אדי צ'פמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדי צ'פמן
לידה 16 בנובמבר 1914
Burnopfield, אנגליה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בדצמבר 1997 (בגיל 83)
סנט אולבנס, אנגליה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בריטניה
שם לידה Edward Arnold Chapman עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות MI5
תקופת הפעילות ? – 11 בדצמבר 1997 עריכת הנתון בוויקינתונים
שם קוד בבריטניה: זיגזג
בגרמניה: פריץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדי צ'פמןאנגלית: Eddie Chapman;‏ 16 בנובמבר 191411 בדצמבר 1997) היה עבריין רכוש בריטי בשנות השלושים של המאה העשרים, שהתמחה בפריצת כספות. הוא נתפס, נשפט למאסר ונכלא בכלא באיי התעלה. בשנת 1940, כשנכבשו איי התעלה על ידי הגרמנים, הם הכשירו אותו לרגל למענם בבריטניה. הוא הוצנח לאדמת בריטניה, אך הפך לסוכן כפול וסיפק לבריטים מידע רב ערך בעוד שלגרמנים סיפק מידע מוטעה. עלילותיו הונצחו בסרט קולנוע ובמספר ספרים.

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדוארד ארנולד (המכונה אדי) צ'פמן נולד בעיירה קטנה בצפון-מזרח אנגליה בשנת 1914. בגיל 17 הצטרף לגדוד של משמר קולדסטרים (באנגלית Coldstream Guards), אחד הרגימנטים המרכיבים את משמר המלוכה בצבא הבריטי. הגדוד הוא יחידת חיל רגלים הממלאת גם משימות ייצוגיות ברחבי אנגליה, כולל תפקידי משמר במצודת לונדון. הוא נהנה מההטבות הכרוכות בתפקיד אך עד מהרה החל להשתעמם. לאחר תשעה חודשי שירות ניתנה לו חופשה והוא ניצל אותה לעריקה מהצבא. צ'פמן נעצר, נשפט ל-84 ימי מחבוש שבסיומם סולק בקלון מהשירות.

צ'פמן הגיע לרובע סוהו בלונדון ובמשך זמן קצר עסק בעבודות ארעיות שונות. השתכרותו מהן לא הספיקה לו לנהל אורח חיים כחפצו של הימורים ושתיית אלכוהול והוא התדרדר לחיי פשע. בתחילה ביצע עבירות קלות של גנבה והונאה. הוא התחמק מזרועות החוק אך הן הצליחו להשיגו ולהרשיעו בעבירה של זיוף צ'ק והוא נדון לשני חודשי מאסר. כששוחרר חבר לכנופיה של עבריינים ובחברתם הפך לפורץ קופות. בביצוע הפריצות נעזר בחומרי נפץ.

המשטרה הבריטית הייתה מודעת לכך שצ'פמן וחבורתו ביצעו עשרות פריצות אולם לא עלה בידה לתופסו או למצוא מספיק ראיות כדי להעמידו לדין. כך פעל צ'פמן לאורך כל שנות השלושים בערים שונות ברחבי בריטניה. בחוגי העולם התחתון נחשב למעין ידוען. הוא התגורר בדירה נאה במרכז לונדון וחי חיי הוללות, עד שבשנת 1939, סמוך לפרוץ מלחמת העולם השנייה, עלה בידי המשטרה לעלות על עקבותיו לאחר שפוצץ כספת בעיר אדינבורו בירת סקוטלנד. הוא נעצר ושוחרר בערבות.

בעודו ממתין למשפטו ברח צ'פמן מהכלא ונמלט לאי ג'רזי שבאיי התעלה, שהם קבוצת איים בשלטון בריטי בתעלה האנגלית מול חופי צרפת. בעודו סועד ערב אחד במלון De La Plage (החוף) עם אהובתו בטי פרמר הבחין בבלשי המשטרה לבושים בבגדים אזרחיים המתקרבים לעברו ונמלט דרך חלון המסעדה. עוד באותו ערב ביצע פריצה נוספת והפעם עלה בידי המשטרה לתפוס אותו. הוא נעצר, נדון לשתי שנות מאסר ונכלא בכלא באי ג'רזי.

