אדולף הויזינגר

אדולף הויזינגר
Adolf Heusinger

אדולף הויזינגר
לידה	4 באוגוסט 1897 הולצמינדן, הקיסרות הגרמנית
פטירה	30 בנובמבר 1982 (בגיל 85) קלן, גרמניה המערבית
מדינה	גרמניה
השכלה	Campe-Gymnasium Holzminden Gymnasium Julianum אוניברסיטת גטינגן
השתייכות
תקופת הפעילות	1915 – 1945 1955 – 1964
דרגה	גנרל-לויטננט (ורמאכט) גנרל (בונדסוור)
תפקידים בשירות
המפקח הכללי של הבונדסוור
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה
עיטורים
מפקד בלגיון ההצטיינות (1960) הצלב הגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1963)

אדולף הויזינגר (בגרמנית: Adolf Heusinger;‏ 4 באוגוסט 1897 Wilm Hosenfeld 30 בנובמבר 1982) היה גנרל גרמני בזמן מלחמת העולם השנייה, לאחר המלחמה הוא שירת כמפקח הכללי (מקביל לרמטכ"ל) הראשון של הבונדסוור.

ביוגרפיה

קריירה מוקדמת

הויזינגר נולד בסקסוניה, גרמניה ב-4 באוגוסט 1897. הוא התגייס לצבא הגרמני בשנת 1915 והצטרף לרגימנט הרגלים ה-96 (תורינגיה), בשנת 1916 הוא קיבל את דרגות הקצונה שלו. הויזינגר נלחם במלחמת העולם הראשונה ונלחם בקרב ורדן וקרב פשנדל, הוא נפל בשבי הבריטי ב-17 ביולי 1917.

אחרי המלחמה ושחרורו מהשבי הויזינגר חזר לגרמניה והצטרף לרייכסוור, צבאה המצומצם של גרמניה. הויזינגר שירת בתפקידי פיקוד ומטה שונים, בשנת 1925 הוא קודם לדרגת אובר-לויטננט ובשנת 1932 לדרגת האופטמן. הצטרף למשרד החיילים, המטה הכללי הסודי של גרמניה בשנת 1931.

הויזינגר שירת במשרד החיילים עד אוגוסט 1934, הוא מילא תפקיד פיקוד שונים ומונה לקצין המבצעים הראשי של הדיוויזיה ה-11 באוקטובר 1935, קודם לדרגת מיור בשנת 1936. הויזינגר הצטרף ל-OKH, המפקדה העליונה של צבא היבשה באוגוסט 1937, וקודם לדרגת אוברסט-לויטננט באפריל 1939.

מלחמת העולם השנייה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הויזינגר לקח חלק בתכנון המבצעים הצבאיים הקרקעים בפולין, צרפת וארצות השפלה. הוא קודם לדרגת אוברסט ב-1 באוגוסט 1940 ומונה לקצין המבצעים הראשי של ה-OKH באוקטובר 1940.

עם פתיחת מבצע ברברוסה ה-OKH הפך אחראי לתכנון המבצעים הצבאיים בחזית המזרחית בעוד שה-OKW היה אחראי על המבצעים בשאר החזיתות. הויזינגר קודם לדרגת גנרל-מיור ב-1 בינואר 1942 ולגנרל-לויטננט ב-1 בינואר 1943.

אחרי שראש המטה של ה-OKH גנרל-אוברסט קורט צייטצלר נאלץ לפרוש מתפקידו מחמת בעיות בריאות ב-10 ביוני 1944, הויזינגר ירש אותו באופן זמני, הוא היה נוכח במפקדתו של היטלר ב-20 ביולי 1944 בשעה שהפצצה שטמן קלאוס פון שטאופנברג התפוצצה, הויזינגר נפצע בפיצוץ ואושפז בבית חולים.

הויזינגר נעצר על ידי הגסטפו בחשד שהוא היה מעורב בקשר העשרים ביולי, אף שהוא קיים מגע מסוים עם הקושרים לא נמצאו ראיות מספיקות כדי לקשור אותו לקושרים והוא שוחרר באוקטובר 1944. הויזינגר לא חזר לשירות פעיל והועבר לכוחות המילואים, הוא חזר לשירות פעיל ב-25 במרץ 1945 כאחראי המיפוי של הוורמאכט, נפל בשבי בעלות הברית המערביות במאי 1945.

אחרי המלחמה

הויזינגר העיד במשפטי נירנברג ושוחרר משביו בשנת 1947, הוא התמנה ליועץ ביטחון של קנצלר גרמניה המערבית קונראד אדנאואר בשנת 1950, כן שירת במשרד ההגנה הגרמני תחת השר תאודור בלנק.

עם חימושה מחדש של גרמניה והקמת הבונדסוור בשנת 1955 הוחזר הויזינגר לשירות פעיל. הוא התמנה למפקח הכללי הראשון של הבונדסוור בשנת 1957 ושירת בתפקיד זה עד מינויו ליושב ראש הוועדה צבאית של נאט"ו באפריל 1961. פרש מן השירות בשנת 1964.

הויזינגר נפטר בקלן בשנת 1982.