אדון עולם

אֲדוֹן עוֹלָם
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ // בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל // אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל // לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא וְהוּא הָיָה וְהוּא הוֹוֶה // וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי // לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה [וְהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן // לְכָל חֹמֶר וּלְכָל צוּרָה.] בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית // וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה [בְּלִי עֵרֶךְ בְּלִי דִּמְיוֹן // בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה. בְּלִי חִבּוּר בְּלִי פָרוּד // גְּדוֹל כּוֹחַ וּגְבוּרָה.] וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי // וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה וְהוּא נִסִּי וּמָנֻסִּי // מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא [וְהוּא רוֹפֵא וְהוּא מַרְפֵּא // וְהוּא צוֹפֶה וְהוּא עֶזְרָה.] (וְהוּא רוֹאֶה וְלֹא נִרְאָה // וְהוּא שׁוֹכֵן שְמוֹ שִׁפְרָה.) בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי // בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה וְעִם רוּחִי גְוִיָּתִי // אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָא [בְּמִקְדָּשׁוֹ תָּגֶל נַפְשִׁי // מְשִׁיחֵנוּ יִשְׁלַח מְהֵרָה. וְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְשִׁי // אָמֵן אָמֵן שֵׁם הַנּוֹרָא.]
סוגריים מרובעים: תוספות לפי נוסח הספרדים בסוגריים עגולים: תוספות לפי תכלאל

"אֲדוֹן עוֹלָם" הוא פיוט המופיע בסידורי רבות מקהילות ישראל בטרם תפילת שחרית. המשקל הערבי שבו נכתב השיר מחזק את ההשערה שהוא חובר בימי הביניים, וסביר שנכתב בספרד או באיטליה. המחבר אינו ידוע, וחלק מהאחרונים ייחסוהו לרב שרירא גאון, לרב האי גאון, או לרב שלמה אבן גבירול. הפיוט נמצא לראשונה בסידור בן המאה ה־13, ועל־כן המחקר דחה את ההשערה שנכתב בתקופת הגאונים. מאחר שהוא מופיע לראשונה במערב אירופה, ובהתחשב בסגנונו, החוקר ראובן קימלמן משער כי אבן עזרא הוא המועמד הסביר ביותר.

תוכן הפיוט ומעלתו

הפיוט עוסק בשבח לאלוהים על גודלו מעל העולם ואי-תלותו בו, כאשר לבסוף ישנה אמירה המביעה את הביטחון בו בעת שהאדם הולך לישון, כאשר רוחו מופקדת בידי בורא העולם.

בשורה הפותחת במילים "וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי" קיימת פנייה בתוכן השיר, בעוד השורות הקודמות עסקו בהיותו של הבורא נבדל ועליון על כל, מכאן עובר המשורר אל שייכותו הפרטית של הבורא אליו. הוא מכנה אותו "אלי" בגוף ראשון מדבר, וסומך על כך שיגאל אותו מקשייו וצרותיו

בקהילות ספרד ותימן ישנו נוסח ארוך יותר של הפיוט. לדעת כמה חוקרים, חלק מן התוספות הן חלק מן הפיוט המקורי שנשמט מסידורי אשכנז ואיטליה, בעוד שחלק אחר הוא תוספת מאוחרת.^{[דרוש מקור][מפני ש...]}

על מעלת הפיוט נכתב:

כָּל מִי שֶׁמְּכַוֵּן בְּעֵת הַתְחָלַת אֲדוֹן עוֹלָם – כָּתַב רַבִּי יְהוּדָה הֶחָסִיד וְרָב הָאי גָּאוֹן וְרָב שְׁרִירָא גָּאוֹן – עָרֵב אֲנִי בַּדָּבָר שֶׁתְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת, וְאֵין שָׂטָן מְקַטְרֵג עַל תְּפִלָּתוֹ, וְאֵין לוֹ שָׂטָן וּפֶגַע רַע בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּתְפִלָּתוֹ, וְאוֹיְבָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף יֵצֶר הָרַע מַשְׁלִים אִיתּוֹ

— רבי משה מת, ספר מטה משה, חלק א, לא

אם הרב התכוון לפיוט זה, הרי שלדבריו לא ייתכן שהפיוט נכתב לאחר תקופת רב שרירא, למשל בידי הרב שלמה אבן גבירול. אמנם כאמור בפתיח הערך, על־פי המחקר פיוט זה נכתב בתקופה מאוחרת עוד יותר, ועל־כן לא ייתכן שהגאונים התייחסו אליו.

