אדמונד דה לה פול, הדוכס השלישי מסאפוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדמונד דה לה פול, הדוכס השלישי מסאפוק
לידה 1472
אנגליה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 30 באפריל 1513 (בגיל 41 בערך)
מצודת לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Margaret Scrope עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמלו של ג'ון דה לה פול, אביו של אדמונד

אדמונד דה לה פול, הדוכס השלישי מסאפוק (אנגלית: Edmund de la Pole, 3rd Duke of Suffolk; ‏1471/1472 - 30 באפריל 1513), דוכס סאפוק, בנו של ג'ון דה לה פול, הדוכס השני מסאפוק ואשתו אליזבת מיורק.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמו של דה לה פול הייתה בתו של ריצ'רד פלנטג'נט, הדוכס השלישי מיורק ושל ססילי נוויל. מתוקף כך, הייתה אחותם של שניים ממלכי אנגליה: אדוארד הרביעי וריצ'רד השלישי. סביו מצד אביו היה ויליאם דה לה פול, הדוכס הראשון מסאפוק. ויליאם היה חייל ומפקד אנגלי חשוב במלחמת מאה השנים, ומאוחר יותר מונה ללורד צ'מברלין. בנוסף הוא מופיע כמה פעמים במחזותיו של שייקספיר: הנרי השישי, חלק ראשון והנרי השישי, חלק שני. אביו של סבתו היה ג'פרי צ'וסר, סופר ומשורר אנגלי נודע.

אחיו הבכור של דה לה פול, ג'ון דה לה פול, רוזן לינקולן, צוין כיורש הכתר בידי דודו מצד אמו, המלך ריצ'רד השלישי. עם זאת, לאחר ניצחונו של הנרי השביעי בקרב בוסוורת', ג'ון לא טען לכתר ובמקום זאת נשבע אמונים להנרי, שחס על חייו. ב-1487 ג'ון הצטרף למרד של למברט סימנל, ונהרג בקרב סטוק ב-1487. לאחר מות אחיו, דה לה פול הפך ל"יורקי" המרכזי הטוען לכתר. עם זאת, הנרי חס על חייו ואפשר לו להמשיך כדוכס סאפוק ב-1491, אף שלאחר מכן תוארו הורד לדרגת רוזן.

ב-1496 נישא דה לה פול למרגרט סקרופ, בתו של סר ריצ'רד סקרופ. שאיפותיו להשבת המלוכה לביתו לא תמו, והוא ניסה למרוד בהנרי השביעי בעזרת גורמי חוץ כמקסימיליאן הראשון. ניסיונו עלה בתוהו, ובסופו של דבר הוא נתפס על ידי כוחותיו של הנרי. האחרון הסכים לא להוציאו להורג, ובמקום זאת הסתפק בכליאתו. ב-1509 נפטר הנרי השביעי. בנו הנרי השמיני הוכתר כמלך. כשרצה לצאת למלחמה בצרפת ב-1513, הוציא את דה לה פול להורג במצודת לונדון, על-מנת למנוע מרידות במהלך היעדרותו.

אחיו הצעיר יותר, ריצ'רד דה לה פול, הכריז על עצמו כרוזן סאפוק, והיה הטוען המוביל לכתר מטעם בית יורק, עד למותו בקרב פאביה ב-25 בפברואר 1525.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]