אדוארד א' מרפי ג'וניור
 | |
| לידה |
11 בינואר 1918 אזור תעלת פנמה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
17 ביולי 1990 (בגיל 72) ניו יורק, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
האקדמיה הצבאית של ארצות הברית |
| תקופת פעילות |
מ-1940 |
| פרסים והוקרה |
פרס איג נובל |
  | |
אדוארד אלוישיוס מרפי הבן (באנגלית: Edward Aloysius Murphy Jr.; 11 בינואר 1918 – 17 ביולי 1990) היה מהנדס תעופה וחלל אמריקאי שעבד על מערכות בטיחות קריטיות. הוא נודע בעיקר בזכות "חוק מרפי" הקרוי על שמו, הקובע כי "כל מה שיכול להשתבש, ישתבש".
רקע אישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרפי נולד באזור תעלת פנמה ב-1918, והיה הבכור מבין חמישה ילדים. לאחר שסיים לימודי תיכון בניו ג'רזי, התקבל ל"ווסט פוינט", האקדמיה הצבאית של ארצות הברית, בה סיים את לימודיו ב-1940. באותה שנה הוא קיבל דרגת קצין בצבא ארצות הברית וב-1941 החל הכשרה כטייס בחיל האוויר של הצבא האמריקני.
שירות צבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת העולם השנייה שירת מרפי באוקיינוס הפסיפי, בהודו, סין ובבורמה (מיאנמר), והגיע לדרגת רס"ן. לאחר תום הלחימה ב-1947, למד במכון הטכנולוגי של חיל האוויר האמריקני, ומונה לקצין מחקר ופיתוח במרכז הפיתוח האווירי של בסיס חיל האוויר רייט-פטרסון.
קריירה מקצועית ומחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך שירותו במרכז הפיתוח האווירי רייט-פטרסון, התמחה מרפי בפיתוח מערכות חירום, הכוללות חידושים בתחום הצנטריפוגות האנושיות שנועדו לבחון תגובות וסבילות של טייסים ואסטרונאוטים להאצות מעל אלו הנחוות בכבידת כדור הארץ.
ב-1949 הצטרף לפרויקט מיוחד – מזחלת הרקטה המהירה (Project MX981[1]). במהלך עבודתו על הפרויקט, מרפי פיתח מכשירי מדידה אלקטרוניים חדשניים למדידת הכוחות הפועלים על הגוף במהלך האטה מהירה.
"חוק מרפי"
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרפי נודע בעיקר בזכות החוק הקרוי על שמו, שמקורו בתקרית שהתרחשה במהלך ניסוי מזחלת הרקטה ב-1949[2]. לאחר שחיישנים שהתקין הותקנו בצורה שגויה, הוא העיר הערה ביקורתית על צוות הטכנאים שלו, שהפכה בהמשך ל"חוק מרפי".
הוא עצמו לא היה מרוצה מהפרשנות הפופולרית של החוק[3] והעדיף לראות בו עיקרון עיצוב הגנתי מקצועי.
קריירה לאחר חיל האוויר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1952, לאחר שהתפטר מחיל האוויר האמריקני, ביצע מרפי סדרה של ניסויי תאוצת רקטות בבסיס חיל האוויר הולומן. לאחר מכן חזר לקליפורניה ופיתח קריירה בתחום עיצוב תאי טייס של מטוסים עבור קבלנים פרטיים שונים, כאשר הוא המשיך להתמחות במערכות בטיחות קריטיות.
מורשת מקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרפי היה חלוץ בתחום הנדסת האמינות ועיצוב מערכות בטיחות. עבודתו על מערכות שמתייחסות לשגיאות אנוש אפשריות הובילה להתפתחויות בתחומים רבים: עיצוב מחשבים עמידים בפני תקלות, שיפור עיצוב ממשקי משתמש, ופיתוח רכיבים שמונעים התקנה שגויה. עבודתו עם ג'ון סטאפ בניסויי מזחלת הרקטה תרמה לפיתוח תקני בטיחות ברכבים, כולל חגורות בטיחות ופנלי מחוונים מרופדים.
הכרה ופרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2003 זכו ג'ון פול סטאפ, אדגר מרפי וג'ורג' ניקולס במשותף בפרס איג נובל בהנדסה על תרומתם ליצירת השם של חוק מרפי.
תרבות פופולרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסדרת הנפשה של ערוץ דיסני "חוקי המרפי של מיילו" (2016-2019), הגיבור מיילו מרפי מוגדר כצאצא של אדוארד מרפי, וכתוצאה מכך הוא נמצא במצבי סכנה תכופים בהתאם לחוק מרפי.
בסרט "בין כוכבים" ביתו של גיבור הסרט (מת'יו מקונוהי) קרויה מרפי, על שמו של אדוארד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ R. F. Chandler, Project MX-981: John Paul Stapp and Deceleration Research, Stapp Car Crash Journal 45, 2001-11, עמ' v–xxii
- ^ ניצן סדן, טילים, טייסים ופספוסים: מהנדס התעופה שעל שמו נקרא חוק מרפי, באתר כלכליסט, 21 במרץ 2020
- ^ עמי בן-בסט, חוקי מרפי: כוח המשיכה, באתר מסע אחר, 28 במאי 2011