אדמאנטיוס קוראיס
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |
| לידה |
27 באפריל 1748 איזמיר, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
6 באפריל 1833 (בגיל 84) פריז, ממלכת הצרפתים |
| מקום קבורה |
בית הקברות מונפרנאס |
| מקום לימודים |
Evangelical School of Smyrna, אוניברסיטת מונפלייה |
| זרם |
תנועת ההשכלה היוונית המודרנית |
| תחומי עניין |
Greek philology, מילונאות, שפה תקנית, ספרות יוונית |
| עיסוק |
מילונאי, מבקר ספרות, רופא, אנושן, סופר, בלשן, פילוסוף, פילולוג |
| מדינה |
צרפת, האימפריה העות'מאנית |
| חתימה |
 |
  | |
אדמאנטיוס קוראיס או אדמאנדיוס קוראיס (ביוונית: Ἀδαμάντιος Κοραῆς; 27 באפריל 1748 – 6 באפריל 1833) היה אינטלקטואל הומניסטי ודמות מרכזית בתנועת ההשכלה היוונית, נזקפת לזכותו הנחת היסודות לספרות היוונית המודרנית ויחד עם סריפולוס את היסודות לחוקת יוון. פעילותו סללה את הדרך למלחמת העצמאות היוונית ומעורבותו בשאלת השפה ביוון את הופעתה של צורה טהורת של השפה היוונית, הידועה כיום כיוונית ספרותית (Καθαρεύουσα). מילא תפקיד חשוב בעיצוב תודעה חדשה בקרב האינטליגנציה, שהייתה אמורה למלא תפקיד ביצירת תנועה לאומית חדשה ביוון.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קוראיס נולד בסמירנה, ולמד בלהט פילוסופיה, אורינות ובלשנות עוד משנות נעוריו. בתחילה למד בעירו, סיים את בית הספר היווני האוונגלי, כבוגר שואף ידע נסע ללמוד באמסטרדם, חזר לסמירנה ונסע לצרפת. את בית הספר לרפואה של אוניברסיטת מונפלייה סיים בשנת 1788.
את כל שנותיו לאחר מכן בילה כגולה בפריז ונתמך כלכלית על ידי סוחרים עשירים מכיוס. כחוקר קלסי, קוראיס סלד מההשפעה הביזנטית על החברה היוונית והיה מבקר חריף של הבורות של אנשי הדת וההתרפסות שלהם לאימפריה העות'מאנית, למרות שהוא הודה שהייתה זו הכנסייה האורתודוקסית ששמרה את הזהות הלאומית של יוונים. בעודו בפריז, הוא היה עד למהפכה הצרפתית.. הוא הושפע מהרגשות המהפכניים וליברליים של תקופתו, הוא העריץ את תומאס ג'פרסון והתכתב אתו. קוראיס האמין בחינוך, האמין כי חינוך יבטיח לא רק את ההישג של עצמאות אלא גם כינונה של חוקה ראויה למדינה היוונית המשוחררת. עודד יוונים עשירים לפתוח ספריות ובתי ספר חדשים ברחבי יוון. הוא חזה דמוקרטיה ביוון, היו לו דעות (שהושפעו מהמהפכה בצרפת) על איך המערכת המשפטית צריכה לתפקד בדמוקרטיה והוא חשב שאפשר יהיה לשחזר את תהילת תור הזהב של פריקלס.
הוא החליט לטהר את השפה המדוברת מגורמים זרים שנכנסו אליה בעקבות הכיבוש והקליטה של מילים זרות על ידי הפזורה היוונית וסטודנטים שלמדו במדינות אחרות. כוונתו הייתה להביא את השפה קרוב ככל האפשר לשפה הקלאסית של יוון העתיקה, אותה ידעו חלק ניכר ממשכילי אירופה של אותה עת. מאמציו הובילו להוצאת " Ἄτακτα", המילון היווני המודרני הראשון. אנציקלופדיה בריטניקה מציינת כי "השפעתו על השפה היוונית המודרניות והתרבות אף הושוותה לזו של דנטה באיטלקית ומרטין לותר בגרמנית".[1]
קוראיס תרגם סופרים יווניים עתיקים ומספר כתבים לטיניים ליוונית מודרנית (ולשפות אחרות) במטרה להנגיש את נכסי התרבות האלו לעם. דרך התרבות הקלאסית קיווה לגרום להתעוררות רוחנית ולאומית של העם, ולשם כך הוסיף בספריו מבואות ארוכים בהם פרס את משנתו בעניינים פוליטיים, חינוכיים ולשוניים והתייחס לחברה הרצויה ביוון. קוראיס הפיק 30 כרכים של תרגומים אלה, בתוכם 17 כרכים של "הספרייה של ספרות יוונית". בנוסף כתב מספר ספרים בהם חיבור שנחשב כניתוח ההיסטורי, חברתי ומדיני הטוב ביותר של התקופה המודרנית ביוון תוך התמקדות בנושאים חברתיים. הוא תמך במסעו של נפוליאון למצרים וארץ-ישראל ותקף את הפטריארך היווני בירושלים כאשר זה דחק בנתיני הסולטאן הנוצרים לתמוך בסולטאן במלחמה נגד צרפת ה"אתיאיסטית". מאוחר יותר הצטננה תמיכתו בנפוליאון והוא כינה אותו "הרודן של רודנים".
קוראיס נפטר בפריז בגיל 84 זמן קצר לאחר פרסום הכרך הראשון של האוטוביוגרפיה שלו ולפני סיום הדפסת המילון. שרידיו נשלחו ליוון, להיקבר שם. דיוקנו הופיע על שטר של 100 דרכמות בשנים 1978–2001.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ANNA TABAKI , Adamantios Korais (Smyrna 1748 - Paris 1833): Ideology, philosophy, philology and the notion of Hellenic ‘‘Regeneration’’, The Historical Review/La Revue Historique 2, 2005, עמ' 93-128