איגרות חוב ממשלתיות בישראל
איגרות חוב ממשלתיות בישראל מונפקות על ידי היחידה לניהול החוב הממשלתי במשרד האוצר (בשונה ממלווה קצר מועד, המהווה גם הוא לקיחת הלוואה של המדינה מציבור האזרחים, ומונפק על ידי בנק ישראל).
דירוג אשראי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתוך ישראל, לא מקובל לדרג את האג"ח הממשלתי, אך משרד האוצר מנפיק אג"ח ממשלתי ישראלי גם בשווקים זרים, ועבור משקיעים זרים, קיימים גופי דירוג המדרגים את יכולת החזר החובות של המדינות השונות, וביניהן ישראל[1].
חוב פנימי[עריכת קוד מקור | עריכה]
למדינת ישראל קיימים מספר איגרות חוב, סחירות ולא סחירות, מסוגים שונים. (ריבית קבועה/משתנה, עם ובלי הצמדה למדד)
מלווה קצר מועד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלווה קצר מועד
מלווה קצר מועד (ר"ת: מק"מ), בשונה משאר איגרות החוב, מונפק על ידי בנק ישראל, ולא על ידי משרד האוצר, ככלי לניהול המדיניות המוניטרית של ישראל.
כפי ששמו מרמז, המק"מ מהווה הלוואה לטווח קצר, של שנה לכל היותר (לעומתו, קיימות איגרות חוב אשר נפרעות במלואן רק לאחר 30 ו-40 שנים. נכון לאפריל 2022 החוב הרחוק ביותר מועד פרעונו למעלה מ-98 שנים, בשנת 2120).
מדי חודש מוציא בנק ישראל מכרז להנפקת מק"מ, ומגביל את הריבית המרבית המותרת להצעה במכרז על ידי ריבית בנק ישראל. (אשר מתעדכנת מדי סוף חודש על ידי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, ברשות נגיד בנק ישראל[2])
המק"מ הוא נייר ערך סחיר, והמסחר בו נעשה בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
איגרות חוב סחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעבר ניתנו לאיגרות החוב הסחירות שמות המציינים את סוגן (שחר, גליל, כפיר, גילון וגלבוע), והוצמדו להן מספרים סודרים חסרי משמעות. החשב הכללי, ירון זליכה, הוביל רפורמה לשינוי שמות סדרות האג"ח שמנפיקה הממשלה לשמות המקובלים בעולם. כיום, סדרות האג"ח מגלמות בשמן פרטים כגון סוג אג"ח (ממשלתי) הצמדה (צמוד מדד / שקלי / משתנה) ותאריך פדיון (שתי ספרות לחודש ושתי ספרות לשנה)[3].
הרפורמה הובילה להנפקת אג"ח בשמות המאפיינים אותן:
- ממשלתית צמודה (לשעבר "גליל") - נוסף על הריבית הנקובה בה, צמודה למדד המחירים לצרכן
- ממשלתית שקלית (לשעבר "שחר") - בעלת ריבית קבועה
- ממשלתית משתנה (לשעבר "גילון") - בעלת ריבית משתנה, שנקבעת על פי ממוצע משוקלל של התשואה לפדיון שמניבות סדרות נבחרות של מק"מ (שמושפעת מריבית בנק ישראל)[4][5]
המסחר באג"חים אלה נעשה בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
מעורבות המדינה במסחר באג"חים נמשכת לכל אורך חייהן, והיא קונה אותן מהציבור כאשר היא מעוניינת לייצר הרחבה מוניטרית (הגדלת היצע הכסף בידי הציבור) ומוכרת איגרות לציבור כאשר היא מעוניינת לייצר צמצום מוניטרי. (הקטנת היצע הכסף בידי הציבור)
מיסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מס רווח הון
מיסוי על רווחים מאיגרות חוב (הן רווח הנובע מפירעונן על ידי המנפיק, והן רווח הנובע מהמסחר בהן) מוגדר במסגרת חלק ה' של פקודת מס הכנסה, וקובע מס של 25% על רווח הון ריאלי הנובע מהן. עם זאת, סעיף 91(ב)(3)(א) בפרק ח' בפקודת מס ההכנסה מסייג איגרות חוב בלתי צמודות (לרבות מלווה קצר מועד), וקובע שהן ימוסו ב-15% בלבד:
(3) (א) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), רווח הון במכירת איגרת חוב, נייר ערך מסחרי, מילווה או הלוואה, שאינם צמודים למדד, יחויב במס בשיעור שלא יעלה על 15%, או של 20% לענין בעל מניות מהותי, ויראו את כל רווח ההון כרווח הון ריאלי;
איגרות חוב בלתי סחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לאיגרות הסחירות, מנפיקה המדינה גם איגרות חוב בלתי סחירות לטובת ביטוחים פנסיוניים, לסבסוד והבטחת תשואת החיסכון הפנסיוני של האזרחים.
