אדמונד ניקולאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדמונד ניקולאו
Edmond Nicolau
לידה 3 ביוני 1922
בראילה, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בספטמבר 1996 (בגיל 74)
בוקרשט, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי הנדסת חשמל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת פוליטכניקה בבוקרשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת פוליטכניקה בבוקרשט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדמונד ניקולאורומנית: Edmond Nicolau,‏ 3 ביוני 1922 - 2 בספטמבר 1996) היה מהנדס מערכות תקשורת, חוקר בקיברנטיקה ומסאי רומני, מחלוצי מדעי המחשב ברומניה. תרם תרומות מקוריות בתורת השדה האלקטרומגנטי, בתחום האנטנות וגלי רדיו, בבלשנות המתמטית. התעניין בנושאים רב-תחומיים, כולל קוסמוגוניה, אנתרופוגנזה, אפיסטמולוגיה, הרמנויטיקה והדתות. היה פרופסור במכון הפוליטכני של בוקרשט ומייסד הפקולטה לקיברנטיקה כלכלית במסגרת האקדמיה ללימודי הכלכלה בבוקרשט.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יליד בראילה, אדמונד ניקולאו הצטיין מילדותו בהתעניינותו באלקטרוניקה. למד בתיכון על שם ניקולאיה בלצ'סקו בבראילה וסיים את בחינות הבגרות בשנת 1941. בהמשך למד בפקולטה להנדסת התקשורת של המכון הפוליטכני בבוקרשט, במחלקת הרדיו. סיים בשנת 1945 עם תעודת מהנדס תקשורת רדיו. נשאר כחבר בסגל של המכון הפוליטכני, ולימד בו קורסים למדידות חשמליות ואלקטרוניות, לאנטנות ובשנים האחרונות לרשתות נוירונים. בשנת 1961 התמנה פרופסור במכון הפוליטכני. בשלהי שנות ה-1960 הצליח במאמצים להקים פקולטה לקיברנטיקה כלכלית במסגרת האקדמיה ללימודי כלכלה בבוקרשט (ASE) והיה הדקאן הראשון שלה. אחרי סיים בינתיים לימודי מתמטיקה ופילוסופיה, בשנת 1969 השלים ניקולאו את עבודת הדוקטורט שלו המוקדשת ל"סינתזת המערכות הקורנות". בשנים 1968-1966 הוא כיהן כמנהל הראשון של מרכז המחשוב של האקדמיה ללימודים כלכליים.

כמה ממחקריו אותם פרסם יחד עם קונסנטין בלצ'אנו-סטולניץ',התקבלו בעניין בחוגים המדעיים הבינלאומיים. במחקריו שילב ניקולאו את "המדעים המדויקים" עם חקר החיים. הוא יצר מודלים קיברנטיים של מערכת העצבים. קידם את נושא הקיברנטיקה הרפואית והיה בשנת 1987 אחד ממייסדי החברה הרומנית לרשתות נוירונים. חקר גם בתחום האינטליגנציה המלאכותית (השפות הטבעיות)

נודע גם מחקרים בתחום האנטנות, התפשטות הגלים האלקטרומגנטיים, המדידות בתחום הרדיוטכניקה ובקיברנטיקה. ניקולאו הירצה כפרופסור אורח באוניברסיטאות בצרפת, בריטניה, מקסיקו, גרמניה וברית המועצות לשעבר. אדמונד ניקולאו כיהן את התפקיד של מנהל מחקר באיגוד המדעי של המהנדסים והטכנאים של רומניה, כמנהל בארגון העולמי למערכות וקיברנטיקה, פרורקטור של האוניברסיטה החופשית בבוקרשט, מנהל בינלאומי במכון ללימודים גבוהים בניס, עורך שותף בכתב העת "קיברנטס".

אדמונד ניקולאו היה משנה ליושב הראש של האיגוד לידידות רומניה-ישראל. בנעוריו היה פעיל בלשכה "כוכב הדנובה" של הבונים החופשיים בבוקרשט ובגיל זקנה, מיד אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי, ב-27 בדצמבר 1989 ניקולאו השתתף בתחיית תנועת הבונים החופשיים במשכן הישן ברחוב ראדו דה לה אפומאץ. בסתיו 1993 הוא לקח חלק בייסוד מחדש הרשמי של לשכת "כוכב הדנובה". ניקולאו מת ב-2 בספטמבר 1996 בבוקרשט.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1957 תעודת ההצטיינות של האיגוד המדעי של המהנדסים והטכנאים ברומניה
  • 1974 פרס "טראיאן וויה" של האקדמיה הרומנית - על מחקריו את האלקטרומגנטיות והפצת הגלים האלקטרומגנטיים
  • 1975 הפרס הגדול של המכון לסינתזות גבוהות בניס
  • 1986 - פרס הקרן Systems Research Fundation
  • 1995 - יקיר העיר בראילה
  • 1995 הפרס לידידות רומניה-ישראל, מטעם ACMEOR - האיגוד התרבותי העולמי של יהודי רומניה

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1992 הוקם הפרס על שם אדמונד ניקולאו על עבודה הטובה ביותר בתחום הביופיזיקה או בהביוקיברנטיקה - המוענק מדי שנה בוועידה הלאומית לאינפורמטיקה רפואית
  • 2001 המכללה הטכני בעיר בראילה קיבלה את שמו

