אדלברט איימס

אדלברט איימס
Adelbert Ames

לידה	31 באוקטובר 1835 מזרח תומאסטון, מיין, ארצות הברית
פטירה	13 באפריל 1933 (בגיל 97) אורמונד ביץ', פלורידה, ארצות הברית
מקום קבורה	Hildreth Family Cemetery
מדינה
השכלה	האקדמיה הצבאית של ארצות הברית
תקופת פעילות	מ-1861
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
בת זוג	Blanche Butler Ames
ילדים	באטלר איימס, Blanche Ames Ames, אדלברט איימס
פרסים והוקרה	מדליית הכבוד
סנאטור מטעם מדינת מיסיסיפי 23 בפברואר 1870 – 10 בינואר 1874 (3 שנים ו־10 חודשים) → ג'פרסון דייוויס הנרי פיז ←
מושל מיסיסיפי ה־27 וה-30 15 ביוני 1868 – 10 במרץ 1870 (שנה ו־8 חודשים) → בנג'מין המפריז ג'יימס אלקורן ←
4 בינואר 1874 – 29 במרץ 1876 (שנתיים וחודשיים) → רידג'לי פאוורס ג'ון מרשל סטון ←
שירות צבאי
השתייכות	צבא ארצות הברית (צבא האיחוד)
דרגה	מייג'ור גנרל
1861 – 1870 1898–1899
תפקידים בשירות
מפקד רגימנט הרגלים המתנדבים ה-20 של מיין מפקד הבריגדה ה-2, הדיוויזיה ה-1, הקורפוס ה-11 מפקד הדיוויזיה ה-2, הדיוויזיה ה-10 מפקד הדיוויזיה ה-2, הדיוויזיה ה-24 מפקד האזור הצבאי החמישי מפקד הבריגדה ה-3, הדיוויזיה ה-1, הקורפוס ה-5 מפקד הדיוויזיה ה-1, הקורפוס ה-5
פעולות ומבצעים
מלחמת האזרחים האמריקנית מלחמת ארצות הברית – ספרד

אדלברט איימס (באנגלית: Adelbert Ames‏; 31 באוקטובר 1835 – 13 באפריל 1933) היה מלח, חייל, איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי, ששירת בהצטיינות כגנרל בצבא האיחוד במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית. כרפובליקני רדיקלי, הוא כיהן כמושל צבאי, סנאטור, ומושל אזרחי במדינת מיסיסיפי בתקופת השיקום שלאחר המלחמה. בשנת 1898 שירת כגנרל בצבא ארצות הברית במהלך מלחמת ארצות הברית – ספרד. הוא היה הרפובליקני האחרון שכיהן כמושל מיסיסיפי עד לבחירתו של קירק פורדייס בינואר 1992 – 116 שנים לאחר שאיימס עזב את התפקיד.

כתומך נלהב בשוויון פוליטי לשחורים, תקופת כהונתו של איימס כמושל מיסיסיפי נותרה מוקד מחלוקת בהיסטוריוגרפיה של תקופת השיקום. היסטוריונים אסכולת דאנינג ותומכי רעיון "הסיבה האבודה" הציגוהו כאויב הדרום וכשלילי בהיסטוריה האמריקנית, בעוד שהיסטוריונים שחורים ואחרים, במיוחד משנות ה־50 ואילך, ראו בו לוחם צדק ונאו־ביטוליסט נאמן.

איימס היה הגנרל הלוחם האחרון ששרד ממלחמת האזרחים, ונפטר בשנת 1933 בגיל 97. רק גנרל אחד, ארון דאגט, שרד אחריו – עד 1938 – אך דרגתו הייתה דרגת כבוד בלבד, ולכן איימס נחשב לאחרון הגנרלים במשרה מלאה שנותרו בחיים מן הצבאות הלוחמים (האיחוד או הקונפדרציה), ולגנרל האחרון שראשית שירותו הייתה בצבא הסדיר של ארצות הברית.

ביוגרפיה

ראשית חייו ותחילת דרכו

אדלברט איימס נולד ב-31 באוקטובר 1835 בעיר רוקלנד שבמיין (אז נקראה מזרח תומאסטון). הוא היה הצעיר משני בניו של ג'סי איימס, רב־חובל ימי, ושל מרת'ה בראדבורי איימס. אביו רכש בהמשך את טחנת איימס שבנורת'פילד במינסוטה שנודעה מאוחר יותר כיצרנית דגני הבוקר "Malt-O-Meal".

