אדוארד בלאמי
 | |
| לידה |
26 במרץ 1850 צ'יקופי, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
22 במאי 1898 (בגיל 48) צ'יקופי, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Fairview Cemetery |
| מקום לימודים |
יוניון קולג' |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| סוגה |
רומן רומנטי |
| יצירות בולטות |
מבט לאחור |
| תקופת הפעילות |
מ-1878 |
| חתימה |
 |
  | |
אדוארד בלאמי (באנגלית: Edward Bellamy; 26 במרץ 1850 - 22 במאי 1898) היה סופר וסוציאליסט אמריקאי, שהתפרסם בזכות הרומן האוטופי שלו - "מבט לאחור" - סיפור שהתבונן בעתיד הרחוק של שנת 2000. בחזון של בלאמי היה עולם הרמוני. הספר חולל תנועה חברתית שהקימה 165 "מועדונים לאומיים" ברחבי ארצות הברית, שהוקדשו להפיץ את הרעיונות הפוליטיים שלו ולהפוך אותם למציאות מעשית.[1]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדוארד בלאמי נולד בצ'יקופי (Chicopee) שבמסצ'וסטס. אביו היה רופוס קינג בלאמי (1816-1886), כומר בפטיסטי ומצאצאיו של יוסף בלאמי.[2] אמו הייתה קלווניסטית, בתו של כומר בפטיסטי בשם בנימין פוטנאם, שנאלץ לעזוב את תפקידו הדתי בסאלם שבמסצ'וסטס בעקבות הצטרפותו לבונים החופשיים.[3]
בלאמי למד בבית הספר הציבורי בעיר מולדתו, ועבר לקולג' במדינת ניו יורק, שם למד רק שני סמסטרים. עם עזיבתו את הקולג', בלאמי נסע לאירופה למשך שנה, ושהה בגרמניה. בלאמי למד משפטים אבל נטש את התחום בלי שעסק כעורך דין, במקום זה הוא נכנס לעולם העיתונות. בתפקיד עיתונאי שירת זמן קצר את צוות ה"ניו יורק פוסט" לפני שחזר אל מסצ'וסטס.
בגיל 25, חלה בלאמי במחלת השחפת - המחלה שבסופו של דבר תהרוג אותו. הוא סבל מהשפעותיה לאורך כל חייו הבוגרים. במאמץ לשקם את בריאותו, בילה בלאמי שנה באיי הוואי (1877 עד 1878). בשובו לארצות הברית, החליט לנטוש את העיתונות היומית לטובת יצירה ספרותית, אשר תשפיע פחות על זמנו ועל בריאותו.
בלאמי נישאה לאמה אוגוסטה סנדרסון בשנת 1882. לבני הזוג נולדו שני ילדים.
קריירה ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרומנים הראשונים של בלאמי, כולל "שישה לאחד" (1878), "התהליך של ד"ר היידנהוף" (1880) ו"אחותה של מיס לודינגטון" (1885) היו יצירות בלתי-מובנות, תוך שימוש במזימות פסיכולוגיות סטנדרטיות.[4]
כאשר פנה למדע בדיוני אוטופי עם ספרו "מבט לאחור - 2000-1887", שפורסם בינואר 1888, תפס את הדמיון הציבורי והזניק את בלאמי לתהילה ספרותית.[2] הוצאת הספרים לא יכלה לעמוד בביקוש. הוא מכר למעלה מ 200 אלף עותקים, ורק שני ספרים בארצות הברית של סוף המאה ה-19 מכרו יותר: "אוהל הדוד תום" ו"בן-חור". בלאמי אסף גם כמה סיפורים קצרים שכתב במשך הזמן, ופרסם אותם בשנת 1898.[5]
תנועה חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אף על פי שבלאמי טען בדיעבד כי לא כתב את הספר "מבט אחורה" כמתווה לפעולה פוליטית, אלא ביקש לכתוב "פנטזיה ספרותית, אגדה של צדק חברתי"[6] הספר עודד הקמת מה שנקרא "מועדונים לאומיים", שהחלו להיווסד בבוסטון בסוף 1888.[7] בלאמי בספרו מתאר את ארצות הברית העתידית כזונחת את הרעיון של תחרותיות דבר היוצר רווחה חברתית ויחסי אנוש שונים לגמרי ממה שהכיר בתקופתו. רעיון זה תפס את החוגים האינטלקטואלים בארצות הברית והוקמו מועדונים חברתיים שקראו ליישם רעיון זה. בשנת 1891 היו 165 מועדונים לאומיים.[8]
בלאמי השתמש במונח "לאומיות" ולא במונח "סוציאליזם" כמתאר את החזון, זאת מתוך מחשבה שבדרך זו הוא יגביר את המכירות של הספר, והרעיון עצמו לא יידחה על הסף מבחינה פוליטית.[9] במכתב משנת 1888 למבקר הספרות ויליאם דין האוולס כתב בלאמי:
_-_Bellamy_to_Aldrich,_28_Jan_1890.jpg)
כל אדם רגיש יכול להודות שנושא השם הוא בעל חשיבות גדולה, במיוחד ברושם הראשוני.. מנקודת מבט רדיקלית, אני עשוי להחשב כסוציאליסט, אבל עם הכינוי "סוציאליסט" מעולם לא חשתי טוב. מלכתחילה - היא מילה זרה בפני עצמה, וזרה גם בכל משמעותיה. לכל אמריקאי היא מעלה דימויים של ריח של נפט עם דגל אדום, ועם כל מיני חידושים מיניים. כמו כן מעלה בעיניו נימה המתעלמת מאלוהים ומהדת. בארץ הזאת (ארצות הברית) מתייחסים אליהם לפחות בכבוד. מה שיכולים להרשות לעצמם הרפורמים הגרמנים והצרפתים - לקרוא בארצם לתנועות חברתיות בשם סוציאליסטיות, באמריקה הוא נשמע ככינוי שלילי לתנועה פוליטית. אף מפלגה כזו לא יכולה להצליח באמריקה כי איננה משדרת רוח התלהבות ופטריוטיזם.
