אדם הוא אדם

אדם הוא אדם
Mann ist Mann

כתיבה	ברטולט ברכט
סוגה	Lustspiel
הצגת בכורה	25 בספטמבר 1926
שפה	גרמנית

אדם הוא אדם (בגרמנית: Mann ist Mann) הוא מחזה פרי עטו של המחזאי המודרני הגרמני ברטולט ברכט. זוהי אחת מיצירותיו המוקדמות של ברכט, היא חוקרת נושאים של מלחמה, זמניות האדם וזהות.

אודות המחזה

המחזה היה הראשון שנכתב לאחר מעברו של ברכט ממינכן לברלין, וגם היה הראשון שהופק במה שנודע לימים כ'חבורת ברכט'.

"קבוצת החברים והשותפים הזאת בה הוא היה תלוי מעתה ואילך. ככזאת היא שיקפה את האקלים האמנותי של אמצע שנות העשרים של המאה העשרים, עם הגישה של "האובייקטיביות החדשה" שימת הדגש על הקולקטיב וההמעטה בערך האינדיבידואל, והפולחן שלהם לדימוי וספורט אנגלו-סקסים. ביחד עם ה'קולקטיביות' יצאו למאבק, לא רק בספיגת הטרמינולוגיה והאתוס שלהם (שחלחל ל"אדם הוא אדם"), אלא גם ביישום המסקנות הללו בתיאטרון כפי שברכט כתב במאמר התאורטי שלו "דגש על ספורט" וניסה להגשים על ידי תאורה חזקה, במה דמוית זירת איגרוף ועיצוב במה אחר שיחולל השפעה מפכחת מאשליה, כפי שהופיעו בהפקותיו.

בדומה למחזהו המוקדם יותר "בג'ונגל הערים" (1923), שעלילתו התרחשה בשיקגו, ברכט ממקם את הדרמה במה שהיה עבור הקהל הגרמני שלו, מקום אקזוטי, הראג' הבריטי. "אדם הוא אדם" מציג את המהפך הכפוי בחייו של אזרח, גלי גיי, לחייל מושלם. בהשתמשו בדימוי קיפלינגי (בדומה ל"בג'ונגל הערים", אלא, הודות לשליטתה של אליזבת האופטמן באנגלית, בנימה אותנטית יותר ב"אדם הוא אדם"), ברכט חקר את האישיות כמשהו שהוא יכול לפרק ולהרכיב מחדש כמו מכונה, במשל שהמבקר הגרמני וולטר קר זקף לזכותו "רמז מטרים ומסקרן לאמנות שטיפת המוח." אותן הדמויות מצויות בתמונת הביניים "הפילון".

המחזה הועלה לראשונה בשני תיאטראות פרובינציאליים בדיסלדורף ודרמשטאדט, בתחילה באחרון שבהם ב-25 בספטמבר 1926. ההפקה הייתה בבימויו של ג'ייקוב גייס (Geis), כשמעצב התפאורה היה קספר ניהר. ארנסט ליגל (שהיה במאי לנדס תיאטר, בו המחזה הופק) גילם את דמותו של גלי גיי. במרץ 1927 עיבוד של המחזה שודר במחלקה לדרמה חדשה של רדיו ברלין.

כתיבת המחזה

מקובל לציין את שנת כתיבת המחזה כ-5–1924, אבל ברכט שיכתב אותו פעמים רבות במהלך חייו, לאור תגובות הקהל. לראשונה הוא כתב סקיצה ב-1918, המתרחשת באאוגסבורג (עיר הולדתו של ברכט), המספרת על האזרח יוזף גלגאי, שנופל קרבן לחבורת רמאים שמתעללים בו, מנצלים אותו ונוטלים ממנו את זהותו. גרסת המחזה המתרחשת בהודו, אז קיבל את שמו "גלי גיי או אדם הוא אדם", הושלמה בברלין ב-1924, עובדה מחדש לקראת הצגת הבכורה שלו ב-1926 ונדפסה לראשונה בכותרת זו.

ברכט שיכתב את המחזה לקראת ההפקה בבימויו של אריך אנגל ב-1928. ברכט ביים את ההצגה ב-1931, אחרי שערך במחזה תיקונים נוספים. הוא השמיט את שתי התמונות האחרונות של הגרסה הראשונה: גלי גיי נוסע עם חבריו לחזית והופך לחייל למופת. הרס"ר מסרס עצמו כיוון שיצרו מכניס אותו לצרות וג'יפ שב אל חבריו שמגרשים אותו. בגרסה המקורית גם מלוות את האלמנה בגביק שלוש בנותיה כלהקת קצב. גרסה זו שימש את הוצאת "מאליק" הצ'כית שהדפיסה את המחזה ב-1938. ב-1954 יצאה אסופת כתביו של ברכט בהוצאת "זורקאמפ" הגרמנית. באסופה ברכט שב לגרסה הרחבה יותר משנת 1926. בגרסאות השונות ברכט הכניס והוציא שירים שונים המלווים את ההצגה.