איימס עצמו גדל כימאי, הפליג על ספינות מפרש, ושימש כסגן רב-חובל באחת מהן. זמן קצר עבד גם כספן במסחר הימי בספינה של אביו.

ב־1 ביולי 1856 התקבל לאקדמיה הצבאית של ארצות הברית בווסט פוינט, וסיים את לימודיו חמש שנים מאוחר יותר, במאי 1861, במקום החמישי מתוך 45 בוגרים. מלחמת האזרחים פרצה זמן קצר לפני כן, ושתי כיתות סיימו את הלימודים באותה שנה כדי לספק קצינים לצבא.

מלחמת האזרחים האמריקנית

איימס מונה ללוטננט משנה ברגימנט הארטילריה ה־2 של צבא ארצות הברית, ולאחר שמונה ימים הועלה לדרגת לוטננט ראשון והוצב ברגימנט הארטילריה ה־5. בקרב בול ראן הראשון (יולי 1861) נפצע קשה בירך ימין, אך סירב לנטוש את תותחיו. על אומץ לבו קיבל דרגת כבוד של מייג'ור, וב־1893 הוענקה לו מדליית הכבוד על מעשיו בקרב זה.

לאחר שהחלים שב לשירות והשתתף בהגנת וושינגטון הבירה, אחר כך במערכת חצי האי ובקרבות יורקטאון, גיינס' מיל ומלוורן היל. על תפקודו במלוורן היל הומלץ לשבח על ידי קולונל הנרי האנט, קצין הארטילריה הראשי של ארמיית הפוטומק, והועלה בדרגת כבוד ללוטננט קולונל.

בהבינו שסיכוייו לקידום טובים יותר בחיל הרגלים, שב למיין וביקש למנותו למפקד רגימנט רגלים. ב־20 באוגוסט 1862 מונה למפקד רגימנט המתנדבים ה־20 של מיין. יחידה זו השתתפה במערכת מרילנד אך כמעט לא נלחמה בקרב אנטיאטם. בקרב פרדריקסברג הוביל את אנשיו באחת ההסתערויות האחרונות על גבעות מרי, ובמערכת שאנסלורסוויל (מאי 1863) שירת כקצין מטה אצל מייג'ור גנרל ג'ורג' מיד.

זמן קצר לאחר מכן, ב־20 במאי 1863, הועלה לדרגת בריגדיר גנרל בצבא האיחוד. הוא קיבל פיקוד על חטיבה בקורפוס ה־11, בעוד פיקוד רגימנט מיין הועבר ללוטננט קולונל ג'ושוע לורנס צ'מברלין, שהתפרסם בהמשך בקרב גטיסברג.

בקרב גטיסברג (יולי 1863), לאחר שמפקדו ברלו נפצע ונשבה, נטל איימס פיקוד על הדיוויזיה, ניהל נסיגה מסודרת אל גבעת בית העלמין, והגן עליה מפני התקפה כבדה של גנרל ג'ובל ארלי. הוא עצמו השתתף בלחימה פנים אל פנים. לאחר הקרב העניקו לו חיילי רגימנט מיין את דגל הקרב שלהם כהוקרה.

בהמשך הועבר דרומה, השתתף במערכה בווירג'יניה, וב־1865 פיקד על דיוויזיה בקרב השני על פורט פישר בקרוליינה הצפונית, שבו נכבש המבצר האחרון של הקונפדרציה על החוף האטלנטי. על פעולתו זו הועלה לדרגת בריגדיר גנרל קבוע ולמייג'ור גנרל בדרגת כבוד.

פעילות פוליטית במיסיסיפי

בשנת 1868 מונה על ידי הקונגרס למושל הצבאי של מיסיסיפי, ולאחר מכן למפקד המחוז הצבאי הרביעי (מיסיסיפי וארקנסו). בתקופתו נקט צעדים לשילוב שחורים בחיים הציבוריים ומינה את נושאי המשרות השחורים הראשונים בתולדות המדינה. למרות אלימות וגזענות מצד לבנים בדרום, התקיימו בחירות כלליות ב־1869, והמחוקקים התכנסו בראשית 1870.

