הומו ספיינס מודרני אנטומית
 אדם נבון מודרני
| |
|---|---|
גולגולת "סחול 5" ממערת הגדי
| |
| תקופה | |
| פליסטוקן והולוקן, כ-200,000–0 שנה לפני זמננו | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | פרימטים |
| משפחה: | הומינידיים |
| תת־משפחה: | הומינינאים |
| שבט: | הומיניניים |
| תת־שבט: | הומינינים |
| סוג: | אדם |
| מין: | אדם נבון |
| תת־מין: | אדם נבון מודרני |
| שם מדעי | |
 Homo sapiens sapiens
| |
| תחום תפוצה | |
 תפוצת האדם המודרני כיום
| |
הומו ספיינס מודרני אנטומית (אנגלית: Anatomically Modern Humans או Anatomically Modern Homo Sapiens, תכופות מקוצר לראשי התבות AMH), במינוח המקובל בתחום הפלאואנתרופולוגיה, הם בני אדם, חיים או שרידים ומאובנים, אשר זהים מבחינה אנטומית לבני-אדם בני-ימינו.
יש חוקרים המגדירים בני אדם כאלו במינוח הטקסונומי כתת-מין "הומו ספיינס ספיינס" (Homo sapiens sapiens) או אדם נבון מודרני בתוך מין האדם. מטרת מיון זה הוא להבדילם מאוכלוסיות קדומות נכחדות של "ספיינס ארכאי", כלומר בני-אדם המשויכים למין הומו ספיינס אך שונים באנטומיה שלהם מבני-אדם בני-ימינו, כגון האדם הניאנדרטלי המסווג על ידי חלק מן החוקרים כתת-מין "ניאנדרתלנסיס" של הומו ספיינס (Homo sapiens neanderthalensis).
אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האנטומיה המגדירה מאובני אדם מודרניים היא בפועל אנטומיה של השלד. זאת מכיוון שרקמות "רכות" (היינו, שאינן עצמות או שיניים) שורדות רק לעיתים נדירות מאוד בממצאי המאובנים. לפיכך לא ניתן להוציא מכלל אפשרות שגם בני-אדם קדמונים שהוגדרו כ"מודרניים אנטומית" היו בעלי רקמות רכות עם תכונות אנטומיות שונות מאלו של בני-אדם חיים כיום.
בהשוואה לניאנדרטלים וספיינס ארכאי, התכונות האנטומיות המאפיינות את שלד האדם המודרני הן:
- גולגולת שבאופן יחסי גבוהה יותר (במימד האנכי) וקצרה יותר (מפנים לאחור).
- רכסי הגבות "נבלעים" לחלוטין או כמעט לחלוטין על ידי מצח גבוה ובולט.
- הלסתות קטנות עד כדי כך שהשיניים הטוחנות האחוריות ביותר (שיני בינה) חורגות בגיל מאוחר, או אף אינן חורגות כלל.
- בליטת סנטר מפותחת על הלסת התחתונה.
- מבנה שלד עדין יותר באופן כללי, עם עצמות דקות יותר ורכסי עצם (המשמשים כמאחז לשרירים) פחות מפותחים.
בנוסף לעדות המאובנים, העדויות הגנטיות מרצפי הגנום של אנשים ברחבי העולם, ולאחרונה אף עדויות פלאוגנטיות מגנומים שמוצו מתוך מאובני אדם, אף הן מצביעות על מקורה של האנושות המודרנית ביבשת אפריקה לפני כ-200 אלף שנה.
תיארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
המאובן העתיק ביותר אשר זהה באנטומיה שלו לבני אדם מודרניים הוא גולגולת שהתגלתה באפריקה המזרחית, באתר קיביש לחופי נהר אומו בדרום אתיופיה, כ-80 ק"מ מצפון לאגם טורקאנה, וידועה בספרות המדעית בכינוי "אומו 1" (Omo I). הגולגולת תוארכה בשיטה הרדיומטרית ארגון-ארגון לגיל של כ-195 אלף שנה לפני זמננו[1]. אומו 1 התגלתה כ-2.5 ק"מ מגולגולת אדם נוספת המסומנת "אומו 2", שתוארכה באותה שיטה לתארוך כמעט זהה, אך בניגוד לאומו 1 האנטומיה שלה ארכאית, דומה לזו של גולגולות אדם עתיקות יותר.
