אדולף שלאביץ
 | |
| לידה |
7 ביוני 1854 סיצוב, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
4 בספטמבר 1943 (בגיל 89) בריקסלג, אוסטריה |
  | |
אדולף שלאביץ (בגרמנית: Adolf Schlabitz; 7 ביוני 1854 – 4 בספטמבר 1943) היה צייר דיוקנאות וז'אנר גרמני.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא נולד כילד שני של יצרנית סבונים.
בשנים 1875 - 1882, הוא למד באקדמיה הפרוסית לאמנויות, בין היתר אצל פאול תומאן, קארל גוסו וארנסט הילדברנד. בעזרת מלגה, שהוענקה על ציורו של משפט בבית המשפט המחוזי ברסלאו, הוא הצליח להמשיך את לימודיו באקדמיה ז'וליאן בפריז, אצל ז'ול-ז'וזף לפבר וגוסטב בולאנז'ה. לאחר מכן נערכו נסיעות במספר מקומות באירופה ובארצות הברית.[2]
עם שובו לגרמניה, הוא התגורר במינכן במשך שלוש שנים, ואז פתח בית ספר פרטי לאמנות בברלין. עד 1901, הוא היה מסוגל להרשות לעצמו בית בבריקסלג, שבו הוא השתמש כמעון קיץ. בשנת 1907, הוא יצר ציור קיר מונומנטלי, המתאר סצנה מחייו של המשורר והמלחין הדתי מרטין רינקרט, עבור הגימנסיה המלכותית באיילנבורג.
באותה תקופה הוא קיבל תפקיד כעוזר בשיעורי הרישום של ארנסט הנקה (1834–1914), במה שהיא אוניברסיטת ברלין של האמנויות. ב-1911, לבקשת אנטון פון ורנר, הוא מונה לפרופסור. במהלך קריירת ההוראה שלו, שנמשכה עד 1918, היו לו כמה תלמידים שיהפכו לבולטים, כמו ליונל פיינינגר, אלברט ווינדיש, אלכסנדר קולדה, ארנסט ליבברט ואוגוסט ברימזה. הוא גם היה חבר באקדמיה הפרוסית. בנוסף לציור שלו, הוא היה אספן נלהב של אמנות עממית.
ב-1921 פרש לגמלאות והתגורר בביתו בבריקסלג. ב-1935 הצטרף לקהילת הסטודיו קלוסטרסטרסה, שירות שסיפק שטח סטודיו לאמנים. בגיל שמונים ואחת, הוא היה החבר המבוגר ביותר בקהילה.[3]
הוא נפטר בביתו ב-1943, בן שמונים ותשע, ונקבר בגרוס וורטנברג.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Schlabitz, Adolf", In: Allgemeines Lexikon der Bildenden Künstler von der Antike bis zur Gegenwart, Vol. 30: Scheffel–Siemerding, E. A. Seemann, Leipzig 1936
- ^ Hans-Joachim Danzmann: "Adolf Schlabitz – ein Künstlerporträt", in: Nordsächsische Rundschau, 4 September 1993
- ^ Ateliergemeinschaft Klosterstraße - Berlin 1933-1945. Künstler in der Zeit des Nationalsozialismus, Akademie der Künste (Edition Hentrich), Berlin 1994. ISBN 3-894-68134-9 (S. 228)