אדגר ברונפמן (האב)
| לידה |
20 ביוני 1929 מונטריאול, קנדה |
|---|---|
| פטירה |
21 בדצמבר 2013 (בגיל 84) ניו יורק, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום מגורים |
ניו יורק |
| השכלה |
|
| בן או בת זוג | |
| ילדים |
Sara Bronfman, אדגר ברונפמן, Adam Bronfman, Samuel Bronfman, מתיו ברונפמן, Clare Bronfman, Holly Bronfman |
| פרסים והוקרה |
|

אדגר ברונפמן (20 ביוני 1929 - 21 בדצמבר 2013) היה איש עסקים יהודי-קנדי ממשפחת ברונפמן שהייתה בעלת תאגיד המשקאות "סיגראם", שימש כנשיא הקונגרס היהודי העולמי בין 1979 ל-2007.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברונפמן נולד במונטריאול, בנם של שמואל ברונפמן (סם), יהודי-רוסי שהיגר לקנדה עם הוריו, וסיידי רוזנר ברונפמן, ילידת מניטובה שנולדה למהגרים ממזרח אירופה. בשנת 1925, סם ואחיו, אלן, בנו את מזקקת המשקאות הראשונה של המשפחה ליד מונטריאול. מאוחר יותר הם קנו מזקקה בבעלות משפחת סיגראם ואימצו את שמה לשם העסק שלהם.
לברונפמן היו שתי אחיות גדולות: האדריכלית פיליס למברט, ומינדה דה גונצבורג, שנישאה לברון אלן דה גונצבורג (1925–2004), נינו של ג'וזף גונצבורג. לברונפמן היה גם אח צעיר, צ'ארלס ברונפמן. בני הזוג ברונפמן שמרו על בית כשר, והילדים קיבלו חינוך דתי בסופי שבוע. במהלך השבוע, אדגר וצ'ארלס היו בין קומץ יהודים שנשלחו לבתי ספר פרטיים שלימדו באנגלית (בעיר דוברת הצרפתית). ברונפמן למד בבית הספר סלווין האוס במונטריאול, ובבית הספר טריניטי קולג' בפורט הופ, אונטריו, קנדה. לאחר מכן למד במכללת וויליאמס, ולאחר מכן עבר לאוניברסיטת מקגיל במונטריאול, שם סיים את לימודיו בשנת 1951 עם תואר ראשון בכלכלה.
קריירה עסקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיד אחרי סיום לימודיו הצטרף לעסקי המשפחה כמנהל חשבונות וכמתמחה בבישול ויסקי. בשנת 1953, הוא מונה למנהל חברת הבת של "סיגראם" בארצות הברית. הוא הגדיל את מגוון המוצרים שנמכרו על ידי החברה, שיפר את ההפצה והרחיב את מספר המדינות בהן נמכרו מוצריה. בשנת 1966, חברת Cemp Investments, שניהלה את השקעות המשפחה, רכשה את השליטה באוחפני הקולנוע "מטרו גולדווין מאייר", ובשנת 1969, ברונפמן שימש כיו"ר שלה, אם כי לזמן קצר.
לאחר מות אביו ב-1971 ירש אותו בתפקידי הנשיא, המנכ"ל, והמנהל הפיננסי של החברה[1]. בנו, אדגר ג'וניור, ירש אותו כמנכ"ל החברה בשנת 1994.
במהלך שנות ה-70 וה-80 הוביל השקעות של המשפחה בשורה של חברות מובילות במשק הישראלי, בהן: החברה לישראל[2], הבנק הבינלאומי[3] וטבע תעשיות פרמצבטיות[4]. ב-1989 המשפחה העבירה את הפעילות שלה בישראל לחברת "קלארידג' ישראל", חברה בת של קרן ההשקעות הבינלאומית שלה "קלארידג'"[5]. שהייתה בבעלות משותפת עם הסנטור הקנדי ליאו קולבר[2]. באמצעותה השקיעו בחברת האנרגיה הסולרית לוז, בחברת אסם השקעות, בחברת אופטרוטק ובחברת ECI Telecom[6][7]. בנוסף מימנה החברה את הקמת כתב העת ישראלי בשפה האנגלית, ה"ג'רוזלם ריפורט"[8]. ביוני 1997 רכשה "קלארידג'" את קונצרן "כור תעשיות"[9].
