אדון עולם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אֲדוֹן עוֹלָם

אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ / בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל / אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל / לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא
וְהוּא הָיָה וְהוּא הוֹוֶה / וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי / לְהַמְשִׁילוֹ לְהַחְבִּירָה
[וְהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן / לְכָל חֹמֶר וּלְכָל צוּרָה.]
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית / וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה
[בְּלִי עֵרֶךְ בְּלִי דִּמְיוֹן / בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה.
בְּלִי חִבּוּר בְּלִי פָרוּד / גְּדוֹל כּוֹחַ וּגְבוּרָה.]
וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי / וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה
וְהוּא נִסִּי וּמָנֻסִּי / מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא
[וְהוּא רוֹפֵא וְהוּא מַרְפֵּא / וְהוּא צוֹפֶה וְהוּא עֶזְרָה.]
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי / בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה
וְעִם רוּחִי גְוִיָּתִי / אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָא
[בְּמִקְדָּשׁוֹ תָּגֶל נַפְשִׁי / מְשִׁיחֵנוּ יִשְׁלַח מְהֵרָה.
וְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְשִׁי / אָמֵן אָמֵן שֵׁם הַנּוֹרָא.]

בסוגריים: תוספות לפי נוסח הספרדים

אֲדוֹן עוֹלָם הוא פיוט המופיע בסידורי רבות מקהילות ישראל (גם אצל התימנים) בטרם תפילת שחרית, ואשר מחברו לא נודע. השערות שונות נכתבו בקשר לזיהוי מחברו, כגון: רבי שלמה אבן גבירול[1], רב שרירא גאון, רבן יוחנן בן זכאי[2]. אולם משקלה הערבי מוכיח ששיר זה חובר רק בימי הביניים.

תוכן הפיוט ומעלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיוט עוסק בשבח לאלוהים על גודלו מעל העולם ואי-תלותו בו, כאשר לבסוף ישנה אמירה המביעה את הביטחון בו בעת שהאדם הולך לישון, כאשר רוחו מופקדת בידי בורא העולם.

בקהילות ספרד ותימן ישנו נוסח ארוך יותר של הפיוט. לדעת כמה חוקרים, חלק מן התוספות הן חלק מן הפיוט המקורי שנשמט מסידורי אשכנז ואיטליה, בעוד שחלק אחר הוא תוספת מאוחרת.

על מעלת הפיוט נכתב:

כָּל מִי שֶׁמְּכַוֵּן בְּעֵת הַתְחָלַת אָדוֹן עוֹלָם - כָּתַב ר' יְהוּדָה הֶחָסִיד וְרָב הָאִי גָּאוֹן וְרָב שְׁרִירָא גָּאוֹן - עָרֵב אֲנִי בַּדָּבָר שֶׁתְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת, וְאֵין שָׂטָן מְקַטְרֵג עַל תְּפִלָּתוֹ, וְאֵין לוֹ שָׂטָן וּפֶגַע רַע בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּתְפִלָּתוֹ, וְאוֹיְבָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף יֵצֶר הָרַע מַשְׁלִים אִיתּוֹ

רבי אלעזר מוורמס, ספר הרקח, שערי תפלה, דף י'

זמני אמירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הפיוט נהגו בימי הביניים להגיד בליל יום כיפור, ובמשך הזמן הועבר גם לזמנים שונים, הוא נאמר בחלק מהקהילות לפני תפילת שחרית או אחרי תפילת שחרית וערבית. רבות מקהילות אשכנז חותמות את תפילת ערבית של שבת בפיוט (ואילו בקהילות ספרד ותימן חותמים את התפילה בפיוט יגדל).

לחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיוט זכה ללחנים רבים, בין המפורסמים ביותר הם השיר שעוזי חיטמן כתב לפסטיבל הזמר החסידי ב-1976 וזכה למקום קאנוני כמעט, ואף על פי שאינו לחן מסורתי הוא משולב בתפילה במספר רב של קהילות יהודיות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ר' שם טוב גאגין, כתר שם טוב, עמ' תמו.
  2. ^ מהרי"ח, דף 58.