סוכן כפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה, ב-1 בספטמבר 1939, היה צ'פמן כלוא באי ג'רזי. בתחילת המלחמה לא ניצלו צבאות צרפת ובריטניה את המערכה בפולין לתקיפת החזית המערבית של הגרמנים והחלה תקופה שנקראה המלחמה המדומה, בה לא התחוללו מהלכי קרב גדולים. המלחמה המדומה נפסקה כאשר גרמניה פלשה לדנמרק ונורווגיה ב-9 באפריל 1940 וב-10 במאי פלשה לצרפת ולארצות השפלה והתחוללה המערכה על צרפת, שנסתיימה בתבוסת צרפת. לאחר תבוסת צרפת שאף היטלר לפלוש לבריטניה. כוונתו סוכלה בשל עמידתו האיתנה של העם הבריטי תחת מנהיגותו של וינסטון צ'רצ'יל ובשל ניצחונו של חיל האוויר המלכותי בקרב על בריטניה, והנאצים לא פלשו לבריטניה.

ב-15 ביוני 1940, שבעה עשר יום לפני כניעת צרפת, החליטה הממשלה הבריטית שאיי התעלה הם חסרי חשיבות אסטרטגית ולא ניתן להגן עליהם, והם נכבשו ללא קרב על ידי הגרמנים והאי ג'רזי נפל בידיהם ב-1 ביולי 1940. היה זה השטח היחידי מהשטחים שתחת שלטון בריטניה שנכבש על ידי גרמניה.

עם כיבוש האי הועבר צ'פמן על ידי הגרמנים מכלאו לכלא Fort de Romainville בפאתי פריז ששימש כמחנה מעצר נאצי. בהיותו עצור שם פנה צ'פמן אל הגרמנים וביקש לשתף עמם פעולה בביצוע פעולות ריגול וחבלה בבריטניה. בתחילה הגרמנים לא האמינו לו, אולם לאחר שהפציר בהם וגם הראה להם גזרי עיתונים בהם נתפרסמו פרטים על משפטו, הם נטו להאמין שהוא רוצה לנקום בארצו. צ'פמן נשלח לגרמניה, שם נחקר ארוכות והוחלט לתת בו אמון. בפיקוחו של מפקד האבווהר, שירות המודיעין הצבאי הגרמני, בעיר נאנט, סרן (האופטמן) סטפן פון גרוניג (Stephan von Gröning), התאמן צ'פמן בהפעלת משדרי רדיו, בחבלה ובצניחה.

במסגרת האימונים תודרך צ'פמן כיצד לאסוף מידע על מקומות נפילתן של פצצות המוטלות על מפעלי תעשייה בלונדון וסביבותיה. כן אומן כיצד להכניס אצבעות דינמיט לתוך מטעני פחם המיועדים לתנורי ספינות, כדי שאלו יגרמו להתפוצצות בספינות כאשר הפחם יוכנס לתנורים. בסוף האימונים הוטלה עליו משימה ספציפית - לבצע חבלה במפעל לייצור המטוסים דה הבילנד, בו יוצרו מטוסי המוסקיטו. הגרמנים הבטיחו לצ'פמן כי ישלמו לו סכום של 10,000 לירות שטרלינג וישלחו אותו לבצע חבלות בארצות הברית אם יצליח לבצע את החבלה במפעל. הם נתנו לו שם הקוד פריצכן (Fritzchen) והוא צויד במכשיר אלחוט, באקדח, בגלולות ציאניד ובסכום של 1,000 לירות שטרלינג. הם מסרו לו תעודות של חייל בריטי שנפל חלל בפשיטה על דייפ, ובאחד מלילות חודש דצמבר 1942 הוא הוטס מנמל התעופה לה בורז'ה במטוס פוקה-וולף לבריטניה והוצנח באזור מיוער צפונית מזרחית ללונדון.

