אדווין בלאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדווין בלאק
Edwin Black
אדווין בלאק, 2014
אדווין בלאק, 2014
לידה 27 בפברואר 1950 (בן 69)
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאי, היסטוריון, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות IBM and the Holocaust, The Transfer Agreement עריכת הנתון בוויקינתונים
www.edwinblack.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אדווין בלאקאנגלית: Edwin Black; ‏נולד ב־27 בפברואר 1950) הוא סופר, עיתונאי בעל טור יהודי אמריקאי. מפיק ומגיש תוכנית טלוויזיית אינטרנט שבועית - The Edwin Black Show[1]. כתב אחד עשר ספרים, שרובם הפכו לרבי מכר ותורגמו ל-14 שפות לפחות וכן מאות מאמרים, שפורסמו בחלק גדול מהעיתונים החשובים בארצות הברית ובמקומות נוספים בעולם. אחד הכותבים העיקריים באתר The Cutting Edge News.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלאק נולד בתחילת שנות החמישים בשיקגו, להורים יהודים פולנים, ניצולי השואה. אמו, את'ל כץ, הייתה ב-1943 בדרכה בקרון סגור למחנה ההשמדה טרבלינקה. בהיותה צנומה במיוחד הצליחה להימלט דרך צוהר קטן בקרון. הנאצים ירו על הבורחת והשאירוה קבורה בשלג, בחושבם שמתה. יהודי שהסתתר ביער הציל אותה אחרי שהרכבת נעלמה והשניים הסתתרו יחדיו ביערות פולין במשך שנתיים, עד לתום המלחמה. המציל הוא מי שיהיה בעתיד בעלה ואביו של בלאק, והשניים היגרו יחדיו לארצות הברית לאחר גמר מלחמת העולם השנייה[2].

בלאק חי תקופה מסוימת בקיבוץ בישראל. הוא נשוי, אב לבת, וגר בוושינגטון.

כתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטור של בלאק מופיע כיום בכמאה עיתונים ומגזינים שונים ברחבי העולם. מאות מאמריו הופיעו בחלק גדול מהעיתונים החשובים בארצות הברית ובבריטניה, וכן התפרסמו בעיתונות ברחבי העולם, לרבות בג'רוזלם פוסט בישראל. בפרס הראשון שלו זכה עוד בשנות העשרים לחייו, בגין מאמר שכתב בעקבות ראיון שקיים ב-1978, עם פרקליט יהודי שייצג נאצים ותירץ בפני בלאק את ייצוגם, בטענות לחופש הדיבור והבעת הדעה.

ספרו הראשון, The Transfer Agreement: The Untold Story of the Secret Agreement Between the Third Reich and Jewish Palestine יצא לאור ב-1984 בהוצאת MacMillan Publishing Company, עורר סערה כלל עולמית ויהודית וזכה בפרס קרל סנדברג. הספר עסק בהסכם העברה - ההסכם שנחתם באמצע 1933 בין הסוכנות היהודית לבין שלטונות גרמניה הנאצית. ההסכם איפשר לכחמישים אלף מיהודי גרמניה לצאת ממנה, יחד עם חלק מרכושם, בשווי כמאה מיליון דולר של אז (מעל למיליארד וחצי דולר של היום) ותמורת זה בוטל החרם שארגנו יהודי העולם נגד המשטר הנאצי בשנתו הראשונה[3][4].

ספרו השני של בלאק, Project C, רומן מתח מדע בדיוני יצא לאור כעבור חמש עשרה שנה בהוצאת Dialog, ותורגם לכמה שפות, בהן עברית[5]. לאחר ספר זה החלו ספרי בלאק להתפרסם לעיתים קרובות יותר, ומדי שנה-שנתיים יצא לאור ספר חדש שלו. כמעט כול ספריו עוררו סערה ומחלוקת וכמעט כולם הפכו רבי מכר.

ב-2001 יצא לאור בהוצאת Crown ספרו השלישי של בלאק, IBM and the Holocaust: The Strategic Alliance between Nazi Germany and America's Most Powerful Corporation. גם ספר זה עורר סערה, בשל טענתו של בלאק, בדבר "ברית אסטרטגית" שכרת מנכ"ל IBM דאז תומאס ווטסון עם גרמניה הנאצית ושיתוף הפעולה עמה מצדן של חברות בת של IBM[6][7]. הספר היה לאחד מרבי המכר של ה"ניו יורק טיימס" וב-2012 דווח ששחקן הקולנוע בראד פיט מתכנן להפיק סרט קולנוע המבוסס עליו[8] (הסרט טרם הופק).