כהונה בסנאט

לאחר שמיסיסיפי הוחזרה רשמית לאיחוד, נבחר איימס לסנאט של ארצות הברית וכיהן בו מפברואר 1870 עד ינואר 1874. במהלך כהונתו נישא לבלנש באטלר, בתו של מפקדו לשעבר, בנג'מין באטלר (שכיהן מאוחר יותר כמושל מסצ'וסטס). לשניים נולדו שישה ילדים, ביניהם בלנש איימס איימס (הסופרג'יסטית והאמנית), אדלברט איימס הבן, ובאטלר איימס .

מושל מיסיסיפי

בשנת 1873 התמודד איימס על משרת מושל המדינה וניצח את יריבו, הגנרל לשעבר ג'יימס אלקורן. כמושל ניסה להפחית מיסים והוצאות ממשלתיות והצליח במידה מסוימת. גם יריביו הודו ביושרו ובכך שהיה חף משחיתות.

אולם התנגדות הדמוקרטים הלבנים הלכה וגברה. התפרעויות, מרידות ורציחות של שחורים התרחשו ברחבי המדינה. הממשל הפדרלי סירב לשלוח סיוע צבאי, ואיימס נאלץ להגיע להסכמות עם יריביו – אך הם הפרו אותן. בבחירות 1875 נרדפו בוחרי המפלגה הרפובליקנית ונמנעו מלהצביע תחת איום בנשק, והדמוקרטים כבשו את כל בתי המחוקקים.

בשנת 1876 הוגשו נגדו סעיפי הדחה, אך ועדת החקירה לא מצאה עדות לשחיתות. למרות זאת, מתוך הבנה שהליך ההדחה יעבור בכל מקרה, הסכים להתפטר בתמורה לביטול ההאשמות. הוא עזב את תפקידו ב־29 במרץ 1876.

בערוב ימיו

לאחר פרישתו עבר למינסוטה והצטרף לעסקי טחנות הקמח של משפחתו. זמן קצר לאחר מכן אירע ניסיון השוד הידוע של כנופיית ג'סי ג'יימס בעיר נורת'פילד – שכנראה נבע משנאתם כלפי השקעותיו של איימס בבנק המקומי.

בהמשך עבר לניו יורק ואחר כך למסצ'וסטס, שם עסק בתעשיית הקמח ובעסקים נוספים. בשנת 1898, במלחמת ארצות הברית – ספרד, שב לשירות והועלה לדרגת בריגדיר גנרל, פיקד על חטיבה בקרב גבעת סן חואן שבקובה, ולאחר מכן על דיוויזיה בעת המצור על סנטיאגו.

לאחר המלחמה פרש לעסקים פרטיים, השקיע בנדל"ן ובמיזמי בידור באטלנטיק סיטי ובפלורידה, והתכתב רבות עם ההיסטוריון ג'יימס גארנר.

איימס נפטר ב-13 באפריל 1933 בגיל 97 בביתו באורמונד ביץ' שבפלורידה. הוא נטמן בבית העלמין של משפחת הילדרת’ בעיר לואל, מסצ'וסטס, לצד רעייתו וששת ילדיהם.

משפחתו

איימס היה חתנו של הגנרל בנג'מין באטלר .

בתו בלנש איימס איימס הייתה סופרג'יסטית, ממציאה ואמנית; ביתה כיום חלק מפארק Borderland במסצ'וסטס, בנו אדלברט איימס הבן היה מדען וממציא החדר והחלון של איימס, בנו באטלר איימס היה איש עסקים וחבר קונגרס במשך עשור, ואילו נינו היה הסופר ג'ורג' פלימפטון.

בלנש איימס איימס מחתה בפני הסנאטור ג'ון פיצג'רלד קנדי על תיאורו השלילי של אביה בספרו "פרופילים באומץ", שבו התבסס על מקורות עוינים מתקופת השיקום. בעקבות זאת כתבה בשנת 1964 ביוגרפיה מתקנת בשם "Adelbert Ames".

הנצחתו

ב־2009 הותקנה לוחית זיכרון למדליית הכבוד על קברו בלואל, מסצ'וסטס. מחנה ותיקי מלחמת ארצות הברית – ספרד "General Adelbert Ames Post" הוקם על שמו.

ביתו המפואר "Ames Hill Castle" שנבנה ב־1906 בטוקסברי נחשב אתר היסטורי עד שנהרס ב־2012.

בסרט "Gods and Generals" משנת 2003 גולם על ידי השחקן מאט לטצ'ר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אדלברט איימס בוויקישיתוף

• אדלברט איימס, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• אדלברט איימס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)