במשך שנים רבות, מאובני האדם המודרני הקדומים ביותר מחוץ לאפריקה נמצאו אף הם בארץ ישראל, במערת הגדי בנחל מערות שבכרמל (תיארוך מעודכן כ-120 אלף שנה לפני זמננו) ובהר הקפיצה ליד נצרת (תיארוך מעודכן כ-100 אלף שנה לפני זמננו). בשנים האחרונות, שתי תגליות ממערת מיסליה בישראל וממערת אפידימה ביוון עשויות לייצג בני אדם מודרניים קדומים אף יותר מחוץ לאפריקה. הלסת העליונה שהתגלתה במערת מיסליה תוארכה באמצעות הצלבה של תיארוך רדיומטרי אורניום-תוריום עם מספר שיטות תיארוך נוספות לטווח של כ-194 עד 177 אלפי שנים לפני זמננו[2]. גולגולת "אפידימה 1" שהתגלתה במערת אפידימה בדרום-יוון תוארכה לאחרונה לתקופה של 210 אלף שנה לפני זמננו, כלומר מוקדמת אף מאומו 2[3]. ואולם שני ממצאים אלו הם חלקיים למדי: לסת מיסליה היא חלקית ואיננה מאשרת בוודאות מוחלטת תכונות מודרניות בשאר חלקי הגולגולת והשלד; גולגולת אפידימה 1 מעוותת עקב תנאי השתמרותה, ובשחזור "וירטואלי" שנערך לה היא מראה שילוב של עורף מודרני בצורתו עם מאפיינים ארכאיים יותר. ממצאי מיסליה ואפידימה אף אינם ניתנים להשוואה זה עם זה, שכן הלסת של אפידימה 1 לא נמצאה. לעומתם כוללים המאובנים ממערת הגדי וממערת הקפיצה את רוב חלקי הגולגולת והשלד ממספר פרטים שונים, שכולם מודרניים אנטומית.
ייתכן שמאובני אפידימה, מיסליה, הגדי והקפיצה מייצגים הגירות מוקדמות של האדם המודרני אל מחוץ לאפריקה, שלא שרדו. במערת אפידימה נמצאה גולגולת נוספת, המתוארכת לתקופה מאוחרת יותר של 170 אלף שנה, שהיא דווקא בעלת מאפיינים ניאנדרטליים[3]. בדומה לכך, בארץ ישראל נמצאו מתקופה מאוחרת יותר ממאובני מיסליה, הגדי והקפיצה בעיקר מאובני ניאנדרטלים, למשל אלו ממערת תנור (160 עד 100 אלף שנה), ממערת כבארה (62 עד 48 אלף שנה), וממערת עמוד (61 עד 53 אלפי שנה). נראה כי רק לפני כ-60 אלף שנה החלה הגירה נרחבת של האדם המודרני אל מחוץ לאפריקה, אשר עיצבה את תפוצתה של האנושות בת-זמננו. ממצאים משלימים מצביעים על האפשרות שאירוע אקלימי יצר "פרוזדור אקלימי", לפני כמה עשרות אלפי שנים, והזדמנות זו אפשרה לאדם המודרני לנדוד באופן נרחב הלאה מאפריקה[4]. אחת הדוגמאות הקדומות ביותר לגל הנדידה המאוחר עשויה להיות הגולגולת ממערת מנות בישראל שגילה כ-55 אלף שנה. על פי הממצאים הגנטיים וממצאי המאובנים נראה כי בני-אדם מודרניים הגיעו לאוסטרליה לפני כ-45 אלף שנה, לאירופה לפני כ-40 אלף שנה ולאמריקה לפני כ-17 אלף שנה. הגירה בסירות לאיי הים התיכון, לאיי פולינזיה באוקיינוס השקט ולמדגסקר באוקיינוס ההודי התרחשה לפני אלפי שנים בלבד.
בני-אדם מודרניים אנטומית מוקדמים ונוכחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש חוקרים המחלקים שרידי בני-אדם מודרניים אנטומית בחלוקה נוספת ל"מוקדמים" (Early Modern Humans או בראשי-תבות EMH) ול"נוכחיים" (Recent Modern Humans או בראשי תבות RMH). בני-אדם מודרניים מוקדמים לפי חלוקה זו הם בעלי מאפיינים ארכאיים שונים כדוגמת רכס גבות בולט יותר, קופסת מוח נמוכה ומאורכת יותר, בליטת סנטר פחות מפותחת ומבנה שלד וגולגולת פחות עדין. מאפיינים ארכאיים כאלו נפוצים בייחוד אצל השרידים הקדומים יותר כמו גולגולות אומו 1 וסחול 1, אך הם בדרך-כלל אינם חורגים מאלו שניתן למצוא בכמה שלדי בני-אדם החיים כיום, ולכן עדיין מוגדרים כ"מודרניים אנטומית". אין גבולות מוסכמים וברורים בין בני-אדם "מודרניים נוכחיים", "מודרניים מוקדמים" ו"ארכאים", והמעבר בין קטגוריות אלו הדרגתי מאוד.