לאנשי שירות הריגול הנגדי הבריטי, ה-MI5, נודע מראש על משימתו של צ'פמן בשירותם של הגרמנים. דבר המשימה נודע להם מתוך מה שהם כינו בשם "אולטרה", החומר שפוענח בבלצ'לי פארק מהתקשורת הגרמנית שהוצפנה באמצעות מכונת ההצפנה אניגמה, שהם הצליחו לפצח. הם ציפו לבואו וערכו מצוד אחריו, אך הוא הקדימם ומיד לאחר צניחתו התקשר בטלפון לתחנת משטרה קרובה והציע שירותיו למודיעין הבריטי. הוא נתקל בקושי לשכנעם בדבריו כי הוא פורץ קופות שהפך למרגל גרמני ובא עתה להציע שירותיו לבריטים. לעומתם אנשי המודיעין הבריטי שחקרו אותו מצאו אותו ראוי להיות סוכן כפול שיפעל נגד שולחיו הגרמנים. למפעילו מטעם המודיעין הבריטי נתמנה קצין בשם רוני ריד (אנ').

צ'פמן התנה את פעולתו בשירות הבריטים בשני תנאים, כי לא יוחזר לכלא להשלים את תקופת מאסרו וכי סכום הכסף שהביא עמו יישאר ברשותו. הוא החל לפעול כסוכן כפול נגד הגרמנים לטובתם של הבריטים, שהעניקו לו את שם הקוד "זיגזג". בבחירת שם זה היה גם משום רמז על האופן בו תפסו הבריטים את זגזוגו של צ'פמן מעבריין רכוש לסוכן בשירות הגרמנים ולבסוף לסוכן המופעל על ידי הבריטים.

צ'פמן החל להעביר לשולחיו, באמצעות המשדר שסיפקו לו, ידיעות שהוכנו על ידי הבריטים שמטרתן להטעות את הגרמנים. הבריטים גם דאגו לכך שהידיעות תאושרנה גם ממקורות אחרים. לבסוף הגיעה השעה לבצע את החבלה במפעל המטוסים דה הבילנד. על מנת להראות לשולחיו הגרמנים כי צ'פמן עומד במילתו לבצע את החבלה במפעל המטוסים, ערכו אנשי המודיעין הבריטי פעולת הונאה רחבת היקף. בלילה שבין 29 ל-30 בינואר 1943 היסוו מומחים מטעמם את המפעל כדי שייראה מן האוויר כאילו בוצע בו מעשה חבלה נרחב, גגו שקע והתחוללה בו שרפה. טיסת מטוסי סיור גרמנים שחגו לאחר מכן מעל המפעל וצילמו אותו גרמה לגרמנים להשתכנע כי אכן צ'פמן ביצע את המשימה.

לאחר מבצע ההונאה במפעל המטוסים רצו אנשי המדור להפעלת סוכנים של המודיעין הבריטי ה-Section B1A ב-MI5 לגרום לשובו של צ'פמן אל שולחיו הגרמנים, על מנת לשאוב מהם מידע. תשדורות ששלחו בשמו של צ'פמן לאבווהר, בהן ביקש לצאת מבריטניה באמצעות צוללת נענו בהיסוס מצד הגרמנים. לבסוף ארגן המדור את שובו באמצעות ספינה לפורטוגל. צ'פמן צורף לספינת הסוחר City of Lancaster כאיש צוות תחת שם בדוי. לגרמנים דיווח כי הטמין מטען נפץ בספינה שאמור היה להתפוצץ בהפלגתה חזרה לבריטניה. על מנת לשמור על אמינותו של צ'פמן בעיני הגרמנים ארגן המודיעין הבריטי ביצוע ראוותני של בדיקה בספינה בשובה לאנגליה, לשם בדיקת נזקי הפיצוץ כביכול.

בהגיעו לגרמניה התקבל צ'פמן כגיבור, הוענק לו עיטור גבוה על ביצוע החבלות במפעל המטוסים ובספינה. הוא חויל לוורמאכט כקצין בדרגת סגן (אובר לויטננט) ונשלח לשרת בנורווגיה הכבושה. הוא הסתובב בחברת אנשי מודיעין גרמנים ומהם למד רבות על פעילות שירותי הריגול והחבלה של גרמניה.

