לדלג לתוכן

אדריאנוס השני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדריאנוס השני
Adrianus II
לידה 792
רומא, האימפריה הפרנקית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 בדצמבר 872 (בגיל 80 בערך)
רומא, האימפריה הרומית הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בזיליקת פטרוס הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג סטפניה עריכת הנתון בוויקינתונים
האפיפיור ה־106
14 בדצמבר 86714 בדצמבר 872
(5 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האפיפיור אדריאנוס השנילטינית: Adrianus II;‏ 79214 בדצמבר 872) היה האפיפיור מ-14 בדצמבר 867 עד מותו בשנת 872. הוא היה בן למשפחת אצולה רומאית והפך לאפיפיור בגיל מתקדם, למרות התנגדותו.[1]

אדריאנוס נולד בשנת 792, וב-14 בדצמבר 867 נבחר לאפיפיור במקום ניקולאוס הראשון. הוא המשיך, אם כי עם פחות אנרגיה, את המדיניות של קודמו ניקולאוס הראשון. לותר השני, מלך לותרינגיה, שמת בשנת 869, השאיר את אדריאנוס כדי לתווך בין המלכים הפרנקים במטרה להבטיח לקיסר הפרנקי לואי השני את ירושתו של לותר השני, אחיו של לואי. אדריאנוס ביקש לשמור על יחסים טובים עם לואי, שכן המערכות האחרונות בדרום איטליה היו בעלי פוטנציאל לשחרר את האפיפיורות מהאיום הנשקף על ידי המוסלמים.[2]

פוטיוס, הפטריארך האקומני של קונסטנטינופול, זמן קצר אחרי המועצה שבה הכריז על התצהיר נגד ניקולאוס הראשון, גורש מהפטריארכיה על ידי קיסר חדש, בסיליוס המקדוני, שאהב את יריבו איגנציוס. המועצה האקומנית (שנחשבת למועצה הקתולית השמינית על ידי הכנסייה הקתולית) התכנסה כמועצה הרביעית של קונסטנטינופול כדי להחליט בעניין זה. במועצה זו אדריאנוס יוצג על ידי נציגים אשר ניהלו את גינויו של פטיוס ככופר, אבל לא הצליחו להגיע להבנה עם איגנטיוס בנושא שיפוט על הכנסייה הבולגרית.

בדומה לקודמו ניקולאוס הראשון, נאלץ אדריאנוס להכיר בעניינים חילוניים בהתערבותו של הקיסר לואי השני, שהציב אותו תחת פיקוחו של ארסניוס, הבישוף של אורטה, יועצו הסודי, ואחיינו של ארסניוס אנסטסיוס, הספרן.

אדריאנוס התחתן בנעוריו עם אישה בשם סטפניה, אשר ילדה לו בת, ושניהם עדיין חיו בעת בחירתו, ולאחר מכן גרו איתו ארמון הלטראנו. בשנת 868, הם הובלו ונרצחו על ידי בנו של ארסניוס, אלות'ריוס, אשר התחתן בכפייה עם הבת.[3]

אדריאנוס מת ב-14 בדצמבר 872 אחרי חמש שנים בדיוק לכהונתו כאפיפיור, ויוחנן השמיני נבחר לאפיפיור במקומו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדריאנוס השני בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Loughlin, James. "Pope Adrian II." The Catholic Encyclopedia Vol. 1. New York: Robert Appleton Company, 1907. 21 September 2017
  2. ^ Christopher Kleinhenz (2 אוג' 2004). "Hadrian II, Pope". Medieval Italy: An Encyclopedia. Routledge. ISBN 9781135948795. Hadrian sought to alienate no one in Rome, while also maintaining good relations with Louis II, whose campaigns in the south might free the papacy from the threat posed by the Muslims. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ Riche, Pierre, The Carolingians


הקודם:
ניקולאוס הראשון
אפיפיור
(רשימת האפיפיורים)
הבא:
יוחנן השמיני