אדווין לנדסייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדווין לנדסייר
Edwin Henry Landseer
Edwin Landseer.png
לידה 7 במרץ 1802
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 באוקטובר 1873 (בגיל 71)
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום בריטים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה המלכותית לאמנויות עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Monarch of the Glen, A Distinguished Member of the Humane Society, Laying Down the Law עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אדווין הנרי לנדסייראנגלית: Edwin Henry Landseer;‏ 7 במרץ 1802 - 1 באוקטובר 1873) היה צייר ופסל אנגלי, הידוע היטב בזכות ציורי בעלי החיים שלו - במיוחד סוסים, וכלבים. עם זאת, עבודותיו הידועות ביותר הם פסלי האריות בבסיס עמוד נלסון בכיכר טרפלגר.[1]

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנדסייר נולד בלונדון, בנו של החרט ג'ון לנדסייר הוא היה עילוי שכשרונותיו האמנותיים הוכרו כבר בשלב מוקדם. הוא למד אצל כמה אמנים, כולל אביו, וצייר ההיסטוריה, בנג׳מין רוברט היידון, שעודד את לנדסייר הצעיר לבצע נתיחות כדי להבין היטב את שרירי בעלי החיים ומבנה השלד. חייו של לנדסייר היו שזורים באקדמיה המלכותית. בגיל 13 בלבד, בשנת 1815, הוא הציג שם עבודות. הוא נבחר כחבר בגיל 24, ואקדמאי חמש שנים מאוחר יותר בשנת 1831.

בשנת 1823 הוזמן לנדסייר לצייר דיוקן של ג'ורג'יאנה ראסל, הדוכסית מבדפורד. למרות היותה מבוגרת ממנו בעשרים שנה, נוצר רומן ביניהם.

הוא קיבל תואר אבירות בשנת 1850, ונבחר להיות נשיא האקדמיה המלכותית בשנת 1866, אך הוא דחה את ההזמנה.

אדווין לנדסייר, כלבי הצלה בפעולה בהרי האלפים,1820

בשלהי שנות השלושים לחייו סבל לנדסייר מהתמוטטות עצבים משמעותית, ובמשך שארית חייו היה מוטרד מהתמודדויות חוזרות ונשנות של מלנכוליה, היפוכונדריה ודיכאון, שהחמירו לעיתים קרובות על ידי שימוש באלכוהול וסמים. באחרית ימיו היציבות הנפשית של לנדסייר הייתה בעייתית, ולבקשת משפחתו הוא הוכרז מטורף ביולי 1872.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנדסייר היה דמות בולטת באמנות הבריטית של המאה ה-19, וניתן למצוא את עבודותיו בטייט בריטניה, במוזיאון ויקטוריה ואלברט, בבית קנווד ובאוסף וואלאס בלונדון. הוא גם שיתף פעולה עם הצייר פרידריק ריצ'רד לי.

הפופולריות של לנדסייר בבריטניה הוויקטוריאנית הייתה משמעותית, והמוניטין שלו כצייר בעלי חיים היה ללא תחרות. חלק גדול מתהילתו - והכנסותיו - נוצר בעקבות פרסום הדפסים מיצירתו, רבות מהן על ידי אחיו תומאס. [2]

אדווין לנסייר, המלך הגלן סקוטלנד, 1851

אחד מציוריו המוקדמים ביותר היה מקור למיתוס של כלבי הצלה סנט ברנרד בהרי האלפים, הנושאים על צוואריהם מארז קטן של ברנדי. (1820) הציור מראה שני כלבים העומדים מעל אדם שקבור חלקית בשלג. כלב אחד נובח כדי למשוך תשומת לב ואילו השני, לצווארו חבית מיניאטורית, מנסה להחיות את האיש על ידי ליקוק ידו.

