אדגר פ. ז'אקובס
 | |
| לידה |
30 במרץ 1904 בריסל |
|---|---|
| פטירה |
20 בפברואר 1987 (בגיל 82) Lasne, בראבנט, בלגיה  |
| שם לידה |
Edgard Félix Pierre Jacobs |
| מדינה |
בלגיה |
| שם עט |
Edgar P. Jacobs |
| שפות היצירה | צרפתית |
| סוגה | איור וקומיקס |
| זרם ספרותי |
אסכולת בריסל |
| יצירות בולטות | בלייק ומורטימר |
| פרסים והוקרה | פרס פרי סנט-מישל |
  | |
אדגר פליקס פייר ז'אקובס (בצרפתית: Edgard Félix Pierre Jacobs; 30 במרץ 1904 – 20 בפברואר 1987), הנודע בשם העט אדגר פ. ז'אקובס (Edgar P. Jacobs), היה קומיקסאי וצייר בלגי, שנחשב לאחד מהאבות המייסדים של הקומיקס הבלגי, בעיקר בזכות סדרת הקומיקס שלו בלייק ומורטימר ושיתוף הפעולה הפורה שלו עם הרז'ה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'אקובס נולד בבריסל, בלגיה ב-30 במרץ 1904. בצעירותו התעניין באמנות ובמוזיקה ועבד בעבודות מזדמנות באופרה.
בשנת 1919 סיים את לימודיו, ופנה לקריירה מוזיקלית כזמר בריטון באופרה. בשנת 1929 זכה במדליה השנתית של ממשלת בלגיה על שירה קלאסית. הוא המשיך לעסוק בשירה באופרות בבריסל ובליל בשילוב עבודות איור קטנות, עד שבשנת 1940 נטש לחלוטין את תחום המוזיקה ופנה לעסוק בציור. הוא החל בציור איורים מסחריים, ואף אייר במגזין הקומיקס לילדים Bravo.
במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר הקומיקס פלאש גורדון נאסר לפרסום בבלגיה על ידי שלטונות הכיבוש הגרמניים, התבקש ז'אקובס לצייר לקומיקס סוף חלופי.[1]
במקביל, הוא הפך לעוזרו וידידו הקרוב של הקומיקסאי הבלגי הרז'ה, ועזר לו באיור הקומיקס הסיגרים של פרעה. לאחר מכן סייע לו בצביעת הכוכב המסתורי, ובסידור וצביעה מחדש של הספרים טינטין בקונגו, טינטין באמריקה, שרביטו של אוטוקר והלוטוס הכחול. בהמשך גם השתתף בציור הספרים שבעת כדורי הבדולח ואסירי השמש. הרז'ה אזכר אותו בקריצות שונות לאורך הסדרה; כך למשל, בספר הסיגרים של פרעה מצויר ז'אקובס כאגיפטולוג חנוט בקבר פרעה, בשם "E.P. Jacobini".[2] בנוסף מופיע ז'אקובס יחד עם הרז'ה בסצנת הסיום של הספר כרישי הים האדום.
הרז'ה סיפר ש”השפעתו [של ז'אקובס] הייתה חשובה בהתקדמותי בתחום... תמיד נדהמתי מסף הדרישות הגבוה שקבע כלפי עצמו. אני הייתי פחות קפדן ממנו והתפלאתי מהסבלנות, מההקפדה שלו בעבודה.”
בשנת 1946 החל ז'אקובס לפרסם את סדרת הקומיקס שלו, בלייק ומורטימר, במגזין טינטין. הסיפור הראשון שהתפרסם היה "סודו של דג החרב".
בשנת 1947 ביקש ז'אקובס מהרז'ה לקבל קרדיט על חלקו ביצירת טינטין, אך הרז'ה סירב. מאז היחסים ביניהם התקררו, אך הסדרה של ז'אקובס המשיכה להתפרסם במגזין. בשנים הבאות המשיך לפרסם את פרקי הסדרה, שזכתה להצלחה רבה.
בשנת 1973 זכה ז'אקובס בפרס פרי סן־מישל (אנ') ליצירת המדע הבדיוני הטובה ביותר, עבור החלק הראשון של ספרו "שלושת הנוסחאות של פרופסור סאטו".
ב-20 בפברואר 1987 מת ז'אקובס, בגיל 83. לפני מותו כתב תרחיש לחלק השני של "שלושת הנוסחאות של פרופסור סאטו", אך לא הספיק לסיים אותו. בוב דה מור השלים את האלבום, שהתפרסם שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1990.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Edgar P. Jacobs, האתר הרשמי של בלייק ומורטימר (באנגלית)
- ^ ראו "הסיגרים של פרעה" עמ' 8, תיבה ראשונה
| הרפתקאותיו של טינטין | ||
|---|---|---|
| יוצרים ומפתחים | ארז'ה • בוב דה מור • אדגר פ. ז'אקובס | |
| דמויות | טינטין • קפטן האדוק • פרופסור קלקולוס • תומסון ותומפסון • ביאנקה קסטאפיורה • דמויות נוספות | |
| אוגדנים | טינטין בארץ הסובייטים • טינטין בקונגו • טינטין באמריקה • הסיגרים של פרעה • הלוטוס הכחול • האוזן השבורה • האי השחור • שרביטו של אוטוקר • הסרטן בעל צבתות הזהב • הכוכב המסתורי • תעלומת ה"חד-קרן" • אוצרו של רקהם האדום • שבעת כדורי הבדולח • אסירי השמש • ארץ הזהב השחור • הטיסה לירח • החוקרים על הירח • פרשת קלקולוס • כרישי הים האדום • טינטין בטיבט • תעלומת תכשיטי הזמרת • טיסה 714 לסידני • טינטין והפיקורוס • טינטין ואלף ארט | |
| סרטים | הסרטן בעל צבתות הזהב (1947) • טינטין וגיזת הזהב (1961) • טינטין והתפוזים הכחולים (1964) • טינטין ומקדש השמש (1969) • טינטין ואגם הכרישים (1972) • הרפתקאות טינטין: תעלומת החד-קרן (2011) | |
| סדרות טלוויזיה | הרפתקאותיו של טינטין מאת ארז'ה (1958 - 1962) • הרפתקאותיו של טינטין (1991 - 1992) | |
