אדולף שמידל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

הרב ד"ר אדולף אברהם שְמִידְל (Adolf Abraham Schmiedl; פרוסניץ, מורביה, 26 בינואר 182114 בנובמבר 1913,[1] וינה) היה רב ומלומד אוסטרי.

נולד למשפחה רבנית וותיקה במורביה. התמנה לאב"ד בגֵוִויטְש (כיום Jevíčko שבצ'כיה) בשנים 18461849, ובמהלכן כתב עבור כתבי העת "כוכבי יצחק" ו"דער אוריינט" ("המזרח"). בשנת 1849 נקרא לכהן כרב המחוז בצ'שין שבשלזיה האוסטרית, שם כיהן עד 1853. בהמשך החזיק במשרת הרבנות בביאליץ, בפרוסניץ, בזכהאוס (Sechshaus;‏ 18691894), וכרב ודרשן ליברלי בבית הכנסת טמפלגאסה שברובע השני של וינה, ליאופולדשטאדט. שימש במשרתו עד פטירתו ב-1913, בגיל 93.

שמידל נחשב לבן הדור הראשון של הרבנים המודרניים במורביה, שאחרי ליב שוואב.

אחותו, פאני שמידל נוֹיְדָא (1894–1819),‏[2] נישאה לרב אברהם נוידא, ולאחר התאלמנותה פרסמה את קובץ התחינות Stunden der Andacht ("שעות התפילה"), שזכה לפופולריות רבה.

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד המאמרים הרבים שפרסם בכתבי העת, פרסם שמידל גם:

  • שני כרכים של דרשות על התורה (סנסינים), פראג: 1859 ו-1885
  • לקח טוב, 1866 (הופיע בתרגום להולנדית)
  • Studien zur jüdisch-arabischen Religionsphilosophie ["מחקרים בפילוסופיית הדת היהודית-ערבית"], וינה: 1869
  • Saadia Alfajumi und die negativen Vorzüge seiner Religionsphilosophie ["סעדיה גאון והיתרונות השליליים של פילוסופיית הדת שלו"], וינה: 1870
  • Die Lehre vom Kampf um's Recht im Verhältniss zum Judenthume und dem ältesten Christenthum ["הדוקטרינה של המאבק על הצדק ביחס ליהדות ולנצרות הקדומה"], וינה: 1875
  • Studien über jüdische, insonders jüdische-arabische Religionsphilosophie, Wien, Herzfeld & Bauer, 1869.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תאריך הפטירה המדויק ע"פ: American Jewish year book, Vol. 16, American Jewish Committee - Jewish Publication Society of America‏, 1914, p. 177.
  2. ^ דניאל פּוֹלָקָביץ' (Polakovič), פאני שמידל נוידה, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.