לדלג לתוכן

אדית כהן-מינץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדית כהן-מינץ
אדית כהן-מינץ בשנות ה-50
אדית כהן-מינץ בשנות ה-50
לידה 29 בנובמבר 1913
ריגה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 ביולי 2003 (בגיל 89) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין קריית שאול עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים תנחום כהן-מינץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדית כהן-מינץ (29 בנובמבר 191316 ביולי 2003[1]) הייתה טניסאית ישראלית, מחלוצות הטניס הישראלי לנשים בארץ. לפני עלייתה לישראל הייתה אלופת לטביה בטניס והשתתפה במכביה בשנות ה-30, ובארץ הייתה אלופת ישראל בטניס שלוש פעמים (1952, 1954 ו-1955[2]) ושחקנית נבחרת ישראל בכדורת.[3]

מינץ נולדה ב-28.11.1913 וגדלה בריגה שבלטביה, בתם הצעירה של הרייט פייטלברג ופרופ' פאול (שמואל פייבל) מינץ. אביה, נצר לרבי יהודה בן אליעזר הלוי מינץ (מהר"י ממינץ), היה משפטן ואיש ציבור, שכיהן כפרופסור לתורת המשפט הפלילי וכמבקר המדינה בלטביה. ב-1930 סיימה את הגימנסיה הגרמנית ע"ש לותר בריגה, ב-1930-31 למדה בפקולטה לכלכלת המשק באוניברסיטת לטביה ומ-1931-36 למדה שם משפטים וקיבלה תואר שני.[4]

אדית נישאה לאהרן (ארוסיה) כהן, נכדו של חיים כהן מבריסק. בשנת 1939 נולד לזוג בנם הבכור, תנחום. שנה לאחר מכן עלתה המשפחה הצעירה לארץ ישראל. בשנת 1942 נולד בנה השני, שאול, ובשנת 1946 נולדה בתה הצעירה, מרא. בשנת 1948 בגיל 35 ואם לשלושה ילדים צעירים, היא זכתה באליפות ישראל בטניס לזוגות מעורבים. ב-1950 השתתפה במכביה השלישית[5] ובשנת 1952 היא זכתה לראשונה בקריירה שלה, בתואר אלופת ישראל בטניס לנשים, מתוך שלושה תארים.

לאחר פרישתה מטניס תחרותי, אדית לימדה בהתנדבות את משחק הטניס בבתי ספר ברחבי המדינה. עד כמה המחויבות והשליחות של אדית היו יוצאות דופן, תעיד העובדה כי נהגה לאסוף מחבטים וכדורים משומשים והביאה אותם לאותם בתי הספר שבהם התנדבה.[6]

ברבות השנים זכה בנה תנחום באליפות ישראל לנוער בטניס ונודע כאחד מגדולי שחקני הכדורסל הישראליים בכל הזמנים ומרא קינסטון בתה, נודעה כשחקנית נבחרת הפדרציה של ישראל וכמאמנת טניס. נכדה, אורי כהן-מינץ (בנו של תנחום), היה אף הוא כדורסלן.

בשנת 1993 זכתה כהן-מינץ בעיטור מכבי ישראל במכביה ה-14.[7]

משנת 2005 מעניקה משפחת כהן-מינץ מדי שנה מלגות על שם אדית ובתה מרא לשחקניות טניס מתחת לגיל 16, כדי לתמוך בתחילת דרכן המקצועית.[6]

בעלה היה דודנו של משה אָטֵר (אטינגר),[8] עיתונאי, סופר ומתרגם, העורך הכלכלי של "הארץ" ושל "ג'רוזלם פוסט", אביה של הפסיכולוגית וסופרת הילדים חגית בנזימן (שהיא אשתו של העיתונאי עוזי בנזימן ואמם של מאיירת ספרי הילדים והסופרת נעמה בנזימן וחוקר הפילוסופיה יותם בנזימן). בנה היה הכדורסלן ואיש הצבא תנחום כהן-מינץ.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. אדית כהן-מינץ באתר חברה קדישא ת"א–יפו
  2. וייס זכה באליפות הטניס, על המשמר, 29 במאי 1955
  3. כל ספורטאי משלחת ישראל - בעשירית, מעריב, 12 ביולי 1977
  4. מתוך ספר עורכי הדין בוגרי משפטים באוניברסיטת לטביה 1919-1944, ריגה, עמ' 277
  5. Super User, המכביה השלישית - מוזיאון הספורט היהודי העולמי, באתר www.jewishsportsmuseum.org
  6. 1 2 ltu_admin, מעניקים מלגות לטניסאיות צעירות, באתר מרכזי הטניס והחינוך בישראל, 2022-09-14
  7. תנועת מכבי ישראל
  8. דוד כהן, דבר, מודעת אבל, 11 בנובמבר 1959.
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים ובנושא טניס. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.