אדה ז'יגמונד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדה ז'יגמונד
Zsigmond Ede
לידה 18 במאי 1916
Pestszenterzsébet, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1944 (בגיל 27 בערך)
ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדה ז'יגמונד (אדוש) (בהונגרית: Zsigmond Ede; פשטסנטרז'בט (כיום בבודפשט), 18 במאי 19161944) היה משורר, סופר, ועיתונאי יהודי-הונגרי קומוניסטי. הוא הוסמך כמורה לשפות הונגרית וגרמנית, אך מעולם לא עסק בכך בגלל פעילותו הפוליטית.

אדה ז'יגמונד היה אחד מנציגי הספרות הלירית ההונגרית שנספה בשואת יהודי הונגריה. עבודותיו מאופיינות בעמידה כנגד חוסר הסובלנות החברתית והפשיזם ובעד ההומניזם.

בשנת 1944 נאבדו עקבותיו בחזית המזרחית בשטח ברית המועצות כחלק מהיהודים שנלקחו למחנות שרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדה ז'יגמונד נולד במושבת פועלים בדרום בודפשט. אביו וסבו עבדו במפעלי תשלובת הפלדה והמתכת מנפרד וייס, ולכן שאפו שיפנה למסלול אינטלקטואלי ולא לעבודת כפיים. הם רשמו אותו לגימנסיה בפשט, שם התוודע לשפות ולספרות וכבר בגיל שתים עשרה כתב חרוזים והקריא שירה.

במקביל ללימודי התיכון לקח על עצמו תפקיד של מורה פרטי, בדומה למשוררים בני דורו ועסק בין היתר בעבודות מזדמנות. חלק מהשכר שהרוויח שלח הביתה לצורך תמיכה במשפחה ומאוחר יותר מימן את הרשמתו לאוניברסיטת פאזמאני פטר ההונגרית המלכותית (היום אוניברסיטת אטווש לוראנד). באוניברסיטה התחבר עם ארגונים שפעלו בחשאי בעלי אידאולוגיה הנבדלת משמעותית מהאידאולוגיה של ממשלת אישטוואן בתלן של התקופה, כך שהם נאלצו לפעול רק בדרכים לא חוקיות. הקבוצה התכנסה בבתים פרטיים ובבתי קפה זולים, שם התעמתו בהשקפותיהם, תפיסות העולם השונות והפוליטיקה. החבורה שהתכנסה בבתי הקפה ובקנטינות הייתה אידיאלית להתפתחותו של המשורר הצעיר.

אדה ז'יגמונד העביר הרצאות לפועלים במטה האיגוד המקצועי ואשאש (Vasas) מספר פעמים בחודש, הוא הצטרף למפלגת הקומוניסטים של הונגריה, ה-KMP דרך אנדרה שאגווארי., ובהמשך הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית.

אדה ז'יגמונד עם אשתו

אדה הצעיר נשבר לאחר קבלת הידיעה על מותו של המשורר אטילה יוז'ף וספד למשורר בשיר מוטרד ("יוז'ף אטילה נפטר"), שנכלל גם בכרך השירים שלו שפרסם בשנת 1938 במימון עצמי. בשיריו מתערבבים ההומניזם, הרצון לשלום והאנטי פשיזם. בגלל התחושה הכפולה הבלתי פתורה הזו, בחר המשורר בכותרת בעלת המשמעות לכרך השירה שלו "בנחישות ובעדינות" כשמו של אחד משיריו בספר.

בהמשך קיבל המשורר תואר אקדמי בהוראת ההונגרית והגרמנית, אך מעולם לא הועסק כמורה בבית ספר. הוא היה מורה פרטי לילדים ממשפחות אמידות ואחר כך עבד בעיתון נפסבה כעמית חיצוני. בשנת 1942 הופיע בכתב העת "מרץ" מחקרו הגדול על המשורר הלאומי ההונגרי שנדור פטפי.

בשנת 1941 גורשו מהונגריה היהודים (מה שנקרא היהודים "הלא אזרחים"). על כן גם הוריו, כ"אזרחים לא הונגרים". גורשו מבתיהם בהיעדרו בבית של אדה ז'יגמונד. הם נורו בקבר האחים בקמניץ-פודולסקי יחד עם שלושים אלף יהודים נוספים. באותה עת, ז'יגמונד הסתתר מיולי עד ספטמבר 1941 אצל חברים וקרובי משפחה מהפשיסטים ומהז'נדרמים ההונגרים כדי להינצל מהשמדה. הוא נלקח לשירות העבודה בשנת 1943 ובשנת 1944 אבדו עקבותיו בחזית המזרחית. הוא כתב את שירו האחרון מחוץ לבית, שנושא את השם "תן לי כוח!". הוא שלח את כתב היד הביתה לאלדאר קומלוש.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף אוגוסט 1966 הוסר הלוט מלוח הזיכרון שלו בבודפשט, שם הספיד אותו המשורר אנדרה וסי.[1]

שירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושאי השירה של אדה ז'יגמונד הושפעו מסביבתו בפשטארז'בט, מהשנאה הגוברת בהונגריה דאז, מהתפשטות הפשיזם וממלחמת עולם השנייה.

ספרו שהופיע בחייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנחישות ובעדינות (1938)

ספרו לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנחישות ובעדינות: שירים (1961)

באנתולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A diktátor dala c. verse 491. old
  • Elszántan és szeliden c. verse 491-494. old
  • Hazám c. verse 494-495. old
  • Adj erőt c. verse 496-500. old
  • Csoportosulj a tieiddel c. verse 145-146. old
  • A diktátor dala c. verse 165. old
  • Elszántan és szeliden c. verse 200-202. old
  • Türelem c. verse 263-265. old
  • Négy strófa c. verse 267. old
  • Béke c. verse 380. old
  • Költő c. verse 430. old
  • Romok közül c. verse 445-446. old
  • Nem engedték… c. verse 447. old
  • Adj erőt! c. verse 543-546. old

מאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Galambkiállításon c. cikke (1938, 43. szám, 7. oldal)
  • Fiatal c. glosszája (1939, 7. szám, 8. oldal)
  • Belvárostól Vadnyugatig c. riportja (1939, 197. szám, 7. oldal)
  • Gyermekek a periférián c. cikke (1942, 3. szám, 13-14. oldal)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדה ז'יגמונד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Vészi Endréné. "Vészi Endre honlapja - életrajz dátumos". אורכב מ-המקור (htm) ב-2014-01-11.