אדי פלמיירי
_(2).jpg) | |
| אדי פלמיירי, יוני 2013 | |
| לידה |
15 בדצמבר 1936 ברונקס,  ניו יורק,  ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
6 באוגוסט 2025 (בגיל 88) האקנסק, ניו ג'רזי |
| שם לידה | אדוארדו פַלְמיירי |
| מדינה |
ארצות הברית  |
| מוקד פעילות | ניו יורק |
| חלק מההרכבים המוזיקליים |
|
| מספר יצירות ידוע |
|
| השכלה | יסודית ציבורית |
| תקופת פעילות | 1947–2022 (כ־75 שנים) |
| עיסוק | פסנתרן, מנצח, מוזיקאי ומלחין |
| סוגה |
|
| שפה מועדפת | אנגלית וספרדית |
| כלי נגינה | פסנתר |
| חברת תקליטים |
פניה רקורדס, Ropeadope Records, Tico Records |
| שיתופי פעולה בולטים |
|
| מספר ילדים | 1 |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
| palmierimusic.com | |
| חברים | |
| |
  | |
אדוארדו פַלְמיירי (באנגלית: Eddie Palmieri ; 15 בדצמבר 1936 – 6 באוגוסט 2025) היה פסנתרן, מנצח, מוזיקאי ומלחין אמריקאי ממוצא פוארטו ריקני. הוא ייסד את הלהקות "לה פרפקטה", "לה פרפקטה 2" ו"הארלם ריבר דרייב".
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדוארדו פלמיירי נולד ב־15 בדצמבר 1936.[1][2] הוריו, איזבל מלדונדו פלמיירי וקארלוס פלמיירי, היגרו לניו יורק מפונסה שבפוארטו ריקו בשנת 1926 והתיישבו בברונקס הדרומי. שם נולדו הוא ואחיו הבכור צ'ארלי פלמיירי. בגיל שמונה ליווה את אחיו והשתתף בתחרויות כישרונות רבות.
פלמיירי התחנך במערכת בתי הספר הציבוריים של ניו יורק, שם נחשף באופן קבוע למוזיקת ג'אז. הוא למד לנגן בפסנתר והופיע בקרנגי הול בגיל 11.[2] הוא הושפע מהפסנתרנים תלוניוס מונק ומק'קוי טיינר, וקיבל השראה מאחיו הבכור להקים להקה משלו – מטרה שהשיג בשנת 1950, בגיל 14. במהלך שנות ה־50 ניגן פלמיירי בכמה להקות, בהן התזמורת של טיטו רודריגס.[3][4]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1961 ייסד פלמיירי את הלהקה "קונחונטו לה פרפקטה", בה היה הסולן איסמעאל קינטנה. בראשית העשור הייתה הפצ'נגה סגנון הריקוד הלטיני הפופולרי. בסגנון הצ'ראנגה נהוגה הנגינה בחליל עץ בעל חמישה קלידים ולפחות שני כינורות. פלמיירי החליט להחליף את הכינורות בשני טרומבונים כדי ליצור צליל כבד יותר.[5]
שני מרכיבים מרכזיים ב"צליל פלמיירי" היו הטרומבוניסט בארי רוג'רס והגיטריסט בוב ביאנקו, עמו למד פלמיירי את עקרונות ההרמוניה המתקדמת של התאורטיקן המוזיקלי הרוסי יוסף שילינגר. רוג'רס גם חשף את פלמיירי לעבודתו של הפסנתרן מק'קוי טיינר, שנגינתו באקורדים ברביעיות הפכה לסימן ההיכר של פלמיירי. רוג'רס, יחד עם הטרומבוניסט הברזילאי חוסה רודריגס, היו אחראים גם לרבים מהתזמורים, המאמבוים והמוֹניאס שבוצעו בהופעות חיות של הלהקה והוקלטו. חברי הלהקה כללו גם את ג'ורג' קסטרו (חליל), מאני אוקנדו (בונגו וטימבלס), טומי לופס (קונגה) ודייב פרס (בס). הלהקה נחשבה לאחת החדשניות, המשפיעות ביותר של התקופה.[5]
