קטגוריית המשקל הכבד פוצלה לשניים: כבד (עד 91 ק"ג) וסופר-כבד (91 ק"ג ומעלה).

באולימפיאדת אתונה (2004) בוטלה קטגוריית המשקל בינוני-קל, ומספר הקטגוריות ירד ל-11. שלוש קטגוריות המשקל שבין 60 ל-75 ק"ג חולקו מחדש, כך שמעתה היו קל-חצי-כבד (עד 64 ק"ג), חצי-כבד (עד 69 ק"ג) ובינוני (עד 75 ק"ג).

באולימפיאדת לונדון (2012) נערכו לראשונה תחרויות אגרוף לנשים. תחרויות אלו כללו שלוש קטגוריות משקל בלבד: זבוב (48 עד 51 ק"ג), קל (57 עד 60 ק"ג) ובינוני (69 עד 75 ק"ג). המתאגרפת הראשונה שהוכתרה כאלופה אולימפית הייתה הבריטית ניקולה אדמס, שהתחרתה במשקל זבוב. אצל הגברים, בוטלה קטגוריית משקל נוצה, כך שמספרן ירד לעשר: קל-זבוב (46 עד 49 ק"ג), זבוב (עד 52 ק"ג), תרנגול (עד 56 ק"ג), קל (עד 60 ק"ג), קל-חצי-כבד (עד 64 ק"ג), חצי-כבד (עד 69 ק"ג) ובינוני (עד 75 ק"ג), קל-כבד (עד 81 ק"ג), כבד (עד 91 ק"ג) וסופר-כבד (91 ק"ג ומעלה). קטגוריות משקל אלו, הן לגברים והם לנשים, ישמשו גם באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016).

שיטה

בכל קטגוריית משקל מתחרה לכל היותר מתאגרף אחד מכל מדינה. הטורניר נערך בשיטת נוקאאוט בת ארבעה או חמישה שלבים, בהתאם למספר המתאגרפים שנרשמו. המנצח בשלב הגמר זוכה במדליית זהב, והמפסיד זוכה במדליית כסף. החל מאולימפיאדת הלסינקי (1952) לא נערך קרב על מדליית הארד, ושני המתאגרפים שהודחו בחצי הגמר זוכים במדליית ארד.

המשחקים האולימפיים לנוער

אגרוף הוא חלק מהתוכנית של המשחקים האולימפיים לנוער מראשיתם. באולימפיאדת הנוער סינגפור (2010) חולקו המתאגרפים ל-11 קטגוריות משקל, שנמדדו בקילוגרמים: קל-זבוב (עד 48 ק"ג), זבוב (עד 51 ק"ג), תרנגול (עד 54 ק"ג), נוצה (עד 57 ק"ג), קל (עד 60 ק"ג), קל-חצי-כבד (עד 64 ק"ג), חצי-כבד (עד 69 ק"ג), בינוני (עד 75 ק"ג), קל-כבד (עד 81 ק"ג), כבד (עד 91 ק"ג) וסופר-כבד (91 ק"ג ומעלה). אולם בניגוד לנהוג במשחקים האולימפיים, נערך קרב על מדליית הארד ולכן מחולקת רק מדליית ארד אחת ולא שניים.

באולימפיאדת הנוער נאנג'ינג (2014) בוצעה שינוי בתחרויות בדומה לשינויים באולימפיאדת לונדון (2012). נוספו תחרויות אגרוף לבנות בהן המתאגרפות חולקו לשלוש קטגוריות משקל: זבוב (48 עד 51 ק"ג), קל (57 עד 60 ק"ג) ובינוני (69 עד 75 ק"ג). בתחרויות הבנים בוטלה קטגוריית משקל נוצה, כך שמספרן ירד לעשר, ושונה סיווג המשקל של שלוש קטגוריות: קל-זבוב (46 עד 49 ק"ג), זבוב (עד 52 ק"ג) ותרנגול (עד 56 ק"ג).

באולימפיאדת הנוער בואנוס איירס (2018) תתווסף תחרות לבנות בקטגוריה משקל נוצה (54 עד 57 ק"ג) ותבוטל קטגוריית משקל קל-זבוב בתחרויות הבנים, כך שמשקל זבוב (49 עד 52 ק"ג) יהיה קטגוריית המשקל הנמוכה ביותר בתחרויות הבנים.

טבלת מדליות

המשחקים האולימפיים

הטבלה כוללת את אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016).
לאורך השנים, זכו מתאגרפים מ-79 מדינות במדליות אולימפיות. בראש הטבלה ניצבות ארצות הברית, קובה ובריטניה.

