לדלג לתוכן

אדגר וולאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריצ'רד הורציו אדגר וולאס
Richard Horatio Edgar Wallace
לידה 1 באפריל 1875
גריניץ', הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בפברואר 1932 (בגיל 56)
בוורלי הילס, ארצות הברית
שם לידה Richard Horatio Edgar Wallace עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בריטניה
תחום כתיבה בלשות, שירה, מותחנים, היסטוריה, מדע בדיוני
סוגה מותחן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית
ילדים Penelope Wallace, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר ילדים 3
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
edgarwallace.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ריצ'רד הורציו אדגר וולאס (באנגלית: Edgar Wallace‏; 1 באפריל 1875 – 10 בפברואר 1932) היה סופר בריטי שכתב רומנים, מחזות וסיפורים סנסציוניים על בלשים, גנגסטרים, הרפתקאות ומדע בדיוני. וולאס נחשב אחד מגדולי הסופרים הבריטים בכל הזמנים, והוא כתב מאות ספרים ומחזות.

וולאס עזב את בית הספר בגיל 12, הוא הצטרף לצבא בגיל 21 והיה כתב מלחמה במהלך מלחמת הבורים השנייה עבור רויטרס והדיילי מייל. הוא נאבק בחובות, עזב את דרום אפריקה, חזר ללונדון והחל לכתוב ספרי מתח כדי להתפרנס, ובנה לעצמו קריירה בינלאומית.

לאחר התמודדות לא מוצלחת לפרלמנט מטעם בלקפול (כאחד מהליברלים העצמאיים של דייוויד לויד ג'ורג') בבחירות הכלליות בבריטניה ב-1931, וולאס עבר להוליווד, שם עבד ככותב תסריטים עבור RKO. הוא מת בפתאומיות מסוכרת לא מאובחנת. וולאס היה סופר פורה עד כדי כך שאחד המוציאים לאור שלו טען שרבע מכל הספרים באנגליה נכתבו על ידו.[1] בנוסף לעבודתו בעיתונות, כתב וולאס מחזות, שירה, ספרי עיון, 957 סיפורים קצרים ויותר מ-170 רומנים. יותר מ-160 סרטים נעשו על עבודתו של וולאס (אנ').[2] הוא מכר למעלה מ-50 מיליון עותקים מיצירותיו. האקונומיסט מתאר אותו ב-1997 כ"אחד מסופרי המתח הפוריים ביותר של המאה ה-20".

בצעירותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולאס נולד לשחקנים ריצ'רד הורציו מריוט אדגר ומרי ג'יין "פולי" ריצ'רדס, לבית בלייר. אמו עבדה בתיאטרון כשחקנית עד שנישאה ב-1867. בעלה, קפטן ג'וזף ריצ'רדס היה קברניט ממשפחה אירית. הוא מת בים ב-1868, והותיר את אשתו ההרה חסרת כל. לאחר לידת אחיו הבכור של וולאס, חזרה אמו לבמה. ב-1872 היא הצטרפה ללהקת התיאטרון המשפחתית של מריוט, בניהולם של אליס מריוט, בעלה ריצ'רד אדגר ושלושת ילדיה הבוגרים: גרייס, אדליין וריצ'רד הורציו מריוט אדגר[3] - אביו של אדגר, שהכניס את אמו להריון לא מתוכנן.[4] בשל כך, ביקשה אמו מהמיילדת למצוא לתינוק משפחה מאמצת, והיא מצאה את משפחת פרימן, זוג עם עשרה ילדים.[5]

הבת קלרה פרימן בת ה-20, הפכה לאם שנייה עבור אדגר, שהפסיק לראות את אמו הביולוגית בגיל צעיר. אביו המאמץ ג'ורג' פרימן היה נחוש בדעתו להבטיח שריצ'רד יקבל חינוך טוב, ובמשך זמן מה למד וולאס בבית ספר עם פנימייה בלונדון, שם למד עד גיל 12. בשנות העשרה שלו עבר וולאס מעבודה לעבודה, הוא מכר עיתונים, ביצע משלוחי חלב, עבד במפעל גומי, היה עוזר בחנות נעליים וטבח בספינה.[6] בשנת 1894, הוא התארס לנערה מקומית בשם אדית אנסטרי, אך בהמשך ביטל את האירוסין והתגייס לחיל הרגלים.[5]