הדמויות

• גלי גיי – סבל אירי

מחלקת מכונות היריה של צבא בריטניה בהודו:

• • אוריה שלי
  • ג'ס מהוני
  • פולי ברקר
  • ירמיהו ג'יפ
• פיירצ'יילד המכונה "בלאדי דם" – רס"ר
• וואנג – כהן טיבטי
• מא סינג – שמשו
• ליאוקדיה בגביק – בעלת קנטינה צבאית
• להקת הקצב של האלמנה בגביק
• חייל

תקציר העלילה

המחזה מספר אודות צוות של ארבעה מקלענים בצבא הבריטי המוצב בהודו, בתקופה שהייתה קולוניה בריטית. המקלענים שודדים מקדש בודהיזם ואחד מהם, ירמיהו ג'יפ, נלכד במקדש והם נאלצים להפקירו ולשוב למחנה. השמועה על כך מגיעה לאוזניו של מפקד המחנה, רס"ר המכונה "בלאדי דם" והם צריכים להופיע כרביעייה למסדר הערב.

בינתיים, גיבור הסיפור גלי גיי, סבל אירי במקצועו, יוצא לשוק לקנות דגים לפי בקשת אשתו. שלושת החיילים פוגשים באקראי בגלי גיי ומשכנעים אותו לבוא לקנטינה של האלמנה בגביק, בו ניתן לרכוש אוכל ושתייה. תמורת כמה בקבוקי בירה הם משכנעים את גלי גיי ללבוש מדי צבא ולהתייצב במסדר, במקום ג'יפ, הלכוד במקדש.

באותו זמן, וואנג, כהן המסדר מציג את ג'יפ כאל בפני המאמינים, כדי לקבל מהם תרומות. האל המדומה, מקבל לשמחתו אוכל ושתייה בחינם, ואינו מתכוון לשוב ליחידה. מכיוון שחברם לצוות אינו שב, החיילים מערימים על גלי גיי, מאיימים עליו ומאלצים אותו להפוך לחייל מן המניין, במקום חברם הנעדר.

גלי גיי שנדמה כתמים, מתגלה כרודף בצע ערמומי ותועלתני, שנהנה מהמצב שנוצר, מתכחש לאשתו ועברו והופך לחייל המושלם, השש אלי קרב.

תרגומים לעברית

• אדם הוא אדם: מחזה בתשע תמונות, תרגום: אמנון אחי-נעמי, רמת גן: מרכז ישראלי לדרמה ליד "בית צבי", בית-הספר לאמנות הבמה והקולנוע, (?-197).
• אדם הוא אדם, תרגום: יצחק לאור, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2016.

המחזה בתיאטרון הרפרטוארי הישראלי

1. תיאטרון האהל, הצגת בכורה – 1966

• יוצרים: נוסח עברי – אמנון אחי נעמי, פזמונים – רפאל אליעז, בימוי – ז'אן מארי סרו (צרפת), עיצוב תפאורה ותלבושות – יגאל תומרקין, מוזיקה בעיבוד - נעם שריף.
• משתתפים: גליגיי – אבנר חזקיהו, האלמנה בגביק – אלישבע מיכאלי, ג'יפ – יהודה גבאי, שקדם – שלום יוסף (יוסף שילוח), אוריה שלי – ניקו ניתאי, האדון וואנג – בצלאל לונדון, מנגנת החצוצרה - אראלה חיבובסקי.

2. תיאטרון הקאמרי – 25 בפברואר 1978, מספר הצגות: 49

• יוצרים: נוסח עברי – אמנון אחי נעמי, תרגום שירים - אברהם עוז, בימוי – חנן שניר, תפאורה ותלבושות - פאול סלצברגר, מוזיקה – יוסי מר-חיים, ניהול מוזיקלי – חנה הכהן, העמדת פזמונים – יעקב קלוסקי.
• משתתפים: גלי גיי – שבתאי קונורטי, אשתו – ליביה חכמון. מחלקת מכונה היריה של צבא בריטניה בהודו: אוריה שלי- אורי אברהמי, ג'ס מהוני – דב רייזר, פולי ברקר – מתי סרי, ירמיהו ג'יפ – איל ברטונוב, פיירצ'יילד המכונה "בלאדי דם" – ששי סעד, וואנג – שמעון בן-ארי, מא סינג – אלי גלזר, ליאוקדיה בגביק – רבקה מיכאלי, להקת הקצב של האלמנה בגביק – דורין כספי, ליביה חכמון, רונית אופיר, חייל – אלי גלזר.

3. תיאטרון קרוב – 2006

• יוצרים: עיבוד ובימוי - ניקו ניתאי, תפאורה: דלית ענבר, תלבושות: לאה שץ. מוזיקה: מיטשל רוזן ואלדר אדניה

4. תיאטרון החאן – 2016

• יוצרים: נוסח עברי – יצחק לאור, פזמונים – רפאל אליעז, בימוי – סיני פתר.
• משתתפים: גליגיי – יוסי עיני, האלמנה בגביק – אודליה מורה-מטלון, ג'יפ – איתי שור.

לקריאה נוספת

• Willett, John and Ralph Manheim. 1979. Introduction and Editorial Notes. Collected Plays: Two by Bertolt Brecht. Bertolt Brecht: Plays, Poetry, Prose Ser. London: Methuen, 1994. ISBN 0-413-68560-8.

קישורים חיצוניים

• נחמן בן עמי, ברכט הוא ברכט - "אדם הוא אדם" לברכט - בתאטרון "אהל", מעריב, 19 ביולי 1966