אדריכלות אורגנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Försters Weinterrassen מאת אודו הימרמן, באד נוינהאר-ארלווילר (אנ')

אדריכלות אורגנית היא פילוסופיה של אדריכלות המקדמת הרמוניה בין מגורי האדם לעולם הטבע. הרמוניה זו מושגת באמצעות גישות עיצוב שמטרתן להיות סימפתיות ומשולבות היטב עם הסביבה המקומית, כך שמבנים, ריהוט וסביבה הופכים לחלק מהרכב מאוחד הקשור ומשתלב זה בזה.

אורגניסט הוא אדריכל בתנועת האדריכלות האורגנית[1][2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "אדריכלות אורגנית" נטבע על ידי פרנק לויד רייט (1867–1959), אם כי מעולם לא התנסח היטב בגלל סגנון הכתיבה שלו שהובן בידי מעטים:

"אז הנה אני עומד לפניכם ומטיף לאדריכלות אורגנית: מכריז על אדריכלות אורגנית כאידיאל מודרני וצו השעה הדרוש כל כך אם ברצוננו לראות את כל החיים ולשרת את כל החיים כעת, ללא מסורת חיונית למסורת הגדולה. אין להוקיר שום צורה מוקדמת שהתקבעה עלינו בעבר, בהווה או בעתיד, אלא במקום זאת להעלות את החוקים הפשוטים של השכל הישר או של שכל העל, אם אתה מעדיף לקבוע צורה בדרך של טבע החומרים..."[3]

בול דואר המתאר את ה"מטסו" ("Metso"), הספרייה המרכזית של טמפרה בפינלנד, מאת ריימה וריילי פיאטילה (אנ').

אדריכלות אורגנית מתורגמת גם לאופי הכל-כלול של תהליך העיצוב של רייט. חומרים, מוטיבים ועקרונות סדר בסיסיים ממשיכים לחזור על עצמם בכל הבניין כולו. הרעיון של אדריכלות אורגנית מתייחס לא רק ל"יחס המילולי של הבניינים לסביבה הטבעית, אלא לאופן שבו התכנון של הבניינים חושב בקפידה כאילו היה אורגניזם מאוחד. גיאומטריות ברחבי הבניינים של רייט בונות מצבי רוח ונושאים מרכזיים.

בעצם, אדריכלות אורגנית היא גם העיצוב המילולי של כל אלמנט בבניין: מהחלונות דרך הרצפה ועד הכיסאות הבודדים שנועדו למלא את החלל. הכל קשור זה לזה, ומשקף את מערכות הסדר הסימביוטיות של הטבע[4].

אדריכלים מודרניסטים אחרים בארצות הברית, אירופה ומקומות אחרים החזיקו בדעות משלימות ולעיתים קרובות מתחרות כיצד אדריכלות יכולה לחקות את הטבע בצורה הטובה ביותר. דמויות מפתח בארצות הברית כללו את לואיס סאליבן, קלוד ברגדון (אנ'), יוג'ין טסוי (אנ') ופול לאפולי (אנ'), בעוד שבין המודרניסטים האירופיים בלטו הוגו הרינג (אנ'), הנס שרואן (אנ') ורודולף שטיינר[5]. לאחר מלחמת העולם השנייה, אדריכלות אורגנית שיקפה, לעיתים קרובות, מודלים קיברנטיים ואינפורמטיים של חיים, כפי שבא לידי ביטוי בעבודתו המאוחרת של האדריכל העתידני באקמינסטר פולר.

האדריכל והמתכנן דייוויד פירסון הציע רשימה של כללים מנחים לתכנון אדריכלות אורגנית. כללים אלו ידועים בתור "אמנת גאיה" (Gaia Charter) (אנ') לאדריכלות ועיצוב אורגניים. היא קוראת:

"תן לעיצוב:

  • להיות בהשראת הטבע ולהיות בר קיימא, בריא, משמר ומגוון.
  • להתפתח, כמו אורגניזם, מהזרע שבפנים.
  • להתקיים ב"הווה המתמשך" ו"להתחיל שוב ושוב".
  • לעקוב אחר הזרמים ולהיות גמישים ובעלי יכולת הסתגלות.
  • לספק צרכים חברתיים, פיזיים ורוחניים.
  • "לצמוח מהסביבה" ולהיות ייחודי.
  • לחגוג את רוח הנעורים, לשחק ולהפתיע.
  • לבטא את קצב המוזיקה ואת כוחו של הריקוד."[6]

דוגמה ידועה לאדריכלות אורגנית היא הבית על האשד, בית מגורים שתוכנן בידי רייט עבור משפחת קאופמן בכפר פנסילבניה. לרייט היו אפשרויות רבות למקם בית באתר הגדול הזה, אך בחר למקם את הבית ישירות מעל המפל והנחל, תוך יצירת דיאלוג הדוק אך רועש עם המים הגועשים והאתר התלול. הקווים האופקיים של הבנייה באבן עם זיזים נועזים של בטון בצבע בז' המתמזגים עם הסלעים הטבעיים המקומיים והסביבה המיוערת. באירופה שלאחר המלחמה, אימרה מקובץ (אנ') ההונגרי היה אחד התומכים הבולטים של אדריכלות אורגנית.

ישנן יצירות עכשוויות של אדריכלות אורגנית. ההגדרה של 'אורגני' השתנתה באופן דרמטי בתקופה האחרונה. הימנעות מחומרי בנייה הדורשים יותר אנרגיה כוללת (אנ') כדי לבנות מהם ולקיים אותם, כאשר הבניין משתלב באופן טבעי ויושב בצורה חלקה עם סביבתו, המשקף המשכיות תרבותית, הוא 'אורגני' ואידיאליסטי. דוגמאות הכוללות השארת חומר טבעי, כמו סלע, ​​חשוף ולא מפוסל, כמו תחנת הרכבת התחתית Rådhuset (אנ') בסטוקהולם, שנראית כבתוך מערכת מערות טבעית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Contemporary Architecture. Bibliothèque des arts. 1989. p. 4. ISBN 9782850470356. There is something of the organic architecture movement ideas in such statements. Organicists are often idealists: cf, Wright, Goff. Greene, Steiner, etc.
  2. ^ "Modern Architectural Forms of the Mid Century (Part 2)". 14 July 2015.
  3. ^ Frank Lloyd Wright (1954). The Natural House (New York: Bramhall House), p. 3
  4. ^ Sokolina, Anna P. "Biology in Architecture: the Goetheanum Case Study." In: The Routledge Companion to Biology in Art and Architecture, edited by Ch. Terranova and M. Tromble, 52-70. New York and London: Routledge, 2017. 546p.
  5. ^ Paull, John (2020). The First Goetheanum: A Centenary for Organic Architecture, Journal of Fine Arts. 3 (2): 1-11
  6. ^ Pearson, David (2001). The Breaking Wave: New Organic Architecture (Stroud: Gaia), p. 72

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדריכלות אורגנית בוויקישיתוף