אדוארדו דה סילבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדוארדו דה סילבה
Eduardo da Silva
מידע אישי
לידה 25 בפברואר 1983 (בן 41)
ריו דה ז'ניירו שבברזיל
שם מלא אדוארדו אלבס דה סילבה
גובה 1.77 מטר
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
בנגו
דינמו זאגרב
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2001–2007
2002–2003
2007–2010
2010–2014
2014–2015
2015–2016
2017–2018
2018
דינמו זאגרב
אינטר זאפרשיץ'
ארסנל
שחטאר דונצק
פלמנגו
שחטאר דונצק
אתלטיקו פרנאאנסה
לגיה ורשה
111 (83)
15 (10)
20 (5)
81 (24)
37 (11)
29 (14)
6 (0)
11 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
2004–2005
2004–2014
קרואטיה עד-21
קרואטיה
12 (8)
64 (29)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-4 בינואר 2020

אדוארדו דה סילבה (נולד ב-25 בפברואר 1983 בריו דה ז'ניירו) הוא כדורגלן עבר קרואטי-ברזילאי ששיחק בעמדת החלוץ.

קריירה מקצוענית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 15 עבר אדוארדו, אז שחקן אלמוני וחובבני, מברזיל לקרואטיה לעיר זאגרב ופנה למועדון הכדורגל דינמו זאגרב במדיה שאלה יבחנו אותו כדי שזה יצטרף למועדון. במועדון התרשמו מהשחקן והחתימו אותו על חוזה אך השאילו אותו תחילה למועדון הנוער של קבוצת בנגו הברזילאית למשך עונה אחת. לאחר שחזר מההשאלה בברזיל שיחק אדוארדו במדי קבוצת הנוער של דינמו זאגרב עד שעלה לבוגרים לראשונה בעונת 2001/2002, אז הוחלט להשאילו לקבוצה אחרת בקרואטיה כדי שיצבור דקות משחק והוא הושאל לקבוצת אינטר זאפרשיץ', אז בליגת המשנה בקרואטיה. במהלך עונת 2002/03, בה שיחק באינטר, הבקיע אדוארדו עשרה שערים ב-15 משחקים בהם שותף ולכן הוחלט בדינמו זאגרב לשלבו בקבוצה.

בעונת 2003/04 חזר אדוארדו לדינמו זאגרב וזכה למקום בהרכב הפותח של הקבוצה ונבחר לשחקן המצטיין בכדורגל הקרואטי לשנת 2004. אדוארדו זכה למעמד חזק בדינמו זאגרב, עימה שיחק גם במוקדמות ליגת האלופות והיה לשחקן הראשון שהבקיע נגד ארסנל באצטדיון האמירויות במסגרת בינלאומית אי פעם, אך לצערה של דינמו זאגרב, שני המשחקים הסתכמו ל-1–5 לטובת ארסנל וזו עלתה לשלב הבא. גם בגביע אופ"א שיחק אדוארדו וכבש במדי זאגרב, כולל שני הגולים בהפסד הכולל 2–5 לקבוצת אוסר הצרפתית.

ב-3 ביולי 2007 עבר אדוארדו לקבוצת ארסנל האנגלית והנהלת הקבוצה הצליחה לסדר לו סידור עבודה באנגליה, בשל אי-היותו תושב האיחוד האירופי. בארסנל הבקיע אדוארדו את שער הבכורה שלו בשלב השלישי של מוקדמות ליגת האלופות, נגד ספרטה פראג הצ'כית.

ב-23 בפברואר 2008 אדוארדו נפצע במהלך משחק ליגה נגד בירמינגהאם לאחר תיקול חריף של מרטין טיילור שהורחק בכרטיס אדום. אדוארדו שבר את רגלו ונעדר ללמעלה משנה. ארסן ונגר, מנג'ר ארסנל, הגיב לדברים: "טיילור לא צריך לשחק כדורגל יותר". לאחר מכן, ונגר התנצל על דבריו וטען שהם 'מוגזמים'.

דה סילבה חזר לשחק במשחק מול קארדיף סיטי במסגרת שמינית גמר גביע ה-FA ב-17 בפברואר 2009, ואף כבש צמד בניצחון קבוצתו בתוצאה 0–4. עם זאת, לאחר המשחק התברר שהוא סובל פעם נוספת מפציעה בשריר הסובך, ובעקבות כך נעדר למשך שבועיים[1].

ב-21 ביוני 2010 חתם אדוארדו בקבוצת שחטאר דונצק מאוקראינה. דה סילבה זכה העם הקבוצה בארבע אליפויות רצופות (בין 2011 ל-2014) ושלושה גביעים רצופים (בין 2011 ל-2013). כמו כן, זכה אדוארדו עם הקבוצה בסופר קאפ האוקראיני בשנת 2012.

