אד"ם הכהן
 | |
| אברהם דב-בער מיכלישוקר (אד"ם) הכהן בן חיים לבּנזון | |
| לידה |
1794 וילנה, האיחוד הפולני-ליטאי  |
|---|---|
| פטירה |
19 בנובמבר 1878 (בגיל 84 בערך) וילנה, האימפריה הרוסית |
| מדינה |
ליטא |
| שפות היצירה |
עברית, ליטאית |
| תקופת הפעילות |
? – 19 בנובמבר 1878 |
| צאצאים |
מיכה יוסף לבנזון |
  | |
אד"ם הכהן הוא שם העט של אברהם דב-בער מיכלישוקר (אד"ם) הכהן בן חיים (לֶבֶּנזון) (בכתיב יידי: לעבענזאָהן; בגרמנית: Abraham Dov Bär Lebensohn; ברוסית: Аврахам Дов Лебенсон) (1794 ה'תקנ"ד – 19 בנובמבר 1878 כ"ג בחשוון ה'תרל"ט), ראשון המשוררים העבריים בזמן תנועת ההשכלה ברוסיה, בלשן עברי ופרשן המקרא, מחלוצי הספרות העברית החדשה, וממנהיגיה הראשונים והבולטים של תנועת ההשכלה בליטא.
קורות חייו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לבנזון נולד ולמד בווילנה, בירת גוברניית ווילנה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בירת ליטא). בגיל 13 בערך התחתן, כנהוג ביהדות ליטא של אותם ימים, ועבר להתגורר אצל חותנו בעיירה מִיכַלִישׁוֹק - ומכאן שמו - מיכלישוקר. בשנת 1819 (או 1820) חזר לווילנה, ועסק בה בהוראה. לאחר מכן עבר לעסוק בתיווך הלוואות. בשנת 1822 החל בכתיבת שירים שהוזמנו אצלו לרגל אירועים משפחתיים.
הכרך הראשון של שיריו, שנקרא שירי שפת הקודש[1], יצא לאור בלייפציג ב-1842. הוצאתו לאור היוותה ציון דרך חשוב בתהליך תחייתה של השפה העברית, והוא התקבל בהתלהבות עצומה בחוגי המשכילים שוחרי העברית. החלק השני של הספר יצא לאור בווילנה בשנת ה'תרט"ז, והחלק השלישי יצא לאור בשנת ה'תר"ל.
בשנת 1846 היה לראש משכילי וילנה. בשנת 1847 החל להורות עברית, ארמית ותורת הנאום בבית המדרש לרבנים בווילנה, שפעל בתיאום עם הממשלה. בשנת ה'תרכ"ז פרסם את הדרמה אמת ואמונה[2], שאותה חיבר 25 שנה קודם לכן, ובה ביקורת על החרדים.
ה"חפץ חיים" סיפר שבצעירותו, כשנודע לעילוי, ניסה אד"ם הכהן להשפיע עליו להצטרף לחוג המשכילים, ללא הצלחה[3]. לימים, נהג ה"חפץ חיים" לקלל את אד"ם הכהן בביטוי "ימח שמו", בגלל פעילותו נגד היהדות המסורתית[4].
בשנת ה'תרנ"ה יצאו לאור בווילנה, בשישה כרכים, כל שיריו, וכן שירי בנו, מיכה יוסף לבנזון (מיכ"ל), שהיה אף הוא משורר עברי, שנפטר בהיותו בן 24. בתו של אד"ם הכהן הייתה אשתו של הבלשן, המילונאי, איש החינוך והצנזור העברי יהושע שטיינברג.
על שמו רחובות בחיפה,[5] בתל אביב ובנתניה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמואל לייב גורדון, אברהם דוב הכהן לבנזון: תולדתו עם תמונתו, ורשה: תושיה, תרס"ז.
- טובה כהן, "'הקריאה הסימולטאנית': טכניקת מפתח להבנת העימות עם התנ"ך בשירת אד"ם הכהן", מחקרי ירושלים בספרות עברית ז, תשמ"ה (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמואל ליב ציטרון, תולדות אד"ם הכהן בפרויקט בן-יהודה
- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם דוב בער (בן חיים) לעבענזאהן", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 36–37, באתר היברובוקס
- "לֶעבֶּענְזָאהְן, אברהם דוב בן חיים", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 55–56, באתר היברובוקס
- אברהם דב בר לבנזון, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- אד"ם הכהן, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- אמציה פלד, רחוב אד"ם הכהן, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
אברהם דב בר בן חיים לעבענזאהן (1794-1878), דף שער בספרייה הלאומית
מיצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי אד"ם הכהן בפרויקט בן-יהודה
- באורים חדשים: על ירמיה, יחזקאל וכל תרי עשר ספרי אמ"ת איכה וקהלת ושם הכולל הוא תורת האדם (וילנה, תרי"ח), מהדורה להורדה בארכיון האינטרנט
- שירי שפת קדש (וילנה, 1869): כרך א' מהדורה מקוונת בארכיון האינטרנט (אוניברסיטת טורונטו)
- כרך ב', מהדורה מקוונת בארכיון האינטרנט
- אמת ואמונה: שיר חזיון (דראמה) בשלש מערכות ובשנים עשר חזיונות, מהדורה מקוונת בארכיון האינטרנט
- הגיון אב, שיר שהקדיש אד"ם הכהן לבנו
- הקדמה של אד"ם הכהן לתרגום לעברית של הספר "מסתרי פריז", בפרויקט בן-יהודה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "שירי שפת הקודש"
- ^ "אמת ואמונה"
- ^ ויקיפדיה, ערך ישראל מאיר הכהן
- ^ הרב אליעזר שך, שימושה של תורה, עמ' קלב.
- ^ אמציה פלד, רחוב אד"ם הכהן, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