ספרו האחרון עד כה, Financing the Flames: How Tax-Exempt and Public Money Fuel a Culture of Confrontation and Terror in Israel, שיצא לאור ב-2013, הוא תחקיר של מימון פעולותיהם של ארגוני זכויות אדם שונים, ובראשם הקרן החדשה לישראל. הוא חושף בספרו את מקורות המימון של הקמפיינים השונים לדה-לגיטימציה של ישראל, ובהם החרם הכלכלי, תנועת ה-BDS והלוחמה המשפטית נגד צה"ל, ובין היתר כותב כי כספי תרומות של אזרחים אמריקאים מגיעים, במקום לפעילויות חברתיות והומניטריות לגיטימיות, לפעילויות פוליטיות נגד מדינת ישראל. לדבריו, "לעולם לא יהיה שלום אם לא נעצור את זרם הכספים של הקרן החדשה לישראל, לארגונים פוליטיים שחרתו על דגלם לפעול כנגד מדינת ישראל... אנשים בשני הצדדים, ישראלים ופלסטינים, רוצים לחיות בדו קיום. אבל זה לא יכול לקרות כשכספי תרומות אמריקנים מממנים את הלהבות של השנאה בין הצדדים"[9].

בלאק פועל לשינוי החקיקה האמריקנית ולהתאמתה לכך, שלא ניתן יהיה להסתיר עוד את הפעילות הנעשית בכספים הפטורים ממסים ומשמשים למימון מלחמה נגד מדינה ידידה. הוא השיק את ספרו בקונגרס האמריקאי, בפרלמנט האירופי ובפרלמנט הבריטי, בסוף 2013, ובכנסת, בכינוס שאורגן על ידי חבר הכנסת רוברט אילטוב, ב-19 בפברואר 2014, בהשתתפותם של סגן שר החוץ זאב אלקין, וחברי הכנסת יוני שטבון, חיליק בר ופנינה תמנו שטה[9].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Transfer Agreement: The Dramatic Story of the Pact Between the Third Reich and Jewish Palestine, New York: Macmillan, 1984
  • Format C: (novel) Washington, DC: Dialog Press, 1999.
  • IBM and the Holocaust: The Strategic Alliance between Nazi Germany and America's Most Powerful Corporation New York: Crown Publishers, 2001.
  • War Against the Weak: Eugenics and America's Campaign to Create a Master Race. New York: Basic Books, 2003.
  • Banking on Baghdad: Inside Iraq's 7,000-Year History of War, Profit, and Conflict. Hoboken, NJ: John Wiley & Sons, 2004.
  • Internal Combustion: How Corporations and Governments Addicted the World to Oil and Derailed the Alternatives. New York: St. Martin's Press, 2006.
  • The Plan: How to Rescue Society When the Oil Stops — or the Day Before. (cover title) Washington, DC: Dialog Press, 2008.
  • Nazi Nexus: America's Corporate Connections to Hitler's Holocaust. Washington, DC: Dialog Press, 2009.
  • The Farhud: The Arab-Nazi Alliance in the Holocaust. Washington, DC: Dialog Press, 2010.
  • British Petroleum and the Redline Agreement. Washington, DC: Dialog Press, 2011.
  • Financing the Flames: How Tax-Exempt and Public Money Fuel a Culture of Confrontation and Terror in Israel. Washington, DC: Dialog Press, 2013.

פרסים שקיבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Service award, from Moriah College in Sydney, Australia, for his work in Nazi Nexus, 2011
  • Service award, from Hadassah Ahavat Yisrael, for his work in the book, The Farhud, 2011
  • Service award, from North Carolina Central University, for his book War Against the Weak, 2011
  • "Justice for All award", from the American Association of People with Disabilities (AAPD), for his work on eugenics and his book, War Against the Weak
  • American Jewish Press Association Rockower Award for best investigative article of the year, for the series ”Hitler’s Carmaker,” syndicated internationally by the JTA, 2008
  • Best Book of the Year from the American Society of Journalists and Authors; Rockower Award for Best Investigation of the Year from the American Jewish Press Association; a Green Globe; and the Thomas Edison Award, for Internal Combustion, 2007
  • World Affairs Council Award-Great Lakes for Best World Affairs Book of the year and The International Society for Sephardic Progress’s Doña Gracia Medal for Banking on Baghdad, 2004
  • American Jewish Press Association Rockower Award for best investigative article of the year, for the series ”Funding Hate,” syndicated internationally by the JTA, 2003
  • World Affairs Council-Great Lakes award for Best Book of the year for International Affairs for War Against the Weak, 2003
  • American Society of Journalists and Authors Best Nonfiction Investigative Book of the year for IBM and the Holocaust, 2003
  • American Society of Journalists and Authors Best Article of Investigative Journalism on IBM at Auschwitz for ”Final Solutions,” published in the Village Voice, 2003
  • Roger Mann Award, honorable mention for best article on healthcare, 1996
  • Folio Award for publishing excellence, 1995
  • Folio Award for an undercover story on the homeless, 1995
  • Computer Press Association for best new computer magazine, 1994
  • American Jewish Press Association Rockower Award for excellence in Jewish commentary for a turning point commentary on the Jonathan Pollard Affair, 1988
  • Smolar Award for excellence in public affairs journalism for an article on Jews and Hispanics in B'nai B'rith Monthly and the Chicago Tribune Sunday Magazine, 1987.
  • Carl Sandburg Award for best nonfiction book, The Transfer Agreement, 1984
  • Eagle Award for excellence in editing, 1978
  • The Chicago Award for best feature article in the Chicago Reader for an exclusive interview with a Jewish attorney representing Nazis seeking to march through Skokie, 1978

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדווין בלאק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]