וולאס נרשם בצבא הבריטי תחת השם אדגר וולאס, על שם מחברו של בן חור, לואיס וולאס.[7] בשנת 1896 הוא הוצב בדרום אפריקה עם גדוד מערב קנט (אנ'). הוא לא אהב את חיי הצבא והצליח לארגן לעצמו העברה לשירות הרפואה המלכותי, שהיה כרוך בעבודה מפרכת פחות, אבל כלל התעסקות לא נעימה עבורו, לכן הוא הועבר שוב לחיל העיתונות, שלדעתו התאים לו יותר.[5][6]

1898–1918

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולאס החל לפרסם שירה, בהשראת רודיארד קיפלינג, אותו פגש בקייפטאון בשנת 1898.[7] ספר הבלדות הראשון שלו, המשימה שנכשלה, פורסם באותה שנה. ב-1899 מצא את דרכו להשתחרר מהצבא ופנה לעבוד בכתיבה במשרה מלאה. בהיותו באפריקה, הפך לכתב מלחמה, תחילה עבור רויטרס ולאחר מכן בדיילי מייל במהלך מלחמת הבורים.[5]

בשנת 1901, בעודו בדרום אפריקה, נשא וולאס לאישה את אייבי מוד קלדקוט, למרות שאביה שהיה מיסיונר התנגד בתוקף לנישואים. ילדתם הראשונה של בני הזוג, אלינור קלייר וולאס, מתה בפתאומיות מדלקת קרום המוח ב-1903, והזוג חזר ללונדון זמן קצר לאחר מכן, כשהוא שקוע בחובות עמוקים. בלונדון, וולאס עבד עבור הדואר והחל לכתוב סיפורי בלשים במטרה להרוויח כסף מהיר. ב-1904 נולד לו בן, בריאן אדגר וולאס, וב-1908 נולדה לזוג בת נוספת, פטרישיה.[6]

וולאס לא הצליח למצוא מוציא לאור לספרו הראשון, והקים חברת הוצאה לאור משלו, Tallis Press, שהוציאה בשנת 1905 את המותחן הסנסציוני ארבעה אנשים ישרים (אנ').[5] למרות הקידום בדואר ומכירות טובות, הפרויקט נוהל בצורה לא נכונה מבחינה כלכלית, ווולאס נאלץ לבקש עזרה כלכלית. בהמשך, וולאס פוטר ב-1907 מהדואר בעקבות אי דיוקים בכתיבתו. הוא הגיע לסף פשיטת רגל ואשתו נאלצה למכור את התכשיטים שלה כדי לקנות אוכל לבית.[7]

במהלך 1907, נסע אדגר לקונגו הבלגית, כדי לדווח על זוועות שבוצעו נגד הקונגולזים שהיו תחת שלטונו של לאופולד השני, מלך הבלגים על ידי חברות הגומי הבלגיות, ובהן נהרגו עד 15 מיליון קונגולזים. איזבל תורן, מהמגזין Weekly Tale-Teller, הזמינה את וולאס לפרסם סדרת סיפורים בהשראת חוויותיו. אלה פורסמו כאוסף הראשון שלו שהפך לרב מכר. מאוחר יותר, ב-1935, עובד גם לסרט בכיכובו של פול רובסון.[8][7] וולאס המשיך ופרסם עוד 11 אוספים דומים, שכללו 102 סיפורים על הרפתקאות אקזוטיות וטקסים שבטיים מקומיים. את 28 ספריו הראשונים ואת הזכויות להפקת סרטים מהם הוא מכר ללא תמלוגים, תמורת תשלום מיידי.[6]

התקופה בין 1908 ל-1932 הייתה הפורייה ביותר בחייו של וולאס. בתחילה, הוא כתב בעיקר כדי להחזיר חובות לנושים בבריטניה ובדרום אפריקה. עם זאת, הצלחת ספריו החלה לשקם את המוניטין שלו כעיתונאי, והוא החל לדווח על מרוצי סוסים. בהמשך, קנה סוסי מרוץ משלו וגם הפסיד הון רב בהימורים.[1][7]

במהלך 1916, ילדה אייבי את ילדה האחרון מאדגר, מייקל בלייר וולאס, ולאחר מכן היא הגישה בקשה לגירושין ב-1918.

