אדון עולם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אֲדוֹן עוֹלָם

אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ // בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל // אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל // לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא
וְהוּא הָיָה וְהוּא הוֹוֶה // וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי // לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה
[וְהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן // לְכָל חֹמֶר וּלְכָל צוּרָה.]
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית // וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה
[בְּלִי עֵרֶךְ בְּלִי דִּמְיוֹן // בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה.
בְּלִי חִבּוּר בְּלִי פָרוּד // גְּדוֹל כּוֹחַ וּגְבוּרָה.]
וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי // וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה
וְהוּא נִסִּי וּמָנֻסִּי // מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא
[וְהוּא רוֹפֵא וְהוּא מַרְפֵּא // וְהוּא צוֹפֶה וְהוּא עֶזְרָה.]
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי[א] // בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה
וְעִם רוּחִי גְוִיָּתִי // אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָא
[בְּמִקְדָּשׁוֹ תָּגֶל נַפְשִׁי // מְשִׁיחֵנוּ יִשְׁלַח מְהֵרָה.
וְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְשִׁי // אָמֵן אָמֵן שֵׁם הַנּוֹרָא.]

בסוגריים: תוספות לפי נוסח הספרדים

אֲדוֹן עוֹלָם הוא פיוט המופיע בסידורי רבות מקהילות ישראל (גם אצל התימנים) בטרם תפילת שחרית. המשקל הערבי מחזק את ההשערה ששיר זה חובר בימי הביניים, וסביר שנכתב בספרד או באיטליה. המחבר אינו ידוע, וחלק מהאחרונים ייחסוהו לרב שרירא גאון, לרב האי גאון, או לרב שלמה אבן גבירול.[ב] אמנם הפיוט נמצא לראשונה בסידור בן המאה ה־13, ועל־כן המחקר דחה השערות אלו.

תוכן הפיוט ומעלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיוט עוסק בשבח לאלוהים על גודלו מעל העולם ואי-תלותו בו, כאשר לבסוף ישנה אמירה המביעה את הביטחון בו בעת שהאדם הולך לישון, כאשר רוחו מופקדת בידי בורא העולם.

בקהילות ספרד ותימן ישנו נוסח ארוך יותר של הפיוט. לדעת כמה חוקרים, חלק מן התוספות הן חלק מן הפיוט המקורי שנשמט מסידורי אשכנז ואיטליה, בעוד שחלק אחר הוא תוספת מאוחרת.

על מעלת הפיוט נכתב:

כָּל מִי שֶׁמְּכַוֵּן בְּעֵת הַתְחָלַת אֲדוֹן עוֹלָם – כָּתַב רַבִּי יְהוּדָה הֶחָסִיד וְרָב הָאי גָּאוֹן וְרָב שְׁרִירָא גָּאוֹן – עָרֵב אֲנִי בַּדָּבָר שֶׁתְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת, וְאֵין שָׂטָן מְקַטְרֵג עַל תְּפִלָּתוֹ, וְאֵין לוֹ שָׂטָן וּפֶגַע רַע בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּתְפִלָּתוֹ, וְאוֹיְבָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף יֵצֶר הָרַע מַשְׁלִים אִיתּוֹ

רבי משה מאט, ספר מטה משה, חלק א, לא

אם הרב התכוון לפיוט זה, הרי שלדבריו לא ייתכן שהפיוט נכתב לאחר תקופת רב שרירא, למשל בידי הרב שלמה אבן גבירול. אמנם כאמור בפתיח הערך, על־פי המחקר פיוט זה נכתב בתקופה מאוחרת עוד יותר, ועל־כן לא ייתכן שהגאונים התייחסו אליו.

זמני אמירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הפיוט נהגו בימי הביניים להגיד בליל יום כיפור, ובמשך הזמן הועבר גם לזמנים שונים, הוא נאמר בחלק מהקהילות לפני תפילת שחרית או אחרי תפילת שחרית וערבית. רבות מקהילות אשכנז בארץ חותמות את תפילת ערבית של שבת בפיוט (ואילו בקהילות ספרד ותימן חותמים את התפילה בפיוט יגדל).[ג]

לחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיוט זכה ללחנים רבים. החל מהעת החדשה באירופה ועד היום בבתי כנסת מסורתיים המתפללים בנוסחים של יוצאי אירופה, הניגון המקובל הוא של אליעזר גרוביץ'.[1][2][3]

בין המפורסמים ביותר בישראל ובעולם הוא הלחן שהלחין ושר עוזי חיטמן בפסטיבל הזמר החסידי ב-1976.[4] לחן זה היה לשיר המרכזי בכל הופעה של צמד רֵעים ואף זוהה עמם.[5] לחן זה זכה למקום קאנוני כמעט. הוא מושר בעיקר בחגיגות ושמחות, אך על אף שאינו לחן מסורתי הוא משולב לעיתים בתפילה בקהילות יהודיות בארץ ובעולם. שיר זה הושר בידי מקהלת הצבא האדום, במופע לכבוד ישראל.[6]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי הפסוק בספר תהלים, פרק ל"א, פסוק ו' "בידך אפקיד רוחי".
  2. ^ למשל:
    "ושם מחברו לא נודע. ומה שיחסו אותו איזה חכמים, זה לרב שרירא גאון, וזה לרב האי גאון, וזה לשר המליצה רבי שלמה בן גבירול, עוד עליהם להביא ראיה לדבריהם. גם מדברי בעל מטה משה סימן ל"א שכתב: "כתב רבי יהודא חסיד ורב האי גאון ורב שרירא גאון: "כל שמכוון בעת תפילת אדון עולם, שהוא שיר נאה ומשובח"" וכו' – גם כן אין עדות על קדימת השיר הזה."
    הרב אליעזר לנדסהוט, פירוש "מקור הברכה" על סידור הגיון לב (עמ' 6), קלינינגרד: אדולף סמטר, 1845 (לקריאה באתר HebrewBooks)
  3. ^ במקור אמרו את "יגדל" גם באשכנז (מדריך למנהג אשכנז המובהק (עמ' 26), בני ברק: מכון מורשת אשכנז, ה'תשע"ד), וכן נוהגים עד היום ברוב קהילות נוסח אשכנז בחו"ל.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשימת לחנים לפיוטי תפילה עם תוויהם ושמות יוצריהם (על פי רשימותיו של מאורו ברונשטיין באתר מאגר הנוסח)
  2. ^ התווים לאדון עולם של גרוביץ' ואפשרות השמעתם, באתר נוטפלייט
  3. ^ ביצוע לחנו של אליעזר גורביץ' בקצב לאטיני] בידי הנגן והזמר יהודה גלנץ בעיר בואנוס איירס (יוטיוב)
  4. ^ עוזי חיטמן ועודד בן חור בפסטיבל הזמר, צילום הקהל והמסכים. (אתר יוטיוב)
  5. ^ צמד ריעים שר את אדון עולם תחילה של גרוביץ', אחר כך לחן אמריקאי נפוץ ולבסוף בהובלת עוזי חיטמן עצמו, את לחנו. (תקליט 30 שנה לצמד ריעים, הערוץ הרשמי של צמד רעים באתר יוטיוב)
  6. ^ אדון עולם – מקהלת הצבא האדום בלחן של עוזי חיטמן