אדיב בורומאנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אדיב ברומנד)
אדיב בורומאנד
ادیب برومند
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 11 ביוני 1924
גז, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 במרץ 2017 (בגיל 92)
טהראן, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת טהראן עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה החזית הלאומית האיראנית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.adibboroumand.com
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדיב בורומאנדפרסית: ادیب برومند; 11 ביוני 192413 במרץ 2017) היה משורר, משפטן ופוליטיקאי איראני. מקורבו של מוחמד מוסאדק וממנהיגי החזית הלאומית האיראנית (אנ'). בחייו נחשב למשורר הלאומי של איראן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורומאנד נולד בגז (گز), אחד מפרבריה של העיר בורחואר (برخوار) שבאספהאן. אביו היה סופר והיסטוריון, ואימו התעניינה בחינוך ובתרבות. בגיל שש עשרה החל לכתוב פרוזה.

את הקריירה הפוליטית שלו, החל בורומאנד במהלך הפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן. הוא כתב על הלאומיות האיראנית, וביקר את שלטונו של רזא ח'אן שאותו כינה דיקטטור. הוא ביקר גם את הכוחות הפולשים, וכתב נגד קפיטליזם ובעד לאומיות ופטריוטיות. שיריו הופיעו בעיתונים בטהראן ובאספהאן. בתקופה זו פרסם את ספרו הראשון. הפופולריות לה זכה, זיכתה אותו בכינוי "המשורר הלאומי".

בספטמבר 1942 החל בורומאנד ללמוד בטהראן, והשלים תואר ראשון במשפטים מטעם אוניברסיטת טהראן. בנוסף למד בורומאנד ספרות, ורכש ידע בצרפתית וערבית. הוא כתב על הצורך ברפורמה בפרס. בספרו השני כתב נגד התנאים הרעים ששררו לדעת אנשים רבים במדינה אותה התקופה. בורומאנד סירב להתמנות למשרה שהוצע הלו כתובע ציבורי בארדביל. הוא עבד כעורך דין עצמאי, ושימש במשך שנים עורך דין של הבנק הלאומי האיראני.

במהלך משבר איראן ב-1946 היה בורומאנד פעיל פוליטי וכתב למען האופוזיציה של המפלגה הדמוקרטית האזרית וג'עפר פישהורי (جعفر پیشه‌وری), על אף שהיו לו קשרים קרובים עם מפלגת תודה (توده) הקומוניסטית.

עמדות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורומאנד היה לתומך של התנועה הלאומית של ראש הממשלה מוחמד מוסאדק ובהלאמת תעשיית הנפט בדומה לאיראנים רבים בתקופתו. הוא כתב שירים רבים לתמיכה במוסאדק, ששימשו תעמולה בידי המשטר, והופצו בחוברות ושודרו ברדיו. במהלך ההפיכה באיראן ב-1953 לחם אדיב נגד הממשל החדש, וקרא לממשלו של מוחמד רזא שאה פהלווי "דיקטטורה". בשל דברים אלו והתנגדותו נכלא מספר פעמים. ב-1960 הפך לחבר מרכזי בחזית הלאומית השנייה וקרא למהפכה. אדיב נבחר כאחד מחמשת חברי המועצה במסגרת הארגון מחדש של החזית הלאומית על ידי כרים סנג'אבי (کریم سنجابی).

לאחר המהפכה האיראנית היה ממנהיגי החזית הלאומית ועמד בראש המפלגה מ-1993 ועד 2017. בתפקידו זה קרא לחופש ולדמוקרטיה באיראן. הוא הקים בעיירת הולדתו גז "בית תרבות" בשטח של 3600 מ"ר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדיב בורומאנד בוויקישיתוף