פלמיירי התנסה בשילוב גישה ג'אזית בהופעות חיות ובהקלטותיו, בהשראת מושג ה"דסקארגה" הקובני – ג'אם סשן. הוא "פתח" את העיבודים ונתן לחברי הלהקה מקום לסולואים. בנוסף, החל לשלב את מקצב המוזמביק הקובני שהתפתח לאחר עליית פידל קסטרו לשלטון. "Lo Que Traigo Es Sabroso" ו-"Mozambique" הן שתי דוגמאות לשימושו במקצב זה. חוסר שביעות רצון בקרב מספר חברים ורצון בצליל עוצמתי יותר הובילו לפירוק הלהקה ב־1968 ולהקמתה מחדש עם החצוצרן הקובני המוערך אלפרדו "שוקולטה" ארמנטרוס, נגן הטימבלס ניקי מררו, נגן הקונגה אלאדיו פרס, נגן הבונגו תומאס "צ'וקי" לופס ונגן הבס אנדי גונסאלס.[6][7]
בשנת 1971 הקליט פלמיירי את "Vamonos Pa'l Monte" עם אחיו צ'ארלי באורגן. באותה שנה הקליט גם את "Eddie Palmieri & Friends in Concert" באוניברסיטת פוארטו ריקו. בשנת 1975 זכה בפרס הגראמי הראשון בקטגוריית "ההקלטה הלטינית הטובה ביותר" עם האלבום "The Sun of Latin Music". ב־21 ביולי 1979 הופיע בפסטיבל "אמאנדלה" לצד בוב מארלי, דיק גרגורי ופאטי לה־בל.[6][7][8]
בשנות ה־80 חזר איסמעאל קינטנה ללהקה, שהצטרף אליה גם צ'או פליסיאנו. פלמיירי זכה בשני פרסי גראמי על האלבומים "Palo Pa' Rumba" ו-"Solito". בשנת 1987 הקליט את האלבום "La Verdad" עם זמר הסלסה טוני וגה. בשנה שלאחר מכן נפטר אחיו צ'ארלי במפתיע.[3]
בשנות ה־90 הופיע פלמיירי בהופעות ובהקלטות עם פאניה אול-סטארס ועם Tico All-Stars, והפיק את אלבומה של לה אינדיה "Llegó La India via Eddie Palmieri" (1992). בשנת 1998 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד ממכללת ברקלי למוזיקה. בשנת 2000 הודיע על פרישתו, אך הקליט את "Masterpiece" עם טיטו פואנטה וזכה בשני פרסי גראמי נוספים, וכן נבחר ל"מפיק השנה" מטעם הקרן הלאומית לתרבות פופולרית. בסך הכול זכה פלמיירי בתשעה פרסי גראמי, האחרון שבהם בשנת 2006 על האלבום "Simpático". ב־6 בנובמבר 2004 ניהל מופע מחווה "Big Band Tribute" לאחיו המנוח צ'ארלי באולם אייברי פישר שבלינקולן סנטר.[6][7][8]
לה פֶּרְפֶקְטָה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לה פרפקטה של פאלמיירי סטתה מן המקורות הקובניים המסורתיים של הסלסה מבחינת כלי הנגינה, כאשר הציגה חידוש סגנוני בצליל הלטיני של ניו יורק. הצליל המזוהה עימה התבסס במידה רבה על שני טרומבונים וחליל במקום חצוצרות. בהערות האלבום הראשון של ההרכב, כינה אחיו של אדי, צ'ארלי, את השילוב הזה בשם "טרומבנגה" – שילוב של הטרומבונים עם סגנון הצ'רנגה הפופולרי, שבו נכלל בדרך כלל החליל. שילוב זה העניק ללה פרפקטה צליל עשיר ונועז שתרם להצלחתו של פאלמיירי עם להקתו החדשה. צליל הקונחונקטו המבוסס על טרומבון אומץ מאוחר יותר על ידי מנהיגי להקות סלסה כמו ווילי קולון ומני אוקנדו, בין היתר.[6][7][8]