כאשר גלגל המלחמה החל להתהפך, לאחר שבמזרח הגיעו כוחות הצבא האדום לגבולות פולין ובמערב החלה ב-6 ביוני 1944 הפלישה לנורמנדי, הפעילו הנאצים את ה-V-1, טיל השיוט המבצעי הראשון בעולם, ושיגרו מטחי טילים לעבר לונדון. על מנת לבדוק את דיוק הפגיעות ויעילותן הטילו הגרמנים על צ'פמן לשוב ללונדון ולשגר ידיעות על מקום נפילת הטילים. צ'פמן דרש מהם לשלם לו עבור ביצוע המשימה סכום של 50,000 לירות שטרלינג. הגרמנים נתנו לו מקדמה בסך 6,000 לירות והצניחו אותו בפאתי לונדון.

מלונדון דיווח לגרמנים שהטילים פגעו ביעדם במרכז לונדון, בעוד שלמעשה הם החטיאו את מטרתם. כתוצאה ממידע מוטעה זה לא תיקנו הגרמנים את הכוונת הטילים ורוב הטילים נחתו בדרום לונדון או באזור הכפרי של חבל קנט, וגרמו להרבה פחות נזק ממה שהיו גורמים לו נפלו במרכז לונדון.

בהיותו בלונדון בתקופה זו, בעוד המלחמה נמשכת, חזר צ'פמן לסורו. הוא היה מעורב בסימום כלבים שהשתתפו במרוצי הימורים והתרועע עם גורמים פליליים במועדוני הלילה של רובע הווסט אנד בלונדון. הוא גם לא נצר את פיו בקשר למקור השתכרותו, שהיה קופת המודיעין הבריטי. בכך הפך לנטל על ה-MI5, שלא הצליח להשתלט עליו, ולבסוף הוחלט להדיחו. הוענקה לו חנינה על הפשעים שביצע לפני המלחמה, שולם לו סכום של 6,000 לירות והותר לו לשמור ברשותו על 1,000 לירות מהכספים ששולמו לו על ידי הגרמנים. את שארית תקופת המלחמה בילה בלונדון וה-MI5, שהמשיך לעקוב אחריו, מצא שהוא חי במקומות יוקרתיים של לונדון ונראה בחברתן של נשים יפות מצמרת החברה.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'פמן עם הרולס רויס שלו

לאחר המלחמה זיגזג אדי צ'פמן בין היותו גיבור מלחמה לשעבר לבין נטייתו לחיי פשע. ה-MI5 היה ער לסכנת שובו של צ'פמן לחיי פשע כשיאזל כספו ולכך שבמקרה שייתפס יביא כטענה להגנתו את שירותו הסודי במלחמה. החששות התאמתו. צ'פמן החל בפעולות הברחה מטנג'יר. הוא נתפס והועמד לדין. בבית המשפט הופיע איש משרד ההגנה הבריטי והודיע כי צ'פמן היה אחד האנשים האמיצים ביותר בשירותה של בריטניה במלחמה, וצ'פמן נחלץ ללא עונש.

בשנת 1954 היה צ'פמן מעורב בעסקי שחיתות ושוחד במושבה הבריטית חוף הזהב (לימים גאנה). הוא שהה במושבה ביחד עם אשתו במשך מספר חודשים והתרועע עם בכירים בשלטון הקולוניאלי של המושבה. בעזרת קשריו הצליח להשיג חוזים גדולים לביצוע עבודות במושבה לחברות מלונדון. גם מפרשה זו נחלץ ללא פגע.

בשנת 1967 התגורר צ'פמן באיטליה ועסק במסחר בעתיקות. לאחר מכן הקימו צ'פמן ואשתו חוות בריאות ורכשו טירה באירלנד.

לאחר המלחמה שמר צ'פמן על קשרי ידידות עם מפעילו לשעבר מן האבווהר הברון סטפן פון גרונינג שהגיע גם לחתונת בתו של צ'פמן.

אדי צ'פמן נפטר שׂבע מעללים בשנת 1997.