הקונגרס היהודי העולמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1981 נבחר לתפקיד נשיא הקונגרס היהודי העולמי[10], לאחר ששימש במשך כשנתיים כנשיא בפועל. לסגנו נבחר ישראל סינגר. בתפקידו לחם למען עלייתם של יהודי ברית המועצות לישראל[11], חשיפת פשעיו של נשיא אוסטריה קורט ולדהיים במלחמת העולם השנייה[12], ופיצוי קרבנות השואה מהבנקים השווייצריים.
התפטרות מהקונגרס היהודי העולמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2004 עלו לראשונה טענות לגבי התנהלות הכספית של הקונגרס היהודי העולמי, וראשיו, הנשיא אדגר ברונפמן והיו"ר ישראל סינגר[13]. בינואר 2005, התובע הכללי של ניו יורק פתח בחקירה לא רשמית לבירור חשדות לאי סדרים כספיים בקונגרס היהודי העולמי, שבמרכזם העברתם של 1.2 מיליון דולר לסינגר[14]. את החקירה דרש איזי ליבלר, סגן נשיא בכיר בארגון, שהתלונן על העברות כספים תמוהות של כספי הארגון מניו יורק לחשבון בנק בשווייץ[15]. ליבלר אולץ לפרוש מתפקידו בעקבות התלונה ואף הוגשה תביעת דיבה נגדו[16], אולם ביוני 2005 הפכה חקירת התובע הכללי לרשמית[17].
בפברואר 2007 חשף עיתון "הארץ" כי תרומתו של הנשיא אדגר ברונפמן לתקציב הארגון קטנה הרבה יותר מכפי שטען כל השנים, ושאיש שלומו, ישראל סינגר, השתמש בכספי הארגון לצרכיו הפרטיים, על חשבון התרומות שגויסו מרבבות יהודים ברחבי העולם[18]. במרץ 2007, הודיע ברונפמן כי סינגר מפוטר מתפקידו כיו"ר מועצת המדיניות. באותה עת, ברונפמן, שהגן על סינגר במהלך החקירה בשנת 2006, טען כי סינגר עסק בהתנהגות כלכלית בלתי הולמת[19]. במאי 2007 הודיע ברונפמן עצמו על התפטרותו מתפקיד נשיא הקונגרס היהודי העולמי לאחר 26 שנים בתפקיד[20].
פילנתרופיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת ברונפמן הייתה בין התורמות העיקריות להקמת מוזיאון ישראל[21]. בינואר 1986 נחנך הביתן הארכאולוגי על־שם אדגר ואלן ברונפמן במוזיאון[22].
ברונפמן שימש כנשיא "הלל: המרכז לחיים יהודיים בקמפוס" בארצות הברית וקידם את הרחבתה לדרום אמריקה ולישראל. הוא ייסד את תוכנית עמיתי ברונפמן.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברונפמן היה נשוי חמש פעמים (פעמיים לאשתו השלישית).
- אן מרגרט לויב (1932–2011). בשנת 1953 הוא נישא ללויב, יורשת בנקאות יהודייה-אמריקאית. לוב הייתה בתם של ג'ון לנגלות' לויב האב ופרנסס להמן. הם התגרשו בשנת 1973. נולדו להם חמישה ילדים:
- סמואל ברונפמן השני – ב-9 באוגוסט 1975, סמואל נחטף בניו יורק[23]. החוטפים זוכו מחטיפה בטענה שברונפמן השני היה שותף לקשירת קשר, אך הורשעו בסחיטה ובילה מספר שנים בכלא[24]. כספי הכופר הוחזרו. עורך הדין של ההגנה כתב ספר זיכרונות לפני מותו בשנת 2020, בו הודה כי ההגנה הייתה שקר, וברונפמן השני היה קורבן חף מפשע[25]. סמואל היה נשוי למלאני מאן.
- אדגר ברונפמן ג'וניור
- מתיו ברונפמן
- אדם ברונפמן - מנהל קרן סמואל ברונפמן.