1918–1929

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1921 נישא וולאס שוב למזכירתו אתל ויולט קינג, בתו של הבנקאי פרדריק קינג. ב-1923 נולדה בתם מרגרט פנלופה ג'ון (המכונה פני וולאס).[9]

הנצחה לוולאס ברחוב פליט

וולאס החל לקחת את קריירת הכתיבה הבדיונית שלו ברצינות וחתם עם מו"לים ב-1921. זה איפשר לו מקדמות, תמלוגים ומסעות קידום מכירות בקנה מידה מלא עבור ספריו. המוציא לאור פרסם אותו באגרסיביות כסופר ידוען, "מלך המותחנים". בשנת 1928, ההערכה הייתה שאחד מכל ארבעה ספרים שנקראו בבריטניה הגיע מעטו של וולאס. הוא כתב בז'אנרים רבים, כולל מדע בדיוני, מחזות ועשרה כרכים של ספרי היסטוריה על מלחמת העולם הראשונה. בסך הכל, הוא כתב למעלה מ-170 רומנים, 18 מחזות במה ו-957 סיפורים קצרים, ויצירותיו תורגמו ל-28 שפות.

וולאס שימש כיו"ר מועדון העיתונות של לונדון (אנ'), שממשיך להעניק פרס אדגר וולאס שנתי על הצטיינות בכתיבה. בעקבות ההצלחה הגדולה בכתיבתו, וולאס מונה ליו"ר תאגיד הסרטים הבריטי ליאון (אנ') ובתמורה התחייב לתת לליאון זכות ראשונים להפקת סרט על כל ספריו.[8] החוזה של וולאס העניק לו משכורת שנתית, חבילה של מניות בחברה, נתח משמעותי מכל מה שליאון תפיק על בסיס עבודתו, בתוספת 10% מהרווחים השנתיים הכוללים של החברה.[6] בנוסף, חברת ליאון העסיקה את בנו הבכור בריאן כעורך סרטים. עד 1929, הרווחים של וולאס היו כמעט 50,000 ליש"ט לשנה (שווה ערך לכ-2 מיליון ליש"ט במונחים נוכחיים).

וולאס היה סופר הפשע הבריטי הראשון שהשתמש בשוטרים בתור גיבוריו, ולא בבלשים חובבים, כפי שעשו רוב הסופרים האחרים באותה תקופה. רוב הרומנים שלו הם סיפורים עצמאיים; הוא השתמש רק לעיתים רחוקות בגיבורי סדרות, וכשעשה זאת הוא נמנע מסדר קפדני של הסיפורים, כך שלא נדרשה המשכיות מספר לספר.

ב-6 ביוני 1923, אדגר וולאס הפך לכתב הספורט הבריטי הראשון ברדיו, כאשר דיווח על המרוץ המפורסם של דרבי (אנ') עבור חברת השידור הבריטי, הגלגול המוקדם של ה־BBC.

שנותיו האחרונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולאס היה פעיל בהמפלגה הליברלית והתמודד בבלקפול בבחירות הכלליות בבריטניה ב-1931,[8] כאחד מקומץ של ליברלים עצמאיים, שדחו את הממשלה הלאומית ואת התמיכה הליברלית הרשמית בה, ותמכו בסחר חופשי. הוא גם קנה עיתון בשם סאנדיי ניוז, ערך אותו במשך שישה חודשים וכתב בו טור תיאטרון, לפני שהוא נסגר.[10] הוא הפסיד בבחירות ביותר מ-33,000 קולות,[7] ולאחר מכן, בנובמבר 1931, נסע לארצות הברית כשהוא עמוס בחובות.