חייו הפרטיים ואישיותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדי צ'פמן היה גבר בעל חזות נאה שנמשך לנשים ונשים נמשכו אליו. אהובתו הראשונה, שעימה סעד במלון באי ג'רזי לפני שנתפס ונשלח למאסר, הייתה בטי פרמר. בעת המלחמה, בשהותו בבריטניה כסוכן כפול, הפך צ'פמן לבן זוגה של בחורה בריטית בשם פרדה סטיבנסון. לאחר מכן בהיותו בנורווגיה הכיר בחורה נורווגית בשם דאגמר להאלום (אנ') שהייתה חברת תנועת ההתנגדות לנאצים והפכה לבת זוגו. הוא גילה לה כי הוא סוכן בריטי, היא התרגשה מהגילוי שבן זוגה אינו קצין גרמני ועזרה לצ'פמן לאסוף מידע על הגרמנים. למרות זאת נדונה לאחר המלחמה לשישה חודשי מאסר על כי התרועעה עם צ'פמן שנחשב לקצין גרמני. בהיותה סבורה כי צ'פמן כבר אינו בין החיים לא היה ביכולתה להוכיח כי בן זוגה היה למעשה סוכן בריטי. שנים רבות לאחר מכן, זמן לא רב לפני מותו של צ'פמן, היא פגשה אותו בפגישה חטופה.[1]

לאחר המלחמה נשא אדי צ'פמן לאשה את אהובתו הראשונה בטי פרמר, אותה עזב בהמלטו בחפזון מן המלון De La Plage בג'רזי לפני המלחמה. בשנת 1954 נולדה לבני הזוג בת.[2]

העיתון הבריטי טלגרף הגדיר את צ'פמן במילים "רודף נשים וגנב שהצליח להוליך שולל את הנאצים" (a womaniser and thief who double-crossed the Nazis) ולגבי אופיו ציטט העיתון את אחד מקציני הביון הבריטי שתיאר את צ'פמן במשפט "צ'פמן אהב את עצמו, אהב הרפתקאות ואהב את ארצו, קרוב לוודאי בסדר זה" (Chapman loved himself, loved adventure and loved his country, probably in that order).[3]

אישיותו הצבעונית של צ'פמן ועלילותיו המשיכו להעסיק את הציבור בבריטניה ובעולם עוד בימי חייו ושנים רבות לאחר מותו.

גילוי מאוחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 פרסם הטיימס של לונדון כי ה-MI5 חשפה 1,800 עמודי מסמכים הנוגעים לפרשת צ'פמן שמלפני יותר מיובל שנים. ממסמכים אלה עלה גילוי היסטורי רב חשיבות, כי במהלך מלחמת העולם השנייה הציע צ'פמן, בעת שפעל כסוכן כפול עבור שירות הביון הבריטי, להתנקש בחייו של אדולף היטלר באמצעות פיצוץ מטען בעצרת נאצית, אך הצעתו לא התקבלה.[4]

במסמכים שנחשפו ישנה תרשומת על שיחה של צ'פמן עם מפעילו הבריטי רוני ריד. בשיחה אמר ריד לצ'פמן כי כל ניסיון להרוג את היטלר יהיה מעשה התאבדות, וכי בין אם יצליח ובין אם לאו, הוא יחוסל מיד. צ'פמן השיב לו כי אינו יכול לחשוב על דרך טובה יותר לסיים את חייו וכי מפעילו הגרמני, סטפן פון גרונינג (שבאותה עת נודע בכינוי "ד"ר גראומן"), אשר האמין כי צ'פמן הוא תומך אמיתי בנאצים, הבטיח לקחת אותו לעצרת נאצית ולמקמו בשורות הקדמיות בסמוך לדוכן הנואמים.

הטיימס הוסיף כי סביר שההצעה הובאה לידיעתו של ראש הממשלה, וינסטון צ'רצ'יל, שגילה עניין בנושא זיגזג, אולם ההצעה נדחתה. ההחלטה נבעה ככל הנראה ממדיניותה של הממשלה הבריטית נגד התנקשויות בראשי מדינות זרות. כמו כן הצביעה ההחלטה על כך שלמרות פעילותו של צ'פמן עבור שירות הביון הבריטי לא ניתן בו אמון מלא.

השבועון הגרמני "דר שפיגל" כתב על גילוי זה כי מספר היסטוריונים מאמינים כי למפעילו הגרמני של צ'פמן, סטפן פון גרונינג הייתה כוונה אמיתית להשתמש בצ'פמן כדי להתנקש בחיי היטלר, מאחר שכמו קציני אבווהר אחרים נמנה פון גרונינג על מתנגדי היטלר.[5]

צ'פמן בספרות ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה פרסם צ'פמן את זכרונות המלחמה שלו בסדרה שהופיעה בעיתון צרפתי. על כך הוא הואשם בבריטניה בעבירה על חוק הסודות הרשמיים ונדון לקנס בסך 50 לירות שטרלינג. שנים אחדות לאחר מכן עמד לפרסם את זכרונותיו בצהובון הבריטי "ניוז אוף דה וורלד" אך הדבר לא יצא אל הפועל.