עבודתו חצתה את גבולות המעמדות בבריטניה. רפרודוקציות של יצירותיו היו נפוצות בבתים של המעמד הבינוני, בעוד שציוריו היו פופולרי באצולה. המלכה ויקטוריה הזמינה תמונות רבות מהאמן. בתחילה התבקש לצייר חיות מחמד מלכותיות שונות. בשנה שקדמה לנישואיה, הזמינה המלכה דיוקן של עצמה, כמתנה לנסיך אלברט. הוא לימד את ויקטוריה וגם את אלברט לחרוט, וצייר דיוקנאות של ילדיה כתינוקות, בדרך כלל בחברת כלב. [ הוא גם צייר שני דיוקנאות של ויקטוריה ואלברט, בהם הוא היה אורח בעצמו. אחד מציוריו האחרונים היה דיוקן סוס בגודל טבעי, שהוצג באקדמיה המלכותית בשנת 1873, שנערך משרטוטים קודמים.

לנדסייר היה קשור במיוחד לסקוטלנד, בה ביקר לראשונה בשנת 1824 שסיפקה לו דמויות ונופים לרבים מציוריו החשובים. אחד מהם הוא ציור של האייל - "מלך הגלן" (1851).

ציורי הכלבים של לנדסייר היו פופולריים מאוד עד שהשם לנדסייר נהפך לשם רשמי למגוון הכלבים הניופאונדלנדיים, שיש בהם שילוב של צבעי שחור ולבן. זה היה הסוג הפופולרי בציוריו של כלבי ההצלה. הציורים משלבים את התפיסה הוויקטוריאנית עם הרעיון הנפוץ של בעלי חיים אצילים המוקדשים למין האנושי, במסירותם ללא פשרות.

כמה מיצירותיו המאוחרות של לנדסייר, הם פסימיים במסריהם. [2] אחד מהם מראה שני דובי קוטב שמשחקים בעצמות אנשים מתים ושרידים אחרים, ממסעו הארקטי הכושל של סר ג'ון פרנקלין. [3] הציור נרכש במכירה פומבית על ידי תומאס הולוואי ותלוי בגלריית התמונות של רויאל הולוויי, אוניברסיטת לונדון.

פיסול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1858 הממשלה הזמינה את לנדסייר לפסל ארבעה אריות ברונזה לבסיס העמוד של נלסון בכיכר טרפלגר, לאחר דחיית פסלי האבן שנעשו בידי תומאס מילנס. לנדסייר הסכים בתנאי שלא יצטרך להתחיל לעבוד עוד תשעה חודשים, והיה עיכוב נוסף כאשר ביקש שיסופקו לו עותקים של גבס של אריה אמיתי שהכיר שהיו ברשות האקדמיה בטורינו. הבקשה התבררה כמורכבת, והיציקות לא הגיעו עד קיץ 1860. האריות נוצרו באולפן קנסינגטון של קרלו מרוצטי, שגם התקין אותם. העבודה הייתה איטית בגלל מצב בריאותו של לנדסייר, ומערכת היחסים השברירית שלו עם מרוצטי. הפסלים הותקנו בשנת 1867.

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מותו של לנדסייר ב־1 באוקטובר 1873 התבטא באבל כבד בבריטניה: חנויות ובתים הורידו את תריסיהם, דגלים התנופפו בחצי התורן, אריות הברונזה שלו בבסיס עמוד נלסון היו מכוסים עם זרי פרחים, והמוני אדם מלאו את מסלול הלוויה.

לנדסייר נקבר בקתדרלת סנט פול, לונדון.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדווין לנדסייר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Monkhouse, William Cosmo (1885). "Landseer, Edwin Henry" . In Stephen, Leslie (ed.). Dictionary of National Biography. 2. London: Smith, Elder & Co. pp. 64–68.
  2. ^ Stephens, Frederic G. (1880). Sir Edwin Landseer. London: Sampson Low, Marston.
  3. ^ Sir Edwin Landseer, R.A. : Manson, James Alexander, 1851-1921 : Free Download, Borrow, and Streaming, Internet Archive (באנגלית)