אדולפו דה לה ורטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדולפו דה לה ורטה
Adolfo de la Huerta.jpg
לידה 26 במאי 1881
גואיימס, מקסיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 ביולי 1955 (בגיל 74)
מקסיקו סיטי, מקסיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מקסיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Escuela Nacional Preparatoria עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, איש צבא עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה Liberal Constitutionalist Party עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא מקסיקו ה־38
1 ביוני 192030 בנובמבר 1920
(26 שבועות ויום)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פליפה אדולפו דה לה ורטה מארקורספרדית: Felipe Adolfo de la Huerta Marcor, נהגה: [aˈðolfo ðelaˈwerta]; ‏26 במאי 1881 - 9 ביולי 1955) היה פוליטיקאי מקסיקני, נשיאה ה-38 של מקסיקו, שכיהן כנשיא זמני במשך חצי שנה, מראשית יוני עד סוף נובמבר 1920.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תום השלב הראשון של המהפכה המקסיקנית, הדחת הקאודייו פורפיריו דיאס, נקלעו המהפכנים לקושי מהותי בארגון הממשל מחדש לשביעות רצון כל הזרמים. במהלך המרד, הייתה המטרה המאחדת של הגורמים השונים, הדחת הרודן מתפקידו. אך עם השגת מטרה זו פרץ מאבק ממושך בין הליברלים, הרדיקלים והאחרים, שנמשך קרוב ל-20 שנה ונחשב לחלק מהמהפכה המקסיקנית, אף על פי שניתן להחשיבו כמלחמת אזרחים לכל דבר. עשור לאחר פרוץ המהפכה, שלושת מחולליה כבר לא היו בין החיים: פרנסיסקו מדרו נרצח ב-1913 תוך כדי כהונתו כנשיא, אמיליאנו ספאטה נרצח ב-1919, ונוסטיאנו קאראנסה נרצח ב-1920 ופנצ'ו וייה ב-1923. כולם נרצחו בידי מתנקשים מתוך המחנה המהפכני.

לאחר רצח קאראנסה, הוכרזו בחירות לנשיאות, ובחצי השנה שבין 1 ביוני[1] ל-30 בנובמבר 1920, כיהן בנשיאות המדינה, אדולפו לה ורטה, שכיהן עד אז כמושל סונורה ומונה לתפקידו הזמני בידי הקונגרס.

בבחירות עלה לשלטון אלווארו אוברגון. דה לה ורטה יזם מרד נגד אוברגון ב-1923 לאחר שהאחרון סימן כיורשו את פלוטארקו אליאס קאייס. הוא הצליח לצרף אליו גורמים קתולים, שמרנים, וקציני צבא רבים; שחששו, כל מגזר משיקוליו, מתוכניותיו העתידיות של אוברגון. אך אוברגון מחץ את ההתקוממות שכונתה לימים "מרד דה לה ורטה" (ספ'), ואילץ את דה לה ורטה לגלות מהמדינה. בראשית מרץ 1924 נמלט דה לה ורטה ללוס אנג'לס, בעקבות בריחתו קרסו מעוזי המורדים האחרונים והמפלגה בראשות אוברגון וקאייס שבה להטיל את מרותה על כל חלקי המדינה.

אדולפו ואשתו קלרה דה לה ורטה סבלו בלוס אנג'לס ממצוקה כלכלית. לאחר 11 שנות גלות, שבו בני המשפחה ב-1935 לאדמת מקסיקו, לאחר עלייתו לשלטון של לאסרו קארדנאס. הוא גם כיהן בתפקיד ציבורי תחת ממשלות מנואל אבילה קמאצ'ו ומיגל אלמאן ולדס.

אדולפו דה לה ורטה נפטר בנסיבות טבעיות ב-9 ביולי 1955 במקסיקו סיטי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדולפו דה לה ורטה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]