בשנת 2017 דווח על תיארוך גולגולות אדם מג'בל איע'וד במרוקו לתקופה של כ-315 אלף שנה לפני זמננו. לגולגולות אלו פנים מודרניות אך קופסת המוח שלהן עדיין מאורכת בדומה לאלו של ניאנדרטלים[5][6]. ממצאי ג'בל איע'וד הוגדרו על ידי מגליהם וכמה חוקרים אחרים כשרידים הידועים העתיקים ביותר של המין הומו ספיינס. ואולם הם לא ייחשבו בהכרח כעתיקים ביותר אצל חוקרים רבים הכוללים במין הומו ספיינס גם ניאנדרטלים, ומשום כך גם את האבות הקדמונים המשותפים לניאנדרטלים ולבני-אדם בני-ימינו, אשר חיו לפני למעלה מ-600 אלף שנה לפי חישובי שעון מולקולרי. לדוגמה, שרידי סימה דה לוס ווסוס בהרי אטאפוורקה מתוארכים לתקופה של 350 אלף שנה לפחות, ולהערכת מרבית החוקרים הם שייכים לענף שהתפתח לניאנדרטלים. לפיכך הם עשויים להיות מסווגים על ידי חוקרים שונים כהומו ניאנדרתלנסיס, הומו היידלברגנסיס או הומו ספיינס ארכאי.
מודרניות אנטומית, גנטית והתנהגותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מודרניות התנהגותית
"מודרניות" של בני-אדם פרהיסטוריים ניתן להגדיר בשלושה מובנים שונים לפחות: במובן האנטומי על פי תצורת השלד שלהם, במובן הגנטי על פי רצף הגנום שלהם, ובמובן ההתנהגותי על פי התרבות שלהם. מודרניות אנטומית איננה מחייבת מודרניות התנהגותית, למשל מאובנים מודרניים אנטומית ממערת הגדי וממערת הקפיצה, כמו גם ממרבית האתרים באפריקה של תקופת האבן התיכונה האפריקאית, נמצאו ביחד עם כלי אבן של התרבות המוסטרית המאפיינת גם אתרים של ניאנדרטלים מאותה תקופה, ואיננה נחשבת למודרנית התנהגותית. האתר הארכאולוגי העתיק ביותר שבו התגלתה תרבות מודרנית באופן מובהק הוא מערת בלומבוס בדרום-אפריקה מלפני כ-75 אלף שנים, מאוחר בהרבה מן המאובנים המודרניים אנטומית העתיקים ביותר. מצד שני, מאפיינים בודדים מוקדמים של מודרניות התנהגותית, כמו קבורה, פיגמנטים של צבע וקונכיות מנוקבות לקישוט, נמצאו גם בסמיכות למאובני מערת הגדי ומערת הקפיצה וגם באתרים של ניאנדרטלים שאינם מודרניים אנטומית.
הקשר בין מודרניות אנטומית למודרניות גנטית ככל הנראה הדוק יותר, אך איננו קל לבדיקה מכיוון שרק מתוך מיעוט זעיר של מאובני אדם פרהיסטוריים הצליחו למצות דנ"א נקי דיו לפיענוח רצף הנוקלאוטידים, וכמה ממאובנים אלו הם שברי עצם שלא ניתן לשחזר את האנטומיה שלהם. הגולגולת המסומנת "אואסה 1", בת 42 אלף עד 37 אלף שנה ממערת פסטרה קו אואסה ברומניה, היא בעלת אנטומיה מודרנית ברובה אך מפגינה מספר תכונות ארכאיות. הדנ"א שמוצה ממנה מכיל 6% עד 9% דנ"א ניאנדרטלי, יותר מאשר בכל אדם חי שנבדק (אצל בני-אדם מחוץ לאפריקה בימינו יש בממוצע כ-2% דנ"א ניאנדרטלי). בעליה של אואסה 1 היה צאצא של רביית כלאיים בין בני-אדם מודרניים אנטומית לניאנדרטלים, ומתוך האחוז ואורך מקטעי הדנ"א הניאנדרטלי אצלו ניתן להסיק שרביית הכלאיים התרחשה 4–6 דורות לפניו[7].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שי שמש, הלסת שמשנה הכל, באתר מדע גדול, בקטנה, 29 בינואר 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ McDougall I. et al. (2005) "Stratigraphic placement and age of modern humans from Kibish, Ethiopia" Nature. Vol. 433, pp. 733-736; doi:10.1038/nature03258
- ^ Hershkovitz I. et al. (2018). The earliest modern humans outside Africa. Science 359(6374): pp. 456–459.
- ^ 1 2 Harvati, K. et al (2019). Apidima Cave fossils provide earliest evidence of Homo sapiens in Eurasia. Nature, 571(7766), 500-504.
- ^ האוניברסיטה העברית, מכרסם שחי במדבר יהודה לפני 100 אלף שנים חושף את "הפרוזדורים האקולוגיים" ליציאה מאפריקה, באתר "הידען", 29 ביולי 2021
- ^ Hublin, J. et al. (2017) "New fossils from Jebel Irhoud, Morocco and the pan-African origin of Homo sapiens" Nature. Vol. 546, pp. 289–292; doi:10.1038/nature22336
- ^ Richter, D. et al. (2017) "The age of the hominin fossils from Jebel Irhoud, Morocco, and the origins of the Middle Stone Age" Nature. Vol. 546, pp. 293–296; 10.1038/nature22335
- ^ Fu, Q. et al. (2015) "An early modern human from Romania with a recent Neanderthal ancestor" Nature. Vol. 524, pp. 216–219; doi: doi:10.1038/nature14558