אדמונד הופמייסטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדמונד הופמייסטר
Edmund Hoffmeister
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 4 במרץ 1893
אשפנבורג, האימפריה הגרמנית האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית
פטירה 20 בפברואר 1951 (בגיל 57)
אסבסט, מחוז סברדלובסק, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית האימפריה הגרמנית
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
תקופת הפעילות 19141944 (כ־30 שנה)
דרגה גנרל-לוטננט (ורמאכט) גנרל לוטננט (ורמאכט)
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-383
מפקד קורפוס הפאנצר ה-41
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדמונד הופמייסטרגרמנית: Edmund Hoffmeister;‏ 4 במרץ 189320 בפברואר 1951) היה מפקד בכיר בורמאכט, שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופמייסטר נולד ב-4 במרץ 1893 באשפנבורג, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1914 הוא התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-30 (הרייני ה-4 - גראף ורדר), ולחם עמו במהלך מלחמת העולם הראשונה. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, צלב האבירים של מסדר בית הוהנצולרן עם חרבות, אות הפציעה בשחור וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

לאחר המלחמה נשאר הופמייסטר ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 שימש כקצין קישור עם ברית המועצות על פיתוח יחידות ממוכנות, וב-1 במרץ 1937 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 באוקטובר 1939 מונה הופמייסטר למפקד רגימנט הרגלים ה-21, שהיה חלק מהדיוויזיה ה-17, וב-1 במרץ 1940 הועלה לדרגת אוברסט. במהלך המערכה על צרפת הוא לחם עם הרגימנט שבפיקודו, וב-10 בדצמבר 1940 מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-206, עמו לחם במהלך מבצע ברברוסה כחלק מהדיוויזיה הקלה ה-99, וב-11 בדצמבר 1941 קיבל על פעולותיו את עיטור הצלב הגרמני בזהב. ב-1 באוקטובר 1942 מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-61, שהיה חלק מהדיוויזיה ה-7, וב-1 ביולי 1943 מונה למפקד הדיוויזיה ה-383. ב-1 בספטמבר 1943 הוא הועלה לדרגת גנרל מיור, וב-6 באוקטובר אותה שנה קיבל את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-1 במרץ 1944 הועלה לדרגת גנרל לוטננט, וב-20 ביוני 1944 מונה למפקד קורפוס הפאנצר ה-41. יומיים לאחר מינויו החל מבצע בגרטיון שבמהלכו ספג הקורפוס שלו אבדות כבדות, וב-1 ביולי הוא נפל בשבי הצבא האדום.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שביו הוא היה אחד הגנרלים הגרמנים שנאלצו לצעוד במוסקבה במהלך מצעד הניצחון ב-17 ביולי 1944, יחד עם כ-57,000 אסירים גרמנים נוספים. מעט אחר כך הוא הצטרף לוועד הלאומי למען גרמניה החופשית והיה אחד החותמים על "קריאתם של 50 הגנרלים" מ-8 בדצמבר 1944, לעם ולוורמאכט. הוא הואשם בפשעי מלחמה, וב-20 בפברואר 1951 מת במחנה באסבסט, מחוז סברדלובסק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]