אדווין דרייק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדווין דרייק
Edwin Drake
לידה 29 במרץ 1819
גרינוויל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בנובמבר 1880 (בגיל 61)
בית לחם, פנסילבניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דגם של הבאר של דרייק שהוקם באתר

אדווין לאורנטין דרייקאנגלית: Edwin Laurentine Drake;‏ 29 במרץ 1818 - 9 בנובמבר 1880) היה האדם הראשון שקדח ושאב נפט בארצות הברית. כונה "קולונל דרייק", למרות שלא שירת בצבא.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרייק נולד בניו יורק ועבד כפקיד ופקח בחברת הרכבות של ורמונט. ב-1858 פרש מעבודתו, עם תנאים שכללו זכות לנסיעה חופשית ברכבות, והתיישב בטיטוסוויל, פנסילבניה.

באותה עת היה האזור ידוע בנביעה טבעית של נפט, עד כדי כך שכורי מלח התלוננו שבעת קידוחים לשם יצירת מכרות מלח זורם נפט אל הקידוח ומזהם את המלח. לנפט היה שימוש מוגבל ביותר באותה תקופה כחומר גלם ממנו זוקק קרוסין, ששימש כשמן למנורות וכתחליף טוב לשמן לווייתנים היוצר פחות עשן בעת בעירתו. בפנסילבניה פעלה חברה להפקת וזיקוק נפט בשם סנקה אויל (Seneca Oil). ראשי החברה ביקשו לאתר נביעות נפט נוספות, על מנת לענות על הביקוש הגובר לקרוסין.

דרייק שמע באקראי על כך ש"סנקה" מחפשת אדם שיוכל לאתר מקורות נפט והבין שהוא האדם המתאים לעבודה, בהיותו מובטל ובעל יכולת-תנועה בלתי מוגבלת ברכבת. לאחר מספר כישלונות באיתור נביעות על פני הקרקע או בעומק חפירת שוחה, החליט דרייק ללכת בעקבות כורי המלח המתוסכלים ולקדוח באופן מכוון על מנת להפיק נפט. הוא השיג ציוד, אך "סנקה" התנערה ממנו ומן המיזם וסירבה לממן את הקידוח. לפיכך, מימן דרייק את הקידוח באמצעות הלוואות שנטל על עצמו. בשלב מסוים פיר הקידוח החל לקרוס ודרייק הגה את הרעיון להשחיל קנה מתכת שיתמוך את דפנות הבור העמוק, שיטה בה משתמשים עד היום בקידוחי נפט, אלא שהוא לא רשם פטנט על ההמצאה.

לאחר קידוח של למעלה מ-20 מטרים, רוב העוסקים במלאכה התייאשו והחלו לראות בדרייק משוגע. ב-27 באוגוסט 1858[1], לאחר יום קידוח בו הגיעו הקודחים לעומק של 21 מטרים, עזבו הפועלים את השטח. למחרת התפלא הפועל הראשן שהגיע בבוקר לראות את הנוזל הכהה עולה בצינור הקידוח. הבאר הפיקה 25 חביות נפט ביום. דרייק החליט להשקיע את כל ההון שהרוויח ממכירת הנפט ל"סנקה" במניות נפט, כיוון שחזה לתחום הצלחה רבה. אולם, חקיינים רבים קמו והחלו לקדוח בכל רחבי האזור, תוך שימוש בהמצאתו של דרייק, תוך הפקת כמות נפט שעלתה הן על הביקוש לקרוסין והן על יכולת הזיקוק. ב-1863 התפוצצה בועת מניות הנפט ודרייק הפסיד את כל הונו.

רק פנסיה בסך 1,500 דולר אותה החליטה ממשלת פנסילבניה להקציב לדרייק ב-1872 הצילה אותו מעוני מרוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדווין דרייק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]