אדולף שטקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדולף שטקר

אדולף שטקר (גרמנית: Adolf Stoecker11 בדצמבר 1835 - 2 בפברואר 1909) היה כומר לותרני ושונא ישראל קיצוני בחצר קיסר גרמניה.

שטקר ייסד ב-1878 את המפלגה הנוצרית-סוציאליסטית. טבע את האמרה כי היהודים הם "עם בתוך עם, מדינה בתוך מדינה, שבט נבדל בתוך גזע זר", והתאכזב עמוקות מהאמנציפציה של יהודי גרמניה. קרא ליישום "תחיקה נבונה", המגבילה את פעילותם של היהודים בתחומי החברה והכלכלה. המפלגה שהקים ציינה שינוי פוליטי-מדיני בהתגלמותה של האנטישמיות, שהפכה כעת לאנטישמיות מדינית. כתב ב-1879 את המאמר "תביעותנו כלפי היהדות המודרנית". המאמר "תביעותינו כלפי היהדות המודרנית" מאת אדולף שטקר (1879) "היהודים נשארים עם בתוך עם, מדינה בתוך מדינה, שבט נפרד בקרב גזע זר לו. כל המהגרים מתבוללים לבסוף בתוך העם שבקרבו הם יושבים, ואילו היהודים לא. בניגוד לטבע הגרמני הם מציגים את אופיים השמי הבלתי- מעורער, בניגוד לנצרות - את פולחן המצוות הקפדני או את שנאת הנוצרים. איננו יכולים להאשים אותם בכך - כל עוד יהודים המה, אין הם יכולים לנהוג אחרת. אולם חייבים אנו להתגונן בהכרה ברורה בפני הסכנות הטמונות בהתבוללות כזאת[...] מחצית מאת-האלף הזאת מהווה עדה סגורה, החיה בתנאים טובים, בעלת עוצמה ההולכת וגדלה, מצוידת בכוח הבנה מכניס מאוד, בלי דאגה לאינטרסים הנוצריים גרמנים שלנו - הרי בכך טמונה הסכנה האמתית."

שטקר היה שונא ישראל נוצרי הרבה יותר מאשר אנטישמי, למרות שחסידיו לא תמיד היו עקביים בכך. הקו המודרני במחשבתו התבלט בכך שהתנגד לא ליהודים האורתודוקסים בגרמניה, אלא דווקא לליברלים המחולנים שסימלו בעיניו את חליי העידן המודרני האנטי-נוצרי ואת התמוססות ההבחנות הדתיות בין יהודים לנוצרים; עלייתו של המודרניזם הייתה, כמובן, האיום האמיתי בו נלחם במודע ושלא במודע. שטקר גילה אהדה לאורתודוקסים, והקפיד לציין שהם עם הברית הישנה אף כי שגו כשדחו את ישו; בכמה מדרשותיו, טרח להבהיר שהוא אינו מגנה את "היהודים הצנועים והישרים" אלא רק את הליברלים המתעשרים והמתבוללים: "אל לזעם הנוצרי להיות מופנה כלפי שומרי המצוות, אלא אך נגד היהודים חסרי הדת, שמאוחדים יחד עם הנוצרים שנטשו את אמונתם בשנאה נגד הצלב, הכתר ומזבח הכנסייה." מבחינת שטקר, הסוגיה הייתה דתית לגמרי והוא נעדר יסודות גזעיים של ממש, בניגוד לאנטישמים אחרים כמו היינריך פון טרייצ'קה שהחלו לעלות. בעיניו, השאלה היהודית נועדה להיפתר עם התנצרותם.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Victoria Barnett, For the Soul of the People: Protestant Protest Against Hitler, Oxford University Press, 1998. עמ' 126.
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.