אדגר עבר להוליווד והחל לעבוד עבור RKO בכתיבת ותיקון תסריטים. בדצמבר 1931, הוא התחיל לעבוד על קינג קונג, עם זאת, בסוף ינואר הוא החל לסבול מכאבי ראש פתאומיים וחזקים ואובחן כחולה בסוכרת. מצבו הידרדר במהירות, הוא נכנס לתרדמת ומת משילוב של המחלה עם דלקת ריאות, ב-10 בפברואר 1932 בבוורלי הילס.[1] הדגלים במשרדי העיתונים ברחוב פליט בלונדון הורדו לחצי התורן, והפעמון של כנסיית סנט ברייד (אנ') השמיע צלצולי אבל. גופתו הוחזרה לאנגליה והוא נקבר בבית הקברות ליטל מארלו, בקינגהמשייר, לא רחוק מביתו הכפרי בבריטניה.[7]

למרות הצלחתו המאוחרת, וולאס צבר חובות עצומים, חלקם עדיין נותרו משנותיו בדרום אפריקה או מהתחייבויותיו לסוכני ההימורים במרוצים. התמלוגים הגדולים מעבודותיו הפופולריות איפשרו את הסדרת החובות בתוך שנתיים.[6] רעייתו ויולט נפטרה בפתאומיות באפריל 1933, כשהיא בת 33. בתו פנלופה הייתה גם היא מחברת ספרי מסתורין ופשע,[9] וכך גם בנו הבכור בריאן אדגר וולאס (אנ'), שנישא לסופרת מרגרט ליין (אנ').

צורת עבודתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולאס נהג להקליט את סיפוריו על פונוגרף ועוזריו היו מקלידים את הטקסט, מה שסייע למהירות הגבוהה בה הוא כתב את ספריו. רבים מהספרים המצליחים של וולאס הוכתבו כך בתוך יומיים או שלושה. רוב הרומנים שלו היו מסודרים בקטעים אך נכתבו בצורה הזו.[6]

וולאס מיעט לערוך את עבודתו לאחר שהוכתבה והוקלדה, והוא היה שולח אותה ישירות למוציאים לאור, כשהוא מעדיף להימנע מעריכה חוזרת. המוציאים היו צריכים רק לוודא שאין בספר שגיאות עובדתיות.

הוא התמודד גם עם האשמות נרחבות שהוא משתמש בסופר רפאים כדי לפרסם ספרים, אם כי אין שום עדות לכך.

קינג קונג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין התסריטים הרבים שכתב עבור RKO, קינג קונג היה המפורסם ביותר.[2] וולאס כתב את הטיוטה הראשונה בת 110 עמודים ל"החיה" (השם המקורי של הסרט) במשך חמישה שבועות, מסוף דצמבר 1931 עד ינואר 1932. בסך הכל, היו שלוש גרסאות טיוטה, אחת מהם בשם "קונג". אך השם נדחה משום שהוא היה דומה מדי לסרט אחר בשם צ'אנג, שיצא לאקרנים ב-1927, ומכיוון שהוא נשמע סיני. וולאס הציע את התואר של 'קינג קונג'[11] והוא תיאר ביומנו את תהליך הכתיבה של הטיוטה, שנכתבה בהשראת סרטים כמו דרקולה ופרנקנשטיין.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדגר וולאס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 Profile of Edgar Wallace for Crime Time magazine, web.archive.org, ‏2015-09-23
  2. ^ 1 2 Edgar Wallace, www.goodreads.com
  3. ^ New Zealand Ministry for Culture and Heritage Te Manatu Taonga, Marriott, James Henry, teara.govt.nz (באנגלית)
  4. ^ Gerolstein, Kurt of Gerolstein: Old Adam: or, when talent skips a generation, Kurt of Gerolstein, ‏2018-05-25
  5. ^ 1 2 3 4 5 Past Masters: EDGAR WALLACE, www.shotsmag.co.uk
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 7 אדגר ואלאס והאדם השחור, באתר snark.co.il
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Edgar Wallace, the King of Thrillers | Archaeology in Marlow, web.archive.org, ‏2015-06-14
  8. ^ 1 2 3 "Invisible Ink: No 99 - Edgar Wallace". The Independent (באנגלית בריטית). נבדק ב-2025-03-13.
  9. ^ 1 2 Jack Adrian, Obituary: Penny Wallace, independent, ‏11.2.1997
  10. ^ Odds, Ends - TIME, web.archive.org, ‏2008-12-15
  11. ^ דנה קסלר, ‏טוב ואנושי או רע ומפלצתי? קווים לדמותו של קינג קונג, באתר מעריב אונליין, 6 במרץ 2017
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אדגר_וולאס&oldid=42107766"