אדוארד ראסל, הרוזן הראשון מאורפורד
,_1st_Earl_of_Orford_by_Godfrey_Kneller.jpg) | |||||||
| לידה |
1653 פנזאנס, חבר העמים של אנגליה   | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
26 בנובמבר 1727 (בגיל 74 בערך) סאות'יל, ממלכת אנגליה  | ||||||
| מדינה |
ממלכת אנגליה | ||||||
| השכלה |
קולג' סנט ג'ון | ||||||
| בן או בת זוג |
Lady Margaret Russell (12 בנובמבר 1691–?) Unknown | ||||||
| |||||||
  | |||||||
אדמירל הצי אדוארד ראסל, הרוזן הראשון מאורפורד (אנגלית: Fleet Edward Russell, 1st Earl of Orford; 1653 - 26 בנובמבר 1727) היה אציל ואיש צבא אנגלי שכיהן בתפקיד הלורד הראשון של הימייה תחת המלך ויליאם השלישי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדוארד היה בנו של אדוארד ראסל, שהיה בנו הצעיר של הרוזן הרביעי מבדפורד ואחיו הקטן של הרוזן החמישי. הוא נישא לבת דודתו ליידי מרגרט ראסל, בתו הצעירה של הרוזן החמישי, ולא נולדו להם ילדים.
ראסל היה אחד מהקצינים הראשונים של הצי המלכותי ששהו בקביעות בים. ב-1671 הוענקה לו דרגת לפטננט, וכעבור שנה הוענקה לו דרגת קפטן. במלחמת הולנד–אנגליה השלישית הוא שירת בים הצפוני ב-1672 וב-1673. בין 1676 ל-1682 שירת בים התיכון במבצעים לבלימת שודדי הים הברברים, ביחד עם סר ג'ון נארבורו וארתור הרברט. ב-1683 הוא שוחרר מהצי, וכל בני משפחת ראסל איבדו את מעמדם בעיני המלך לאחר שנחשף הקשר בין לורד ראסל למזימת בית ריי.
ב-1688 היה ראסל חלק מקבוצה של שבעה אצילים אנגלים ששלחה את ההזמנה לוויליאם, שהיה המסמך בו ביקשו מוויליאם מאוראנז' להדיח את ג'יימס השני. בפברואר של אותה שנה (או השנה שלאחר מכן) הושבע לחבר במועצה המלכותית. במלחמת תשע השנים שנערכה לאחר מכן שירת ראסל בים, ושימש כמפקד הצי החל מ-1690. ב-1689 נבחר לכהן בפרלמנט הבריטי מטעם מחוז הבחירה לונסטון, וכיהן גם מטעם פורטסמות' (1690–1695) וקיימברידג'שייר (1695 - 1697). בשתי שנותיו הראשונות בפרלמנט הוא כיהן גם בתפקיד אחראי התקציבים הראשי של הצי המלכותי.
ב-1692 הוא היה המפקד העליון של הכוח האנגלו-הולנדי שהביס את צבא צרפת בבארפלור, והשמיד את רובו בסן-ואס-לה-הוג שבנורמנדי. ניצחון זה היה הגדול ביותר שהושג בקרב ימי במלחמה זו. ראסל מונה ללורד הראשון של האדמירליות ב-1694, כיהן בתפקיד זה עד 1699, והחל ממינויו ועד 1695 שירת בים התיכון. לאחר מכן כיהן פעמיים נוספות בתפקיד הלורד הראשון, בין 1709 ל-1710 ובין 1714 ל-1717.
ב-1697 הוענקו לו התארים ברון שינגיי, ויקונט בארפלור ורוזן אורפורד. תארים אלה התבטלו לאחר מותו כיוון שלא היו לו ילדים. מלבד התארים הללו הוא כיהן גם בתפקידים הטקסיים של שומר המגילות (Custos Rotulorum) במחוזות קירנרבונשייר (1689 - 1700) וקיימברידג'שייר (1689 - 1727), וכלורד לוטננט של קיימברידג'שייר בין 1715 ל-1727).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה באתר thepeerage.com (באנגלית)