בלאמי עצמו הצטרף לתנועה הפוליטית שהופיעה בסביבות 1891 כאשר ייסד את עיתונו "האומה החדשה", והחל לקדם פעולות ושיתף פעולה בין המועדונים "הלאומיים" השונים לבין "מפלגת העם" שהתוותה באותה העת. במשך שלוש וחצי השנים הבאות נתן בלאמי את כולו לפוליטיקה, פרסם את כתב העת שלו, השפיע על מצע "מפלגת העם", ופרסם את "התנועה הלאומית" בעיתונות הפופולרית. שלב זה בחייו של בלאמי הגיע לסיומו ב־1894, כאשר עיתונו "האומה החדשה" נאלץ להפסיק את הופעתו בשל קשיים כלכליים.[10]
כאשר הפעילים המרכזיים של תנועתו הלאומית נבלעו בתוך המנגנון של "מפלגת העם", בלאמי נטש את הפוליטיקה כדי לחזור לספרות. הוא החל לעבוד על המשך לספרו העתידני - "מבט לאחור", שכותרתו הייתה "שוויון". זאת בניסיון להתמודד בפירוט רב יותר עם החברה האידיאלית העתידנית הפוסט-מהפכנית. הספר ראה אור ב-1897 ונחשב ליצירתו האחרונה של בלאמי.
מוות ומורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדוארד בלאמי מת משחפת בעיר הולדתו במסצ'וסטס. הוא היה בן 48 במותו.
ביתו בצ'יקופי פולס, שנבנה על ידי אביו, נקבע כאתר היסטורי לאומי בשנת 1971.[11]
"בלאמי רואד", רחוב מגורים בטורונטו, נקרא על שמו של אדוארד בלאמי.
יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Six to One 1878
- Dr. Heidenhoff's Process 1880
- Miss Ludington's Sister 1885
- Looking Backward, 2000–1887 1888
- Equality 1897
- The Duke of Stockbridge; a Romance of Shays' Rebellion 1900
סיפורים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "At Pinney's Ranch"
- "The Blindman's World"
- "Deserted"
- "An Echo Of Antietam"
- "Hooking Watermelons"
- "Lost"
- "A Love Story Reversed"
- "The Old Folks' Party"
- "A Positive Romance"
- "Potts's Painless Cure"
- "A Summer Evening's Dream"
- "To Whom This May Come"
- "Two Days' Solitary Imprisonment"
- "With The Eyes Shut"
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אדוארד בלאמי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי אדוארד בלאמי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- אדוארד בלאמי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אדוארד בעלאמי (1850-1898), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Franklln Rosemont, "Bellamy's Radicalism Reclaimed", in Daphne Patai (ed.), Looking Backward, 1988-1888. Amherst MA: University of Massachusetts Press, 1988; pg. 201.
- ^ 1 2 Howard Quint, The Forging of American Socialism: Origins of the Modern Movement: The Impact of Socialism on American Thought and Action, 1886–1901.Columbia, SC: University of South Carolina Press, 1953; pg. 74.
- ^ Joseph Schiffman, "Edward Bellamy's Religious Thought", Transactions and Proceedings of the Modern Language Association of America, vol. 68, no. 4 (Sep. 1953), pg. 716.
- ^ Quint, The Forging of American Socialism, pp. 74–75.
- ^ Arthur E. Morgan, Edward Bellamy. New York: Columbia University Press,
- ^ Edward Bellamy, "Why I Wrote Looking Backward," The Nationalist, vol. 2 (1890), pg. 199.
- ^ William D.P. Bliss and Rudolph M. Binder (eds.), The New Encyclopedia of Social Reform. New Edition. New York: Funk and Wagnalls, 1908; pp. 810–812.
- ^ Morris Hillquit, History of Socialism in the United States. Fifth Revised and Enlarged Edition. New York: Funk and Wagnalls, 1910; pg. 289.
- ^ Sylvia E. Bowman, The Year 2000: A Critical Biography of Edward Bellamy. New York: Bookman Associates, 1958; pg. 114.
- ^ Lipow, Authoritarian Socialism in America, pg. 31.
- ^ "A Noted Writer's Abode: The Home of Edward Bellamy at Chicopee Falls, Mass.", Harrisburg [PA] Telegraph, July 19, 1890, pg. 4.