ב-17 ביולי 2014 חתם בשורות קבוצת פלמנגו הברזילאית.

ב-10 ביולי 2015 חזר לשחטאר דונצק לעונה וחצי שבסופה שוחרר מהקבוצה. ב-1 במרץ 2017 חתם באתלטיקו פרנאאנסה. ב-4 בינואר 2018 חתם בלגיה ורשה הפולנית. כעבור שנה, במהלכה לא הבקיע אף שער ב-10 הופעות בליגה הפולנית, עזב את הקבוצה.

בנבחרות קרואטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 זכה אדוארדו לזימון בכורה לנבחרת קרואטיה עד גיל 21 לשלב המוקדם לפני אליפות אירופה 2004, אז שיחק אדוארדו מספר משחקים והבקיע רק שער אחד, נגד נבחרת סרביה ומונטנגרו עד גיל 21. אדוארדו אף זכה לזימון לטורניר מוקדמות אליפות אירופה ב-2006, אז הבקיע שבעה שערים בקמפיין בו הפסידה נבחרתו בפלייאוף לפני האליפות מול סרביה ומונטנגרו בתוצאה 2–5 כאשר את שני השערים לזכות קרואטיה מבקיע אדוארדו. בסך הכל רשם אדוארדו 12 הופעות במדי הנבחרת הצעירה של קרואטיה והבקיע עשרה שערים.

אדוארדו זכה לזימון הבכורה לנבחרת הבוגרת של קרואטיה ב-16 בנובמבר 2004, במשחק ידידות מול נבחרת אירלנד, בו נכנס כמחליף במחצית השנייה. אדוארדו לא זומן בסופו של דבר לנבחרת קרואטיה במונדיאל 2006 שנערך בגרמניה והצטרף לנבחרת הלאומית הקרואטית רק בקמפיין מוקדמות יורו 2008. משחקו הרשמי הראשון בנבחרת הקרואטית, במסגרת קמפיין כלשהו, היה נגד נבחרת רוסיה והוא הבקיע את שערו הראשון אי פעם במדי הנבחרת במסגרת קמפיין נגד נבחרת אנגליה במשחק שנערך כחודש לאחר מכן. במשחק ב-11 בנובמבר 2006 שיחקה נבחרת קרואטיה נגד נבחרת ישראל באצטדיון רמת גן, בישראל, באותו המשחק הבקיע אדוארדו שלושער כאשר בסופו של המשחק ניצחה קרואטיה 3–4 (לישראל כבשו רוברטו קולאוטי צמד ויוסי בניון).

אדוארדו נכלל בסגל הנבחרת הקואטית גם במסגרת יורו 2012 ובמונדיאל 2014 כשאחריו הודיע על פרישה מהנבחרת.

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דינמו זאגרב
שחטאר דונצק

תארים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כדורגלן השנה בקרואטיה (2): 2004, 2006
  • כדורגלן השנה בליגה הקרואטית הבכירה (1): 2004
  • מלך השערים של הליגה הקרואטית (1): 2007

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדוארדו דה סילבה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת קרואטיהיורו 2012

1 פלטיקוסה • 2 סטריניץ' • 3 שימוניץ' • 4 בולייאט • 5 צ'ורלוקה • 6 פראניץ' • 7 רקיטיץ' • 8 ווקוייביץ' • 9 ילאביץ' • 10 מודריץ' • 11 סרנה • 12 קלאבה • 13 שילדנפלד • 14 באדל • 15 ורסאלקו • 16 דוימוביץ' • 17 מנדז'וקיץ' • 18 קאליניץ' • 19 קראנצ'ר • 20 פרישיץ' • 21 וידה • 22 דה סילבה • 23 סובשיץ' • מאמן: ביליץ'

קרואטיהקרואטיה
נבחרת קרואטיהמונדיאל 2014

1 פלטיקוסה • 2 ורסאלקו • 3 פראניץ' • 4 פרישיץ' • 5 צ'ורלוקה • 6 לוברן • 7 רקיטיץ' • 8 ווקוייביץ' • 9 ילאביץ' • 10 מודריץ' • 11 סרנה • 12 זלאניקה • 13 שילדנפלד • 14 ברוזוביץ' • 15 באדל • 16 רביץ' • 17 מנדז'וקיץ' • 18 אוליץ' • 19 סאמיר • 20 קובאצ'יץ' • 21 וידה • 22 אדוארדו • 23 סובשיץ' • מאמן: קובאץ'

קרואטיהקרואטיה