- הולי ברונפמן - עברה להודו, ובשנת 1997 ייסדה יחד עם בעלה, יואב לב, את חברת Organic India, חברת מזון ותוספי מזון אורגניים שבסיסה בלקנאו, הודו[26]. היא המירה את דתה מיהדות להינדואיזם ואימצה את השם בהוואני לב[27].
- ליידי קרולין טאונסנד. בשנת 1973, זמן קצר לאחר גירושיו מלוב, הוא נישא לטאונסנד, בתו של המרקיז השביעי טאונסנד. בני הזוג נפרדו לאחר 10 ימים ונישואיהם בוטלו בשנת 1974.
- ריטה איילין ווב, לימים ג'ורג'יאנה "ג'ורג'" ברונפמן. בשנת 1975 הוא נישא לווב, אז בת 25, בריטית שהתגיירה, בתם של בארי ואיילין ווב, בעלי פאב כפרי במחוז אסקס[28]. ווב וברונפמן התגרשו בשנת 1983 ומאוחר יותר נישאו בשנית, אך התגרשו שוב. בשנת 2007, ווב נישא לשחקן האנגלי נייג'ל הייברס. לברונפמן ווב נולדו שני ילדים משותפים:
- יאן ארונסון - בשנת 1994 הוא נישא לאמנית יאן ארונסון.
בשנת 1999 העניק לו נשיא ארצות הברית ביל קלינטון את מדליית החירות הנשיאותית, על עבודתו "להבטחת זכויותיהם הבסיסיות של יהודים ברחבי העולם"[31].
נפטר בביתו במנהטן ב-21 בדצמבר 2013 ונקבר בניו יורק[31].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מי אתה אדגר ברונפמן? שיחות עם מיכאל ששר, הוצאת ששר, 1999
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אדגר ברונפמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אדגר ברונפמן (1929-2013), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אדגר ברונפמן עומד בראש חב' "סיגראם", מעריב, 25 ביולי 1971
- ^ 1 2 אורי גינוסר, פרגמטיס על פי הגדרתו, מעריב, 13 באוגוסט 1991
- ^ חב׳ קנדה־ישראל רכשה מניות הממשלה בבנק הבי״ל הראשון, על המשמר, 25 באוגוסט 1975
- ^ יואב יצחק ועודד שורר, משפחת ברונפמן וקונצרן טבע משתלטים על חברת התרופות אביק, מעריב, 6 בספטמבר 1988
- ^ נווית זומר, ברונפמן רכש באמצעות קלרידג' עוד 3% בטבע, חדשות, 20 ביולי 1989
- ^ נווית זומר, צ׳אולס ברונפמן ירכוש 25 אחוז ממניות אי.סי.איי בבעלות כלל, חדשות, 30 בנובמבר 1989
- ^ נווית זומר, קבוצת קלרידג׳ ישראל מרחיבה את נציגותה בארץ, חדשות, 10 באפריל 1991
- ^ נווית זומר, קלרידג׳ ישראל – הרווחית בעסקי ברונפמן בעולם ב-91', חדשות, 14 ביולי 1992
- ^ אחרי שנתיים וארבעה חודשים יוצאת שמרוק מכור ברווח של 100 מיליון דולר, באתר גלובס, 24 ביולי 1997
- ^ זהר בלומנקרנץ, אדגר ברונפמן נבחר לנשיא הקונגרס היהודי העולמי, מעריב, 20 בינואר 1981
- ^ אדגר ברונפמן, 55, מר קונגרס־היהודי והבוס של קונצרן 'סיגראם', מפגין הרבה נוכחות, הרבה חשיבות, הרבה מגעים שעושים הרבה חשיבות, הרבה תיקשורת - אבל הרוסים לא פותחים לו שום שערים, כותרת ראשית, 29 בינואר 1986
- ^ תום שגב, העם היהודי נגד ולדהיים, כותרת ראשית, 9 באפריל 1986
