אדם שימפנזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אדם שימפנזה (באנגלית: Humanzee) הוא כינוי לאפשרות התאורטית שיווצר הומיניד שחציו אדם וחציו שימפנזה. אדם שימפנזה עשוי להיווצר בזיווג של אדם ושימפנזה. לא ידוע בוודאות אם היה מקרה כזה ואם זיווג כזה אפשרי, אך ניסויים שנערכו בתחילת המאה ה-20 לא הניבו פרי.

סבירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאדם 46 כרומוזומים בעוד לשימפנזה ולקופי האדם האחרים 48 כרומוזומים, ההבדל נוצר כשבמהלך האבולוציה של אבות האדם התאחו 2 כרומוזומים (תוך ששרידי טלומר וצנטרומר נותרו בכרומוזום המאוחד). פרט להבדל במספר הכרומוזומים יש דמיון רב בין הכרומוזומים של בני אדם לקופי אדם - כרומוזומים 6, 13 , 19, 21, 22 ו-X זהים בכל קופי האדם וכרומוזומים 3 ,11, 14, 15, 18, ו-20 תואמים בין גורילה, שימפנזה ואדם. הדמיון בין שימפנזה לאדם גדול יותר וכולל את כרומוזום 1, חלקים מכרומוזום 2, 5, 7, 8, 9,10, 12, 16 וכרומוזום Y. מידת הדמיון הכרומוזומלי והבדל דומה במספר הכרומוזומים קיים בקרב מיני סוסים ובקבוצת מינים זו הוא מאפשר לפעמים התרבות בין שני מינים אבל הצאצא יהיה עקר באופן כמעט ודאי, כיוון שמספר הכרומוזומים של בן הכלאיים יהיה 47, מספר אי-זוגי שלא מאפשר התרבות. בדומה לפרד בעל 63 הכרומוזומים שהוא תוצר הכלאה בין סוסה (64 כרומוזומים) לחמור (62 כרומוזומים).

בשנת 1977 הוכיח החוקר ג'יי מייקל בדפורד, שתאי זרע אדם עוברים את קליפת הביצית של גיבון (Hylobates lar) גם במבחנה (in vitro) וגם בגוף (in vivo), לעומת זאת זרע אנושי אפילו לא נצמד לביצית של פרימטים שאינם קופי אדם כדוגמת בבונים או קופי רזוס[1]. נראה, לכן, שבהומינידיים – המשפחה לה משתייך השימפנזה, תא הזרע תואם לביצית. על אף זאת, לא הוכח שזיווג כזה עשוי להניב הריון.

עדויות גנטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מחקר גנטי השוואתי של אדם ושימפנזים, הועלתה השערה כי חילופי גנים בין אבות האדם ואבות השימפנזה נמשכו כ-1.2 מיליון שנה לאחר הפיצול בין המינים שחל לפני כ-7 מיליון שנים. הדמיון בין כרומוזומי X מצביע על פיצול מאוחר יותר מזה המחושב לפי קצב הצטברות השינויים בחלקים אחרים של הגנום ועל פי ממצאי מאובנים. צאצאים זכרים של הכלאות מעין אלו היו ככל הנראה עקרים אך הנקבות פוריות‏[2].

ניסוייו של איליה איבנוביץ' איבאנוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1924 – 1930 ניסה החוקר הרוסי איליה איוואנוב, מי שפיתח את טכניקת ההזרעה המלאכותית בסוסים, לזווג בין אדם לקוף-על אך לא הגיע לתוצאות ממשיות. איבנוב הציג את רעיון השימוש בהזרעה מלאכותית לקבלת בן כלאיים בן אדם לקוף כבר בקונגרס העולמי לזאולוגיה בשנת 1910. בשנת 1924 הצליח להשיג 3 נקבות שימפנזה פוריות אותן ניסה, ללא הצלחה, לעבר בזרע אנושי. ניסויים אלו, במימון הממשלה הסובייטית‏[3] נערכו בשלוחה של מכון פסטר בגינאה הצרפתית ואיבנוב השתמש בזרע של גברים מקומיים מתוך הנחה שמקורה בתפיסות גזעניות רווחות בתקופתו שאפריקנים קרובים יותר גנטית לשימפנזים מאירופאים‏[4]. בעקבות הכישלון באפריקה חזר למכון מחקר בגאורגיה עם 20 שימפנזים שם גייס בשנת 1927 5 מתנדבות אנושיות לניסוי הזרעה בזרע שימפנזה ואחר כך בזרע אורנגאוטן אך כשל גם בכך‏[5]. בשנת 1930 נאסר ונשלח לגלות בקזחסטן שם עבד כוטרינר עד מותו בשנת 1932.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ J. M. Bedford; Sperm/egg interaction: The specificity of human spermatozoa; The Anatomical Record, 1977 Volume 188 Issue 4, Pages 477 - 487
  2. ^ Two Splits Between Human and Chimp Lines Suggested
  3. ^ יש הטוענים כי סטלין תמך בניסויי איבאנוב מתוך שאיפה לייצר "גזע לוחמים" מתוצרי ההכלאה. מאמר ברוח זו: Stalin's half-man, half-ape super-warriors
  4. ^ The Humanzee Project
  5. ^ The man who tried to make human-ape hybrids