דירוג	מדינה	זהב	כסף	ארד	סך הכל
1		50	24	40	114
2		37	19	17	73
3		18	13	25	56
4		15	15	17	47
5		14	19	18	51
6		10	6	15	31
7		10	2	8	20
8		8	9	26	43
9		7	7	10	24
10		7	7	8	22
11		6	9	11	26
12		6	4	9	19
13		5	2	6	13
14		4	9	10	23
15		4	5	9	18
16		4	4	6	14
17		4	3	7	14
18		4	2	8	14
19		3	7	10	20
20		3	7	7	17
21	סין	3	3	6	12
22		3	2	6	11
23		3	1	2	6
24		2	5	9	16
25		2	3	8	13
26		2	3	3	8
27		2	1	12	15
28		2	0	3	5
29		1	9	15	25
30		1	5	6	12
31	המשלחת הכלל-גרמנית	1	3	2	6
32		1	2	4	7
		1	2	4	7
34		1	2	3	6
35		1	2	2	5
36		1	1	5	7
37		1	1	3	5
38		1	1	2	4
39		1	1	1	3
40		1	0	5	6
		1	0	5	6
42		1	0	1	2
43		0	5	6	11
44		0	3	3	6
45		0	3	1	4
46		0	2	3	5
		0	2	3	5
48		0	2	2	4
49		0	2	0	2
50		0	1	7	8
51		0	1	5	6
52		0	1	4	5
53		0	1	3	4
		0	1	3	4
55		0	1	2	3
		0	1	2	3
57	המשלחת המאוחדת	0	1	1	2
		0	1	1	2
59	אוסטרלאסיה	0	1	0	1
		0	1	0	1
		0	1	0	1
		0	1	0	1
63		0	0	4	4
64		0	0	2	2
		0	0	2	2
		0	0	2	2
67		0	0	1	1
		0	0	1	1
		0	0	1	1
		0	0	1	1
		0	0	1	1
		0	0	1	1
		0	0	1	1
		0	0	1	1
		0	0	1	1
		0	0	1	1
		0	0	1	1
		0	0	1	1
		0	0	1	1
סך הכל		252	252	443	947

ספורטאים מובילים

לאורך השנים תשעה מתאגרפים זכו ב-3 מדליות אולימפיות כל אחד בנפרד.

כולל את אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016).

דירוג	שם	מדינה	זהב	כסף	ארד	סך הכל
1	פליקס סבון	קובה	3	0	0	3
	טאופילו סטיבנסון	קובה	3	0	0	3
	לסלו פאפ	הונגריה	3	0	0	3
4	דזואו שמינג	סין	2	0	1	3
	בוריס לגוטין	ברית המועצות	2	0	1	3
	אולג סאיטוב	רוסיה	2	0	1	3
7	רוברטו קמארלה	איטליה	1	1	1	3
8	זביגנייב פייטרקובסקי	פולין	0	1	2	3
9	ארנולד ואנדריד	הולנד	0	0	3	3

מתאגרפים ישראלים במשחקים האולימפיים

יעקב שמואל

חמישה מתאגרפים ייצגו את ישראל במשחקים האולימפיים, והם השתתפו בשלוש אולימפיאדות: אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984), אולימפיאדת סיאול (1988) ואולימפיאדת אטלנטה (1996). את ההישג הגבוה ביותר רשם יעקב שמואל, שהעפיל לשלב רבע הגמר בסיאול.

אולימפיאדה	ספורטאי	קטגוריית משקל	דירוג	הערות
לוס אנג'לס 1984	יהודה בן חיים	קל-זבוב (עד 48 ק"ג)	סיבוב שני (מקומות 9–16)
	שלמה ניאזוב	קל (עד 60 ק"ג)	סיבוב ראשון (מקומות 33–40)
סיאול 1988	יהודה בן חיים	קל-זבוב (עד 48 ק"ג)	סיבוב שני (מקומות 17–32)	לא התייצב לקרב, מאחר שנקבע ליום כיפור, והודח אוטומטית
	יעקב שמואל	נוצה (עד 57 ק"ג)	רבע גמר	ההישג הטוב ביותר של מתאגרף ישראלי במשחקים האולימפיים
	אהרן יעקובישווילי	בינוני (עד 75 ק"ג)	סיבוב ראשון (מקומות 33–34)
אטלנטה 1996	ולדיסלב ניימן	זבוב (עד 51 ק"ג)	סיבוב ראשון (מקומות 17–32)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אגרוף במשחקים האולימפיים בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אגרוף במשחקים האולימפיים