רויטרס, נשיא אוסטריה קורט ולדהיים ביטל תביעת דיבה שהגיש נגד נשיא הקונגרס היהודי העולמי אדגר ברונפמן על שכינה אותו "חלק בלתי נפרד של מכונת ההרג הנאצית", חדשות, 3 ביולי 1988 - ^ יאיר שלג, היום בקונגרס היהודי העולמי: ניסיון להדיח את סגן הנשיא ליבלר, באתר הארץ, 10 בינואר 2005
איתמר לוין, בכיר לשעבר בקונגרס היהודי: בארגון יש שחיתות המוסתרת מתחת לאי סדרים, באתר גלובס, 20 באפריל 2006
מתרחבת החקירה נגד הקונגרס היהודי העולמי: הבנק הבריטי HSBC יתבקש למסור פרטים על חשבון ששימש לפעולות בנקאיות חשודות, באתר TheMarker, 20 בפברואר 2005 - ^ נתן גוטמן, ארה"ב תחקור חשד לאי-סדרים בקונגרס היהודי, באתר הארץ, 1 בינואר 2005
- ^ יאיר שלג, הפרשה סגורה, הבדיקה נמשכת, באתר הארץ, 13 בינואר 2005
- ^ עמירם ברקת,, הקונגרס היהודי תובע בכיר לשעבר, באתר הארץ, 2 בפברואר 2006
- ^ איתמר לוין, התובע הכללי בניו-יורק פתח בחקירה על המתרחש בקונגרס היהודי העולמי, באתר גלובס, 15 ביוני 2005
- ^ עמירם ברקת, עסקנים כרגיל, באתר הארץ, 20 בפברואר 2007
- ^ עמירם ברקת, הרב ישראל זינגר פוטר מכל תפקידיו בקונגרס היהודי העולמי, באתר הארץ, 15 במרץ 2007
- ^ עמירם ברקת, התפטר נשיא הקונגרס היהודי אדגר ברונפמן, באתר הארץ, 8 במאי 2007
- ^ שבתי טבת, איך מקימים מוזיאון לאומי בישראל / – א) איש אחד מתחיל מוזיאון לאומי, הארץ, 26 בספטמבר 1965
- ^ מיכל אייזקס, אח "מים בין העתיקות, כל העיר, 31 בינואר 1986
- ^ סמואל ברונפמן, בנו של איל הוויסקי והנדבן היהודי אדגר ברונפמן, נחטף ביום א', על המשמר, 12 באוגוסט 1975
חוטפי בנו של ברונפמן תובעים כופר - המשפחה תשלם, דבר, 12 באוגוסט 1975
עודד שורר, התרגשות רבה באימפריית הוויסקי, מעריב, 12 באוגוסט 1975 - ^ יופי"ע, חוטפיו של ברונפמן הצעיר נידונו ל־12 ו-9 שנות־מאסר, על המשמר, 7 בינואר 1977
- ^ אלכס טראוב, הניו יורק טיימס, "תתקשר לאבא שלי, נחטפתי": סיפור הבלהות על החטיפה הכושלת של בן המיליארדר, באתר TheMarker, 3 בספטמבר 2021
- ^ גלי ברגר, הפריחה האורגנית: הרשת שבבעלות הולי ברונפמן יוצאת במיתוג חדש ופותחת סניפים, באתר TheMarker, 30 ביולי 2007
- ^ רונית הראל, בעלת הבית הרוחנית של דיסקונט התרחקה מהעושר ומצאה אושר ברשת למזון אורגני, באתר TheMarker, 8 ביולי 2008
- ^ אדגר ברונפמן התחתן, דבר, 21 באוגוסט 1975
- ^ סוכנויות הידיעות, הכת הסודית שבלעה 150 מיליון דולר מכספי משפחת ברונפמן, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2010
סוכנויות הידיעות, דיווח: מנהיג ארגון נקסיום שבו מושקעות בנותיו של המיליארדר אדגר ברונפמן: "דאגתי למותם של אנשים", באתר הארץ, 23 באוקטובר 2010 - ^ סוכנויות הידיעות ובלומברג, הבת של אדגר ברונפמן שוחררה בערבות של 100 מיליון דולר בעקבות מעורבות בכת מין, באתר TheMarker, 25 ביולי 2018
- ^ 1 2 הניו יורק טיימס וסוכנויות הידיעות, איש העסקים והפילנתרופ היהודי אדגר ברונפמן מת בגיל 84, באתר TheMarker, 22 בדצמבר 2013