פאלמיירי הקים להקה חדשה, לה פרפקטה 2, עמה הקליט את האלבום Ritmo Caliente ("קצב לוהט"). ב־30 באפריל 2005 נערך באולם רוברט רודריגס קוליסאום שבביימון, פוארטו ריקו אירוע בשם "Mi Día Bonito" ("היום היפה שלי"), מחווה לאדי פאלמיירי לציון 50 שנות פעילותו במוזיקה. באירוע השתתפו לאלו רודריגס, איסמאעל קינטנה, צ'או פליסיאנו, לה אינדיה, הרמן אוליברה, ג'רי מדינה, לואיס ורגרה וויצ'י קמאצ'ו.[6][7][8]
בנובמבר ודצמבר 2005 שיתף פאלמיירי פעולה עם החצוצרן וחבר הלהקה הוותיק בריאן לינץ' להקלטת אלבום ה־ArtistShare The Brian Lynch/Eddie Palmieri Project: Simpático. האלבום, הכולל גם אתר אינטרנט נלווה, הציג מוזיקה בביצוע אנסמבל כוכבים של נגני ג'אז וג'אז לטיני, בהם פיל וודס, לילה דאונס, דונלד הריסון, קונרד הרוויג, חובאני אידלגו, גרגורי טארדי, מריו ריברה, בוריס קוזלוב, רוברט רודריגס, לוקס קרטיס, רובי אמין, דאפניס פרייטו, פדרו מרטינס, ג'וני ריברו, אדסל גומס ויוסבאני טרי. בשנת 2007 זכה האלבום בפרס גראמי על הקלטת הג'אז הלטיני הטובה ביותר.[6][7][8]
עבודות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלמירי חזר לאולפן להקליט שלושה שירים עבור הפסקול של הסרט התיעודי Doin' it in the Park: Pickup Basketball NYC. הסרט, שבוים במשותף על ידי בוביטו גרסיה וקווין קוליו, חוקר את הקשר בין מגרשי המשחקים בניו יורק, כדורסל, אמנות ותרבות.[9][10]
בשנת 2022 הופיע פלמירי בסרט התיעודי באורך מלא Santos – Skin to Skin.[11]
פטירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלמירי נפטר בביתו שבהאקנסאק, ניו ג'רזי, ב־6 באוגוסט 2025, בגיל 88.[12][13][14]
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- La Perfecta (Alegre, 1962)
- El molestoso (Alegre, 1963)
- Lo que traigo es sabroso (Alegre, 1964)
- Echando pa'lante (Straight Ahead) (Tico, 1964)
- Azúcar pa' ti (Sugar for You) (Tico, 1965)
- Mambo con conga es Mozambique (Tico, 1965)
- El Sonido Nuevo (Verve, 1966) – עם קאל טיידר
- Bamboléate (Tico, 1967) – עם קאל טיידר
- Molasses (Tico, 1967)
- Champagne (Tico, 1968)
- Justicia (Tico, 1969)
- Superimposition (Tico, 1970)
- Vamonos pa'l monte (Tico, 1971)
- In Concert at the University of Puerto Rico (Coco, 1971)
- Harlem River Drive (Roulette, 1971) – עם Harlem River Drive
- Recorded Live at Sing Sing Vol. 1 (Tico, 1972) – עם Harlem River Drive
- Recorded Live at Sing Sing Vol. 2 (Tico, 1972, יצא ב־1974)
- Sentido (Coco/Mango, 1973)
- Sun of Latin Music (Coco, 1974) – עם לאלו רודריגס
- Unfinished Masterpiece (Coco, 1975)
- Eddie's Concerto (Tico, 1976)
- Festival 76 (Coco, 1976)
- Lucumí, Macumba, Voodoo (Epic, 1978)
- Eddie Palmieri (Barbaro, 1980)
- Timeless (Coco, 1981)
- Palo pa' rumba (Musica Latina International, 1984)
- Solito (Musica Latina International, 1985)
- The Truth / La verdad (Fania, 1987)
- Sueño (Intuition, 1989)
- Llegó La India Via Eddie Palmieri (Soho Sounds, 1992) – עם לה אינדיה