בשנת 1953 ראה אור ספרו האוטוביוגרפי של צ'פמן שנקרא בשם "סיפורו של אדי צ'פמן" (The Eddie Chapman Story). צ'פמן, שהיה ככל הנראה משולל כישורים ספרותיים, סיפר את סיפור חייו ועלילותיו לפרנק אוון (אנ') חבר הפרלמנט הבריטי, שהעלה אותם על הכתב.[6]

אף על פי שלצורך כתיבת ספר זכרונותיו נזקק צ'פמן לעזרתו של אדם אחר, כתב הוא עצמו את ספר זכרונות המלחמה של אריק פלזנטס אזרח בריטי שהצטרף לחיל הבריטי החופשי, יחידה של בריטיים שהתנדבו להילחם לצד הנאצים בעת מלחמת העולם השנייה. את פלזנטס הכיר באי ג'רזי בעת שהיה כלוא בו. הספר נקרא בשם "I Killed to Live – The Story of Eric Pleasants as told to Eddie Chapman" (הרגתי כדי לחיות – סיפורו של אריק פלזנטס כפי שסופר לאדי צ'פמן).

בשנת 1966 הופק סרט הקולנוע Triple Cross (בעברית: "צלב משולש", שם השאוב מאות השידור במורס של צ'פמן שהיה שלושה איקסים - XXX). הסרט העלה למסכים את סיפורו של צ'פמן. את דמותו של צ'פמן גילם כריסטופר פלאמר, שהיה באותה עת בשיא הצלחתו ככוכב קולנוע לאחר שגילם את הדמות הראשית בסרט "צלילי המוסיקה". כוכב אחר, יול ברינר, גילם את דמותו של סטפן פון גרונינג, קצין המודיעין הגרמני שהיה מפעילו של צ'פמן.[7] הסרט זכה להצלחה קופתית רבה והוצג בישראל בשנת 1967 בשם "סיפורו של אדי צ'פמן".

בשנת 2007 יצא לאור ספרו של הסופר וההיסטוריון הבריטי בן מקנטייר אודות פרשת הריגול וההונאה של צ'פמן בשם "Agent Zigzag: The True Wartime Story of Eddie Chapman, Lover, Betrayer, Hero, Spy". הספר הופיע בתרגום לעברית בישראל בשנת 2014 בשם "סוכן זיגזג: סיפור המלחמה האמִיתי של אדי צ'פמן".[8]

בשנת 2007 ראה אור ספר נוסף אודות צ'פמן והוא: "The incredible Wartime Exploits of Double Agent Eddie Chapman" (מעלליו המלחמתיים של הסוכן הכפול אדי צ'פמן) פרי עטו של ניקולס בות' (Nicholas Booth).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בן מקנטייר, סוכן זיגזג: סיפור המלחמה האמִתי של אדי צ'פמן, תרגום: דפנה בן-יוסף, הוצאת עם עובד, 2014.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדי צ'פמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The tragic love story of double agent Dagmar Lahlum סיפורה של דאגמר להאלום באתר We heart vintage.
  2. ^ The spy who loved me סיפורה של בטי פרמר באתר הדיילי מייל.
  3. ^ אתר למנויים בלבד Michael Smith, ‏ZigZag, a womaniser and thief who double-crossed the Nazis, The Telegraph, 5 July 2001
  4. ^ דיווח: סוכן בריטי הציע להתנקש בהיטלר - ונדחה, באתר ynet, 9 בינואר 2007
  5. ^ British Spy Volunteered to Blow Up Hitler In Suicide Mission באתר דר שפיגל באנגלית.
  6. ^ על ספרו באתר Amazon
  7. ^ "Triple Cross", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית).
  8. ^ על הספר "סוכן זיגזג" באתר עם עובד.