סבסוד פנסיה - איגרות מירון וערד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – פנסיה בישראל
לקרנות הפנסיה קיימות איגרות החוב מירון (אינה מונפקת עוד) וערד, (אשר החליפה אותה) בעלי ריבית קבועה והצמדה למדד, אותן יכולות לקנות קופות גמל וקרנות פנסיה למטרות קצבה בלבד[6]. איגרות חוב אלה נוטות לתת תשואה גבוהה יותר (בהתאם לסיכון) מאשר התשואה בשוק, וככאלה מהוות סבסוד של פנסיות החוסכים על חשבון הציבור משלם המיסים שטרם פרש לגמלאות (מתוך תקווה שלעולם יהיו ההכנסות ממסים גבוהות דיין כדי לעמוד בהתחייבויות אלה). קיימת ביקורת על סבסוד פנסיה זה, כיוון שמידת הסבסוד הממשלתי של כל קרן פנסיה נמצאת ביחס ישר להפקדות בעל הקרן. כלומר, אדם אשר מרוויח פי 2 יותר, יקבל מהמדינה פי 2 מאדם המרוויח מחצית מהכנסתו עד למגבלה הקבועה בחוק. מעשית, נכון לשנת 2014, זוכה העשירון העליון במדינת ישראל לסבסוד ממשלתי גבוה מהסבסוד הממשלתי של 5 העשירונים התחתונים יחדיו[7].
נכון לשנת 2015, קניית אג"ח מיועדות מוגבלת ל-30% מההפקדה לפנסיה, וההפקדה המרבית לפנסיה מסובסדת היא בסכום של עד 41% מהשכר הממוצע במשק[8].
סבסוד ביטוחי חיים - איגרות חיים-צמוד (ח"ץ) 1965-1990[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנת 1965 ועד לשנת 1990 הונפקו איגרות חוב בלתי סחירות בשם ח"ץ (ר"ת חיים-צמוד) עבור פוליסות בעלות "תשואה מובטחת" (כגון פנסיה וביטוח מנהלים) בחברות הביטוח, אשר נשאה ריבית קבועה של בין 4% ל-6.2% (כתלות בשנת ההנפקה) והצמדה למדד. מאחר שמדובר היה בתשואה גבוהה מתשואת שוק ההון באותה העת, השימוש באיגרות אלה היה פופולרי כל כך עד שמרבית התיקים כללו אג"ח זו בלבד[9]. בתגובה, הוגבלה בשנת 1975 ההשקעה באפיק זה ל-86% מתיק ההשקעות על פי חוק, ובתחילת שנות ה-90 בוטלה הנפקת איגרות חוב אלה כליל, במטרה להזרים כספים אלה לשוק ההון[10].
חוב חיצוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
החוב החיצוני של ישראל כולל את כלל חובות המדינה כלפי אנשים שאינם תושבי המדינה (במט"ח ובשקלים).
החוב החיצוני של ישראל מתחלק לכמה סוגים[11]:
- איגרות חוב הנקובות בדולרים אמריקניים, שניתנו בערבות ממשלת ארצות הברית (אשר דירוג האשראי שלה גבוה מזה של ישראל)
- איגרות חוב סחירות אשר נמכרו בשוקי העולם
- איגרות חוב בלתי סחירות אשר נמכרו על ידי ארגון הבונדס ליהודים בתפוצות
- הלוואות נוספות לממשלות וגופים זרים
היקף החוב הממשלתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
החוב הממשלתי הישראלי המבוסס על איגרות חוב עומד על מעל ל-630 מיליארד שקלים (0.6 טריליון), אשר כשני שלישים ממנו מקורם בחוב מקומי (חוב לאזרחי המדינה, נקוב בשקלים) סחיר, כשישית ממנו בחוב מקומי לא סחיר (מירון, ערד וחץ), והשישית הנותרת בחוב חיצוני. עם זאת, חוב זה מהווה רק כשתי חמישיות מהחוב הממשלתי הכולל, העובר את ה-1.5 טריליון שקלים[12]. שאר החוב בהתחייבויות שאינן מבוססות איגרות חוב, ועיקרו בפנסיות תקציביות לעובדי וגמלאי המדינה אליהן מחויבים הארגונים הממשלתיים השונים ועומדות על כ-600 מיליארד שקלים[13].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דירוג האשראי של ישראל באתר היחידה לניהול החוב הממשלתי במשרד האוצר
- ^ חוק בנק ישראל, התש"ע-2010, ס"ח 2237 מיום 24.3.2010, באתר הכנסת
- ^ נוהל הנפקת איגרות חוב ממשלתיות סחירות באתר היחידה לניהול החוב הממשלתי במשרד האוצר
- ^ אתר הבורסה, אג"ח (איגרות חוב)
- ^ יניב קוניס, השקעה באג"ח: ההיגיון שמאחורי הגילון, באתר כלכליסט, 16 באפריל 2009
- ^ מאפייני איגרות חוב ממשלתיות לא סחירות באתר היחידה לניהול החוב הממשלתי במשרד האוצר
- ^
אסא ששון, נפלה הצעת החוק להקמת קרן פנסיה ממלכתית, באתר TheMarker, 23 ביולי 2014
- ^ תיאור ההבחנה בין עצמאי לשכיר, באתר הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים באתר משרד הכלכלה
- ^ רון שטיין, עוד על חיסכון פנסיוני: המדריך לפוליסות מבטיחות תשואה, באתר גלובס, 18 באפריל 2009
- ^ פוליסות מבטיחות תשואה באתר אגף שוק ההון במשרד האוצר
- ^ חוב חיצוני באתר היחידה לניהול החוב הממשלתי במשרד האוצר
- ^ אביטל להב, המבקר: למדינה גירעון מצטבר של 1.5 טריליון ש', באתר ynet, 14 במאי 2014
- ^ אבי שאולי, ורטיקובסקי: "הפנסיה התקציבית - איום אסטרטגי על ישראל, מאיפה יגיע כסף?", באתר ביזפורטל, 1 ביולי 2014