כמו כן נקראו על שמו רחוב בבראילה, בית ספר תיכון טכני בבוקרשט, בית ספר בקלוז'-נאפוקה, מכללה טכנית בפוקשאן, לשכה של *לשכה של הבונים החופשיים בבוקרשט נקראה על שמו

  • במוזיאון העיר בראילה הוקם יד זיכרון הכולל חלק מארכיונו של אדמונד ניקולאו

ספרים ופרסומים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמונד ניקולאו כתב, ערך לבד או בשותפות מעל 70 ספרים (מתוכם 10 בהוצאת האקדמיה הרומנית) וכ-500 מאמרים בכתבי עת ב 16 ארצות ובתשע שפות

  • Măsurări în radiotehnică (1956) (מדידות ברדיוטכניקה)
  • Propagarea undelor electromagnetice vol. I, Proprietăți generale ale undelor electromagnetice (1960)

(התפשטות הגלים האלקטרומגנטיים, כרך א, תכונות כלליות של הגלים האלקטרומגנטיים)

  • Sinteza elementelor radiante (1971) (סינתזה של היסודות הקורנים)
  • Metode variaționale și tensionale în electricitate (שיטות וריאציונליות וטנסיונליות בחשמל)
  • 1972 בשותפות,,, Dicționarul poliglot de electronică, electrotehnică și telecomunicații - מילון רב-לשוני לאלקטרוניקה, אלקטרוטכניקה ומערכות תקשורת
  • 1979 עורך ראשי - Manualul inginerului electronist. Măsurări electronice, ספר הלימוד של מהנדס האלקטרוניקה
  • 1966 יחד עם סולומון מרכוס וסורין סטאטי Introducere în lingvistica matematică- מבוא לבלשנות המתמטית -
  • 1972 Dicționar de termeni tehnici, בשותפות) ; מילון למוחנים טכניים
ספרי לימוד ומחקר נוספים, מסות וספרי מדע פופולרי:
  • Teoria informației, 1958; תאוריית המידע (בשותפות)
  • Electronica în știință și industrie, 1959; האלקטרוניקה במדע ובתעשייה
  • Instrumente, dispozitive și mașini matematice 1963; כלים, מתקנים ומכונות מתמטיות
  • Introducere în cibernetică, 1964; מבוא לקיברנטיקה
  • Măsurători electronice generale,1964; מדידות אלקטרוניות כלליות (מחבר ראשי)
  • Introducere în cibernetica sistemelor discrete,, 1966; מבוא לקיברנטיקת המערכות הדיסקרטיות (מחבר ראשי)
  • Elemente de neurocibernetică, ,1967; יסודות נוירוקיברנטיקה (מחבר ראשי)
  • Cibernetica,, 1961; קיברנטיקה (מחבר ראשי)
  • Algoritmi. Automate finite. Calculatoare electronice,, 1970; (אלגוריתמים. אוטומטים
  • Omul informațional, Iași, 1971; (האדם האינפורמציונלי)
  • Câmpuri și unde electromagnetice, 1972; (שדות וגלים אלקטרומגנטיים)
  • Omul între două infinituri, 1972; (האדם בין שני אינסופים)
  • Personalitatea umană - o interpretare cibernetică, coautor, Iași, 1972; (אישיות האדם - פירוש קיברנטי) (בשותפות)
  • Introducerea în cibernetica sistemelor continue, autor principal 1972; (מבוא בקיברנטיקת המערכות הממושכות)
  • Radiația electromagnetică, 1973; (הקרינה האלקטרומגנטית)
  • Ergonomia și aplicațiile ei în agricultură, 1974; (ארגונומיה ויישומיה בחקלאות) (מחבר ראשי)
  • Introducerea în electromagnetismul teoretic modern,1974; (מבוא בתורה המודרנית של האלקטרומגנטיות )
  • Introducere în cibernetica sistemelor hibride,, 1975; (מבוא בקיברנטיקת המערכות ההיברידיות)
  • Analogie, modelare, simulare, cibernetica, 1977; (אנלוגיה, מודלינג, סימולציה, קיברנטיקה)
  • Proiectarea asistată de calculator a sistemelor electronice, ,1977; (תכנון מערכות אלקטרוניות בסיוע המחשב)
  • Om, mașină, cibernetică, 1978; (אדם, מכונה, קיברנטיקה)
  • Creierul electronic, 1979; (המוח האלקטרוני)
  • Limbaj și strategie, 1983; (שפה ואסטרטגיה)
  • Măsuri electronice și electrice, 1984; (מידות אלקטרוניות וחשמליות) (מחבר ראשי)
  • Ingineria cunoașterii,1985; (הנדסת הידע)
  • (Studies in Electrical & Electronic Engineering) עם דרגוש זכריה Oxford, Londra, New York, 1989;
  • Radiația și propagarea undelor electromagnetice, 1989; (הקרינה והתפתשטות הגלים האלקטרומגנטיים)
  • Probleme de logică pentru copii,1998.(בעיות לוגיקה לילדים)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Maria Cogălniceanu Edmond Nicolau - Corespondența intermitentă, ed Limes 2011

(מריה קוגלניצ'אנו - אדמונד ניקולאו - התכתבות לסירוגין) (ברומנית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]