אדוריאן שטלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדוריאן שטלה
Stella Adorján
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 30 בינואר 1897
Cuzăplac, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 באוגוסט 1967 (בגיל 70)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדוריאן שטלה (במקור שטיין, בהונגרית: Stella Adorján; קזפלק, 30 בינואר 1897בודפשט, 26 באוגוסט 1967) היה עיתונאי, סופר, הומוריסטן, מתרגם ספרות, יהודי-הונגרי כותב משותף של יצירות עם אישטוואן בקפי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד במשפחה יהודית. אביו היה ז'יגמונד שטיין ואמו יוזפה גרוס. את לימודיו בבית הספר סיים באוראדיה ובקולוז'וואר. כעיתונאי, עבד תחילה בעיתונים כפריים, משנת 1921 בעיתון אשט, אחר-כך במגזין דליבאב ומשנת 1939 במערכת העורכים של העיתון "הונגריה". אין פרטים מדויקים כיצד עבר את תקופת השואה. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא עבד עבור כתבי העת ה"עולם", ה"פה החופשי", "הונגריה העצמאית", ומשנת 1952 היה עמית מערכת הלודאש מתי. כתביו הופיעו גם ביומון אומה ההונגרית (Magyar Nemzet). הוא היה גם מחבר קברטים מצליח.[1]

עבודותיו העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטלה כתב כמה תסריטים משנות ה-30 של המאה ה-20, בעיקר עם אישטוואן בקפי. בין הקומדיות השיגה את ההצלחה הגדולה ביותר הקומדיה "כבוד הגברת" משנת 1935 שנכתבה יחד עם אישטוואן בקפי. האופרטות שלו שכתב עם אימרה הרמט ועם לאסלו לקאטוש היו גם פופולריות. מיצירתו "יאניקה" הוכן סרט בשנת 1949. הוא תרגם יותר ממאה מחזות להונגרית. בשנת 1962 יצא לאור מבחר ההומורסקות שלו בשם "בואו לא נתבדח!".

קבר אדוריאן שטלה בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט

תסריטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרומן של אידה (1934, עם אישטוואן מיהאי)
  • מקום לזקנים (1934, הונגרית-אוסטרית, עם גזה צ'צפרה ומניה לינגל)
  • הטירה להשאלה (1937, עם אישטוואן בקפי)
  • למען האהבה (1937, עם אישטוואן בקפי)
  • תבוא ראשון! (1940, עם אישטוואן בקפי)
  • ג'ניקה (1949, עם אישטוואן בקפי)

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אשת החתן; 1936
  • אני, ויולה; 1938
  • נצחק על ההיטלרים. אוסף של בדיחות אנטי-פשיסטיות; 1945
  • בואו לא נתבדח! הומורסקות; 1962

עבודות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נערה מבודפשט (אופרטה, 1926);
  • פחד במה (קומדיה, 1931);
  • אשת החתן (רומן, 1936);
  • הוא יישאר במיטה מחר (קומדיה עם אישטוואן בקפי;1937)
  • אני. ויולה (סיפורים קצרים, 1938);
  • הבנק האנגלי לא משלם (קומדיה, עם אישטוואן בקפי. 1939);
  • בואו נצחק על היטלר. אוסף בדיחות אנטי- פשיסטיות (1945)

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברו נמצא ברובע העשירי בבודפשט בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה (5B-8-12).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדוריאן שטלה בוויקישיתוף
  • אדוריאן שטלה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]