אדמון אווראר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדמון אווראר
אין תמונה חופשית
לידה 13 במרץ 1890
איזברג, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 במרץ 1981 (בגיל 91)
ניס, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע כומר, לוחם בתנועת ההתנגדות הצרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסיד אומות העולם
פרסים והוקרה חסיד אומות העולם (26 בדצמבר 1994) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם אדמון אווראר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אדמון לואי אוורארצרפתית: Edmond Louis Evrard‏, 1890, איסברג (צר') שבצפון צרפת - 1981, פה-דה-קאלה) היה פסטור בפטיסטי וחסיד אומות העולם מצרפת.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אווראר נולד להורים ממוצא בלגי. משנת 1925 היה כומר בפטיסטי בניס.

פעילות להצלת יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראשית הכיבוש הגרמני של צרפת במאי 1940 נשא אברה דברים בדרשות יום א' נגד רדיפת היהודים, בין אם על ידי משטר וישי בדרום צרפת, בין אם על ידי הגרמנים ששלטו בצפון צרפת ובמערבה. הוא האיץ בבני קהילתו לסייע ליהודים ועבד בצמוד לקבוצות מחתרת והתנגדות יהודיות.

בראשית תקופת הכיבוש הנאצי של צרפת הייתה ניס תחת שלטון איטלקי ולכן, על אף החוקים האנטישמיים, זכו יהודיה ליחס יותר טוב . עם זאת, בספטמבר 1943, עם כניעת איטליה לבעלות הברית, נחשפו גם עשרות אלפי היהודים שהיו בניס - יהודים צרפתיים וזרים כאחד - לסכנת רדיפה וגירוש על ידי הגרמנים והצרפתים משתפי הפעולה עמם. בסוף 1943, עם החמרת מצב היהודים, נהג אווראר לתת מחסה בביתו ליהודים נרדפים לתקופות קצרות, עד שהתאפשר להם לעבור למקומות מסתור קבועים. בעזרת פעילי מחתרת יהודיים סיפק אברה ליהודים רבים מסמכי זהות מזויפים.

קודם לכן, באוגוסט 1943, עבר אווראר לכפר לה שמבון-סור-ליניון ושהה שם מספר ימים. שם נודע לו על יהודים נרדפים שהוסתרו על ידי תושבי הכפר. עם שובו לניס שאב אווראר השראה מעצם מעשי ההסתרה ומדרכי הפעולה של תושבי לה שמבון-סור-ליניון ויצר קשר עם פעילי מחתרת מקומיים שסייעו ליהודים נרדפים בניס.

אווראר, אשתו אידה ובניו לואי ודניאל, שהיו בשנות העשרה לחייהם, העבירו יהודים בחשאי מעירם ניס לכפר לה שמבון-סור-ליניון ומשם סייעו בהעברתם אל מעבר לגבול שווייץ. אווראר ושני ילדיו היו יועצים בצבא הישע בכפר לה שמבון-סור-ליניון, ובחסות זו ליוו את היהודים - שהיו לבושים כחברים בתנועת הצופים השווייצרית - אל הגבול.

יחד עם אשתו ובניו, סייע אווראר ליהודים מסתתרים בניס. הם יצרו קשר בינם לבין אנשים שנאותו להסתירם, סיפקו להם כרטיסי מזון וסייעו להם להימלט מהעיר לאזורים בטוחים יותר, במקרה הצורך. במרס 1944 אף חגג אווראר עם מספר יהודים את חג הפורים בכנסייה בעיר ואפשר להם להשתמש בכנסייה לשם הקראתה של מגילת אסתר. בעוד החוגגים היהודים התפללו בכנסייה, שמרו בניו של אווראר ברחוב, מחוץ לכנסייה. גם בחג הפסח סייע אווראר ליהודים - הוא חילק להם מצות כדי לסייע להם לחגוג את החג.

בשני מקרים לפחות הגיע אווראר למטה הגסטפו בניס כדי לפעול לשחרורן של שתי יהודיות שנכלאו, והצליח לעשות זאת לפני שאלה גורשו למחנות ריכוז.

אחיו של אדמון אווראר, פייר, סייע אף הוא ליהודים בעירו, קאור.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה המשיך אווראר בפעילותו למען נזקקים, בעיקר ילדים, ופעל להקמת מוסדות סיוע לילדים.[1]

הנצחה והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1994 הכיר יד ושם בכומר אדמון אווראר, באשתו אידה ובבניו לואי ודניאל בתור חסידי אומות העולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על אברה באתר המוקדש למוסה עבאדי (בצרפתית)