- Palmas (Elektra Nonesuch, 1994)
- Arete (RMM, 1995)
- Vortex (1996)
- El rumbero del piano (RMM, 1998)
- Live (1999)
- Masterpiece / Obra maestra (RMM/Universal, 2000) – עם טיטו פואנטה
- En Vivo Italia (2002)
- La Perfecta II (Concord, 2002)
- Ritmo caliente (Concord Picante, 2003)
- Listen Here! (Concord Picante, 2005)
- Simpático (ArtistShare, 2006) – עם בריאן לינץ'
- Eddie Palmieri Is Doin' It in the Park (2013)
- Sabiduría / Wisdom (2017)
- Full Circle (Uprising, 2018)
- Mi Luz Mayor (2018)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אדי פלמיירי (באנגלית)- אדי פלמיירי באתר International Songwriters Association
אדי פלמיירי, ברשת החברתית אינסטגרם
אדי פלמיירי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אדי פלמיירי, באתר ספוטיפיי
אדי פלמיירי, באתר AllMusic (באנגלית)
אדי פלמיירי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אדי פלמיירי, באתר דיזר
אדי פלמיירי, באתר Discogs (באנגלית)
אדי פלמיירי, באתר Songkick (באנגלית)- אדי פלמיירי, באתר SecondHandSongs
אדי פלמיירי, באתר בנדקמפ
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Eddie Palmieri, Latin Music's Dynamic Innovator, Dies at 88" (באנגלית). 2025-08-07.
- ^ 1 2 Colin Larkin, ed. (1992). The Guinness Encyclopedia of Popular Music (First ed.). Guinness Publishing. pp. 1897/8. ISBN 0-85112-939-0.
- ^ 1 2 Evan Bailyn, Artists - Palmieri, Eddie - Music of Puerto Rico, www.musicofpuertorico.com
- ^ Eddie Palmieri, Fundación Nacional para la Cultura Popular (בספרדית)
- ^ 1 2 Eddie Palmieri Celebrates more than 50 Years of La Perfecta, BMI.com, 2012-05-18 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 Evan Bailyn, Artists - Palmieri, Eddie - Music of Puerto Rico, www.musicofpuertorico.com
- ^ 1 2 3 4 5 6 Eddie Palmieri, www.warr.org
- ^ 1 2 3 4 5 Eddie Palmieri Celebrates more than 50 Years of La Perfecta, BMI.com, 2012-05-18 (באנגלית)
- ^ T. H. R. Staff, Doin’ It in the Park: Pick-Up Basketball, NYC: Film Review, The Hollywood Reporter, 2013-05-22 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Eddie Palmieri | Composer, Actor, Soundtrack, IMDb (באנגלית אמריקאית)
- ^ Santos - Skin to Skin: Review by Bradley Gibson, Film Threat
- ^ Ahmad, Manahil. "האמן זוכה הגראמי אדי פלמירי, שנפטר בגיל 88, קרא לצפון ניו ג'רזי ביתו", The Record, 7 באוגוסט 2025.
- ^ Eddie Palmieri, Latin music trailblazer, dies at 88, France 24
- ^ Eddie Palmieri, Latin Music’s Dynamic Innovator, Dies at 88, The New York Times
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| מאגרי מידע | |
| שירותי הזרמת מדיה | |
| בקרת זהויות |