אדווין דנבי

אדווין דנבי
Edwin Denby
	אדווין דנבי
לידה	18 בפברואר 1870; אוונסוויל, אינדיאנה, ארצות הברית
פטירה	8 בפברואר 1929 (בגיל 58); דטרויט, מישיגן, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות אלמווד, דטרויט, מישיגן, ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת מישיגן; בית הספר למשפטים של אוניברסיטת מישיגן ;
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
בן או בת זוג	Marion Bartlett Thurber
	6 במרץ 1921 – 10 במרץ 1924; (3 שנים)
תחת נשיאי ארצות הברית	וורן הרדינג ; קלווין קולידג'
	→ ג'וזפוס דניאלס קרטיס וילבור ←
	4 במרץ 1905 – 3 במרץ 1911; (6 שנים)
	4 במרץ 1905 – 3 במרץ 1911; (6 שנים)

אדווין דנבי (באנגלית: Edwin Denby;‏ 18 בפברואר 1870 – 8 בפברואר 1929) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כמזכיר הצי של ארצות הברית בממשליהם של הנשיאים וורן הרדינג וקלווין קולידג' בין השנים 1921–1924. הוא היה משתתף בולט ב"שערוריית טיפוט דום" הידועה לשמצה שהתרחשה בתקופת נשיאותו של הרדינג.

ראשית חייו

אדווין דנבי נולד באוונסוויל, אינדיאנה. הוא למד שם בבתי הספר הציבוריים. אביו היה איש הצבא והדיפלומט צ'ארלס הרווי דנבי, סבו היה חבר הקונגרס של ארצות הברית גרהאם נ. פיץ', אחיו היה הדיפלומט צ'ארלס דנבי הבן ואחיינו היה מבקר האומנות אדווין אור דנבי.^[1]

ב-1885 מונה אביו על ידי הנשיא גרובר קליבלנד כשגריר בבייג'ינג ואדווין, שהיה אז בן 15, התלווה אליו לשליחותו. בין השנים 1887–1894 הוא עבד בשירות המכס הימי. לאחר מכן הוא שב לארצות הברית וב-1896 סיים תואר במשפטים באוניברסיטת מישיגן. בעת לימודיו שם הוא שיחק בנבחרת הפוטבול של האוניברסיטה שבעונת 1895 הגיעה להישגים מדהימים וכונתה "נבחרת הגרגרנים של מישיגן" (אנ'). לאחר סיום לימודיו הוא התקבל ללשכת עורכי הדין והחל לעבוד בדטרויט.

קריירה פוליטית

בשנת 1903 היה דנבי חבר בית הנבחרים של מישיגן. ב-1904 הוא נבחר כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית כנציג מישיגן מטעם המפלגה הרפובליקנית ובו הוא כיהן ממרץ 1905 ועד מרץ 1911. הוא היה יושב ראש וועדת בית הנבחרים לענייני הצי.

בבחירות של 1910 הובס דנבי על ידי הדמוקרט פרנק א. דרומוס ושב לעיסוקו בעריכת דין. ב-1916 הוא שימש כנשיא מועצת המסחר של דטרויט. ב-1917, עם כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה הוא התגייס לחיל הנחתים של ארצות הברית. ב-1919 הוא שוחרר בדרגת מייג'ור.

במרץ 1921, כאשר החל וורן הרדינג את נשיאותו, הוא מינה את דנבי כמזכיר הצי של ארצות הברית. באותה שנה התחולל משבר של מעשי שוד של משלוחי דואר ודנבי הורה שחיילי חיל הנחתים יוצבו לאבטחת הרכבות בקרונות הדואר וברכבי הדואר. בפקודה שהוציא ל"אנשי משמר הדואר", הוא נתן דוגמה משירותו בחיל לחשיבות התפקיד שהוטל עליהם: "כאשר שני נחתים מאוימים על ידי שודד, אל להם להרים את ידיהם, אלא להניף מיד את נשקיהם. אחד מהם עלול להיהרג, אך השני ישתלט על השודד והדואר יגיע ליעדו. כאשר כוחותינו פועלים כשומרי הדואר, הדואר חייב להגיע ליעדו, או שיהיה נחת שייהרג על משמרתו. לא תהיה כל פשרה על כך...". תוך ימים ספורים חדלו מעשי השוד ואף אחד ממשלוחי הדואר לא שובש כאשר עמדו הנחתים על המשמר.^[2]

שערוריית טיפוט דום

זמן קצר לאחר מכן קיבל דנבי אישור מהנשיא הרדינג להעביר את השליטה על עתודת הנפט של הצי בשערוריית טיפוט דום שבוויומינג ואלק הילס שבקליפורניה מידי מחלקת הצי לידי מחלקת הפנים בראשותו של מזכיר הפנים אלברט פול. פול החכיר את שדות הנפט הללו למקורבים שלו שהיו ראשי חברות נפט בתמורה להלוואות אישיות בהיקף של מעל 400,000 דולר. על אף ניסיונות לשמור על העסקה הזאת בסוד, הודלף מידע עליה לוול סטריט ג'ורנל והסנאט של ארצות הברית החליט לפתוח בחקירה בעניין.

החקירה החלה באוקטובר 1923, לאחר מותו של הנשיא הרדינג, וועדת הסנאט לקרקעות וסקרים ציבוריים, שניהלה אותה, הגיעה ב-1924 למסקנה שהחכרת שדות הנפט לחברות הייתה נגועה במרמה ובשוחד. כתוצאה ממסקנות הוועדה, הן דנבי והן פול אולצו להתפטר ממשרותיהם. הנשיא הרדינג לא השתתף לכאורה באופן פעיל במעשי השחיתות. פול היה הראשון מבין חברי הקבינט של ארצות הברית שנשפט לעונש מאסר.^[3] שערוריית טיפוט דום נודעה כפרשת השחיתות החמורה ביותר בתולדות ארצות הברית עד לפרשת ווטרגייט.

מותו והנצחתו

לאחר התפטרותו שב דנבי לעיסוקו בעריכת דין. הוא נפטר בדטרויט ב-8 בפברואר 1929, שבועות ספורים לפני יום הולדתו ה-59. על שמו נקרא בית ספר תיכון בדטרויט ומרכז לילדים ולמשפחות שפתח צבא הישע בדטרויט ב-1930 ושמספק דיור וטיפול לילדים נטושים ומוזנחים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אדווין דנבי בוויקישיתוף

אדווין דנבי, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
אדווין דנבי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

[1] Edwin Denby at The Political Graveyard

[2] Blake Stilwell, The intense rules for US Marines who protected mail from gangsters, We Are The Mighty, May. 07, 2019.

[3] Cherny, Robert W. "Graft and Oil: How Teapot Dome Became the Greatest Political Scandal of its Time". History Now. Gilder Lehrman Institute of American History. Archived from the original on July 9, 2010.

[1]

[2]

[3]