זמני אמירתו

את הפיוט נהגו בימי הביניים להגיד בליל יום כיפור, ובמשך הזמן הועבר גם לזמנים שונים, הוא נאמר בחלק מהקהילות לפני תפילת שחרית או אחרי תפילת שחרית וערבית. רבות מקהילות אשכנז בארץ חותמות את תפילת ערבית של שבת בפיוט (ואילו בקהילות ספרד ותימן חותמים את התפילה בפיוט יגדל והפיוט חותם את תפילת שחרית של שבת). במסורת בבל הוא הפיוט החותם את שירת הבקשות. בחלק מהמסורות נאמר גם בסמוך לתפילת הסליחות בימי אלול והימים הנוראים.

ביהדות מרוקו נהגו לומר פיוט זה לפני הכנסת כלה לחופה.

לחנים

הפיוט זכה ללחנים רבים. החל מהעת החדשה באירופה ועד היום בבתי כנסת מסורתיים המתפללים בנוסחים של יוצאי אירופה, הניגון המקובל מיוחס לחזן אליעזר גרוביץ' (1844 - 1914). השיר נכלל בנוסח למקהלה מעורבת בספרו של גרוביץ' "שירי תפילה" בחלק השני "לשבת ולשלש רגלים", אבל ליד השיר רשום .A. W כלומר alte weise - מנגינה ישנה .. לחן זה יצא כשיר "The Poet and the Prophet" מאת The Village Stompers . הלחן נמצא בשימוש גם באנימה גינטמה. מבצעים ישראלים ללחן זה הם בין השאר יהורם גאון, חוה אלברשטיין עם עדנה גורן ושולה חן, צמד העמרנים ואברהם פררה.

הלחן המפורסם ביותר בישראל ובעולם כיום הוא הלחן שהלחין ושר עוזי חיטמן יחד עם עודד בן חור בפסטיבל הזמר החסידי ב-1976 וזכה במקום השני בפסטיבל. לחן זה זכה למקום קאנוני כמעט. הוא מושר בעיקר בחגיגות ושמחות, ועל אף שאינו לחן מסורתי, הוא משולב לעיתים בתפילה בקהילות יהודיות בארץ ובעולם. מלבד הביצוע של חיטמן, לחן זה מזוהה עם צמד רֵעים, וכן קיימים ביצועים מוכרים של הגבעטרון, דודו פישר, דודו זכאי, שרית חדד (באלבומה האוסף השקט מ-2005), יזהר כהן, שלמה גרוניך עם מקהלת שבא ועוד. השיר בלחן זה בוצע על ידי מקהלת הצבא האדום, במופע לכבוד ישראל בשנת 2014.

לקריאה נוספת

• יצחק משה אלבוגן, התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית, הוצאת דביר, 1972.
• יעקב ישראל סטל, ‏הרחבות ותוספות לפיוט 'אדון עולם'., סגולה (כתב עת), גיליון 33, באתר Academia.edu
• זאב הרוי, ‏האם ר' שלמה אבן גבירול כתב את אדון עולם', תרביץ, פח, באתר Academia.edu
• הראי"ה קוק, עולת ראי"ה, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ה, חלק א' עמודים מו - נ

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אדון עולם בוויקישיתוף

אדון עולם, באתר ויקיטקסט

• "אדון עולם", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• אדון עולם באתר "אתר הפיוט והתפילה"
• אדון עולם, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• אדון עולם באתר "קהילות שרות".
• ביצועים אחדים לפיוט "אדון עולם", באתר "אוצר הזמר העברי"
• אדון עולם בביצוע חוה אלברשטיין, שולה חן ועדנה גורן, באתר YouTube