אדואר דה רשקה

אדואר דה רשקה (בצרפתית: Édouard de Reszke, בפולנית: Edward de Reszke, ‏ 22 בדצמבר 1853 - 25 במאי 1917) היה זמר בס פולני, יליד ורשה. דה רשקה ניחן בקול מרשים ובכישורי משחק כובשים, והודות להם היה לאחד מזמרי האופרה הנודעים באירופה ובארצות הברית בשלהי התקופה הוויקטוריאנית.^[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדואר דה רשקה נולד למשפחה אמידה ותרבותית בוורשה, שם החל את לימודי השירה. הוא עשה ארבע שנים באיטליה, שם למד שירה ופיתוח קול במילאנו, אצל בריטון העבר פיליפו קולטי. לאחר זאת עבר לפריז, ללמוד אצל ג'ובאני סבריליה, שהיה גם המורה של אחיו, יאן. תחילה לא רצה להיות לזמר אופרה, אבל בהמרצת אחותו הצעירה ז'וזפין (יוזפינה), ניאות לקבל משרה באופרה של פריז. המלחין ג'וזפה ורדי בחר בו להופעת הבכורה שלו בביצוע הראשון בפריז של אאידה, ב-22 באפריל 1876. בניצוחו של המלחין ביצע דה רשקה את תפקיד מלך מצרים.

אחיו הבכור של דה רשקה היה הטנור הלירי-דרמטי המהולל יאן דה רשקה (1925-1850), שעמו הרבה להופיע בפריז, לונדון וניו יורק במהלך שני העשורים הבאים. ב-1887, למשל, הופיעו האחים יחד בהצגה ה-500 של "פאוסט" מאת גונו באופרה גרנייה בפריז.

יוזפינה, אחותם של אדוארד ויאן, יצאה גם היא לקריירה של זמרת אופרה בפריז, אך פרשה בשלב מוקדם מן הבמה לאחר נישואיה לבן-אצולה, כשהייתה בשיאה. (עוד אח, ויקטור דה רשקה, היה גם הוא זמר, אך כשרונותיו היו צנועים יותר).

בין ראשית 1880 לסוף 1900, הופיע אדואר דה רשקה יותר מ-300 פעמים בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן, במגוון רחב של תפקידים באופרות צרפתיות, גרמניות ואיטלקיות, בהן יצירות משל וגנר, ורדי, רוסיני, בליני, דוניצטי, פונקיילי, גונו, מאיירבר, פלוטו ומוצרט.

דה רשקה נחל הצלחה עצומה גם בקרב קהלי המטרופוליטן אופרה בניו יורק באותן שנים. (יריבו היחיד הרציני כזמר בס במטרופוליטן ובקובנט גארדן היה הווירטואוז הצרפתי פול פלאנשון (1914-1851); אבל הצרפתי, בניגוד לדה רשקה, כמעט לא שר באופרות של וגנר.) הוא שר גם בשיקגו ב-1891 ובלה סקאלה, מילאנו, בין 1879 ל-1881. ב-1903, פרש מן הבמה לאחר שקולו, שהיה יוצא דופן באיכותו, פיתח קשיים טכניים ועד מהרה ירד מגדולתו.

במשך זמן מה לימד דה רשקה שירה בלונדון לפני ששב לאחוזתו בפולין, שם התנסה בקשיים כשפרצה מלחמת העולם הראשונה באירופה ב-1914. מנותק מאחיו בגלל הלחימה, מת אדואר דה רשקה ב-25 במאי 1917 בבית בגארנק, סמוך לצ'נסטוחובה, פולין. קברו נמצא בבּוֹרוֹבְנוֹ, פולין.

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה רשקה, שהיה גבר גבה-קומה ולבבי, ניחן בקול גדול, חלק, גמיש ובעל צליל בשל, שתאם את מבנה גופו המרשים ואת אישיותו המוחצנת. הוא שלט בשירתו בכל רמות הדינמיקה, להערכת מבקר האופרה הרמן קליין, ונוסף על כך, התברך גם בנוכחות בימתית מגנטית. בשיאו, הצטיין בה במידה בפרשנות תפקידים דרמטיים וקומיים כאחד.

דה רשקה הקליט רק שלושה תקליטים להפצה מסחרית. התקליטים הללו, המאכזבים במידת מה, הוקלטו בקולומביה פונוגרף קומפני בשנת 1903. במועד זה, כפי שמציין המבקר מייקל סקוט בכרך הראשון של "הקלטת שירה" (דאקוורת', לונדון, 1977), היה קולו במצב הידרדרות חמור, תוצאת שנים רבות של ניצול-יתר ושימוש לרעה בעבודה, כמו גם השפעות של אורח חיים לא-בריא, שכלל הפרזה באוכל, משקה והוללות. הטוב בשלושת תקליטי קולומביה שלו נחשב ל"שיר הסבל" מתוך האופרה "מרתה" של פלוטו, מושר באיטלקית, בתוספת סלסול טריל מעודן.

אפשר לשמוע את דה רשקה שר, לזמן קצר ובמטושטש, אבל כנראה בקול מצלצל יותר, בכמה מגלילי מייפלסון הגולמיים, שנעשו בהקלטה חיה מבימת המטרופוליטן אופרה בשחר המאה ה-20. כל הקלטותיו הקיימות זמינות על תקליטורים בהפקות מחודשות.