אדוארד פורטונאט, מרקיז באדן-באדן
 | |||||||
| לידה |
17 בספטמבר 1565 לונדון, ממלכת אנגליה  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
8 ביוני 1600 (בגיל 34) Kastellaun, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה | ||||||
| מדינה |
גרמניה | ||||||
| מקום קבורה |
Stiftskirche | ||||||
| בן או בת זוג |
מריה ואן אייקן (13 במרץ 1591–?) | ||||||
| שושלת בית צרינגן | |||||||
| |||||||
  | |||||||
אדוארד פורטונאט, מרקיז באדן-באדן (בגרמנית: Eduard Fortunat von Baden-Rodemachern; 17 בספטמבר 1565 – 8 ביוני 1600) היה מארקגראף של באדן-רודמאכן ובאדן-באדן.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדוארד נולד ב-17 בספטמבר 1565 בלונדון, והיה בנם של כריסטוף השני, מרקיז באדן-רודמאכרן והנסיכה השוודית ססיליה ואסה. הוא קיבל את שמו מהמלכה אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה, שהייתה הסנדקית שלו. [1] את השנה הראשונה שלו בילה בארמון המפטון קורט, אנגליה.
כשאביו נפטר ב-1575, הוא הפך למרקיז באדן-רודמאכרן. האפוטרופוס שלו, וילהלם החמישי, דוכס בוואריה, העניק לו חינוך קתולי ובשנת 1584 הוא המיר את דתו מלותרניות לקתוליות, [2] כפי שכבר עשתה אמו.
הסכסוך בין קתולים לפרוטסטנטים פילג את משפחתו של אדוארד, וב-18 בנובמבר 1589 הוא אירח קולוקיון בבית העירייה בבאדן כדי לדון בטענות היחסיות של הקתוליות (שיוצגו על ידי יוהאן פיסטוריוס), הלותרניות (משיוצגו על ידי אנדריי ויעקב הירברנד), וכן הקלוויניזם, שיוצגו על ידי שריוס, אך הוא גרם רק להקשחה של נקודות המבט.[3] [4]
ב-13 במרץ 1591 בבריסל הוא ערך נישואים לא-כנסייתיים עם מריה ואן אייקן, בתו של יוס ואנדר אייקן, מושל ברדה, שאותם הוא הסדיר רק ב-14 במאי 1593, [5] לאחר שהיא ילדה לו בת. בסופו של דבר נולדו להם ארבעה ילדים, אך בין היתר בשל הדרגה הפחותה של אשתו, הם מעולם לא הוכרו כיורשיו על ידי ארנסט פרדריק, מרקריב באדן-דורלאך, שירש אותו. [6]
בשנת 1587 הוא ביקר את קרוביו בשוודיה, וליווה את בן דודו זיגיסמונד השלישי ואסה, מלך האיחוד הפולני-ליטאי (וגם מאוחר יותר מלך שוודיה) לפולין ובשנת 1588 מונה על ידו לעמוד בראש המכסים והמכרות הפולניים. באותה שנה הוא ירש את באדן-באדן, ואיחד אותה מחדש עם באדן-רודמאכרן. עם זאת, הוא התייחס ללותרנים בחומרה ובזבז את משאבי השטח, ונישואיו וילדיו לא אושרו על ידי קרוביו.[3] בעקבות כך, בשנת 1594, קרוב משפחה, ארנסט פרידריך, מרקיז באדן-דורלאך, השתלט על כל באדן-באדן. (בניו של אדוארד הוחזרו לשלטון רק בשנת 1622 לאחר קרב וימפפן, כאשר הקתוליות שלהם נתנה להם יתרון. [7] [8] )
אדוארד ירש חובות מהוריו והחמיר אותם. [9] לאחר שאיבד את משפחתו, הוא חי בטירות שונות וניסה לגייס כסף על ידי טבעת כסף, [10] אלכימיה וכישוף שחור, והביא את פול פסטלוצי מקלבלה ומסקרלו מצ'יו מפדובה כדי לסייע לו, והצליח לגרום כאב לארנסט פרידריך על ידי הדבקת סיכות בדמות שעווה. [11] הוא גם מדווח כמי שביקש להרוג את ארנסט פרידריך בהרעלה. [12] [13]
בשנת 1597 נשלח לגרמניה כדי לגייס שכירי חרב מטעם ממשלת ספרד. [14] בשנת 1598 הוא השתתף בניסיונו של בן דודו זיגיסמונד להחזיר את שוודיה מידי דודו קרל התשיעי ובקרב סטנגברו אדוארד נתפס ונכלא לזמן קצר על ידי הדנים. [15]
הוא מת בשנת 1600 בטירת קסטלאון כתוצאה מנפילה במורד גרם מדרגות אבן, אולי בעודו שיכור. [16]
ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנה מריה לוקרציה (1592–1654)
- וילהלם (1593–1677), לימים מרקיז באדן
- הרמן פורטונאט (1595–1665)
- אלברכט קרל מבאדן-באדן (1598–1626)
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
| כריסטוף הראשון, מרקיז באדן | אוטיליה מקצנלבוגן | שארל הראשון, רוזן ליניי | שרלוט ד'אסטוטוויל | אריק יוהנסון ואסה | ססיליה מנסדוטר | אריק אברהמסון ליונהבורד | אבה אריקסדוטר ואסה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ברנהרד השלישי, מרקיז באדן-באדן | פרנסואז דה ליניי | גוסטב הראשון, מלך שוודיה | מרגרט ליונהבורד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כריסטוף השני, מרקיז באדן-רודמאכרן | ססיליה, נסיכת שוודיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אדוארד פורטונאט, מרקיז באדן-באדן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Edmund Lodge, Illustrations of British History, biography, and Manners, in the Reigns of Henry VIII, Edward VI, Mary, Elizabeth, and James, Volume 1, Bensley, 1838, p. 437.
- ^ Lebensbilder aus Baden-Württemberg, Kommission für Geschichtliche Landeskunde in Baden-Württemberg, 2005, p. 5 (German).
- ^ 1 2 Charles Francis Coghlan, The Beauties of Baden-Baden and Its Environs, London: F. Coghlan, 1858, p. 14 (wrongly stating 1569).
- ^ John M'Clintock and James Strong, Cyclopaedia of Biblical, Theological, and Ecclesiastical Literature, Volume 8, New York: Harper, 1894, p. 237
- ^ Eugen von Chrismar, Genealogie des Gesammthauses Baden: vom 16. Jahrhundert bis Heute, Gotha: Friedrich Andreas Perthes, 1892, p. 124 (German).
- ^ Max Bauer, Die Deutsche Frau in der Vergangenheit, Berlin: Alfred Schall, n.d. [1907], p. 398 (German).
- ^ Cambridge Modern History, Ed. A.W. Ward, G.W. Prothero, Stanley Leathes, volume 4, The Thirty Years' War, New York: Macmillan, 1906, repr. 1911, pp. 79, 84
- ^ "Die Sponheimische Successionssache," Hermes, oder, Kritisches Jahrbuch der Literatur, Volume 31 (1828), 265–301, p. 289 (German).
- ^ von Chrismar, p. 78 (German).
- ^ Henry Montague Hozier and William Henry Davenport Adams, The Franco-Prussian War: Its Causes, Incidents, and Consequences, volume 2, London: William MacKenzie, 1872, p. 76
- ^ Charles Knox, Traditions of Western Germany: The Black Forest, the Neckar, the Odenwald, the Taunus, the Rhine, and the Moselle, volume 1, The Black Forest and Its Neighbourhood, London: Saunders and Otley, 1841, "The Image at the Yburg," pp. 167–68, 170–74
- ^ von Chrismar, p. 127 (German)
- ^ Werner Baumann, Ernst Friedrich von Baden-Durlach: die Bedeutung der Religion für Leben und Politik eines Süddeutschen Fürsten im Zeitalter der Gegenreformation, Stuttgart: Kohlhammer Verlag, 1962, p. 76 (German).
- ^ Friedrich Back, Die Evangelische Kirche im Lande zwischen Rhein, Mosel, Nahe und Glan: Bis zum Beginn des Dreißigjährigen Krieges, Bonn: Adolph Mareus, 1872–1874, p. 518 (German)
- ^ von Chrismar, p. 123 (German).
- ^ Sharpe's London Magazine, Volume 10 (1850), p. 315.