אדריכלות היי-טק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המטה של הונג קונג בהונג קונג, שהושלם בשנת 1985, הוא דוגמה לארכיטקטורה עתירת ידע.

אדריכלות ההיי-טק, הידועה גם בשם אקספרסיוניזם מבני, היא סוג של סגנון אדריכלי מודרני מאוחר שהופיע בשנות ה-70 של המאה ה-20. סגנון זה משלב אלמנטים מתעשיית ההיי-טק והטכנולוגיה בארכיטקטורה, הן כשיטות בנייה והן כאלמנטים חזותיים הלקוחים מעולם הטכנולוגיה. הסגנון משמש גשר בין המודרניזם והפוסט-מודרניזם; עם זאת, נותרו שטחים אפורים באשר לתקופה המדויקת אליה יש לשייך את הסגנון כיוון שהגבולות בין זרמים אלה מטושטשים. חלק מנושאיו ורעיונותיו של סגנון אדריכלות היי-טק נקלטו מאוחר יותר בסגנון האמנות הנאו-פוטוריסטית ובתנועה האדריכלית.

בדומה לברוטליזם, המבנים המשויכים לאדריכלות ההיי-טק הם לעיתים רבות מבנים החושפים את השלד הפנימי שלהם ובכך מראים בו זמנית את המבנה החיצוני והפנימי שלהם. אלמנט זה יוצר ניגוד בין שלדי הברזל הפנימיים של המבנה לבין קירותיו החיצוניים. דוגמה למבנה כזה הוא מרכז פומפידו אשר לקח עד הקצה את רעיון זה של מבנה "חשוף". במקרה זה השימוש בפלדה "מבנית" הוא בחירה סגנונית או אסתטית.

860-880 אגם שור כונן דירות, הושלמה 1951, שיקגו
תמונת נוף עירוני מתוך הסרט בלייד ראנר
בניין לוידס, שהושלם בשנת 1986, לונדון

מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדריכלות ההיי-טק באה בגישה מרדנית, האומרת כי יש להראות את האלמנטים הטכניים של הבניין על ידי החצנה שלהם. דבר זה מדגיש את אחת המטרות של אדריכלות ההיי-טק - העברת המסר כי מבנה אינו חייב להיות מוגמר עד סופו ולרדת לכל הפרטים הקטנים על מנת להיות אסתטי או איכותי.

היבט נוסף של המטרות של אדריכלות ההיי-טק הוא האמונה המחודשת בכך שהטכנולוגיה יכולה לשפר את העולם ולא להפך. כלומר, חתירה לאסתטיקה תעשייתית חדשה המבוססת על המחשבה כי הטכנולוגיה היא התפתחות חיובית ולכן יש לעצב באמצעותה. היבט זה בולט במיוחד בתוכניות של קנזו טאנג עבור שיקום של אזורים שנחרבו ממלחמה או אסון טבע באמצעות אדריכלות מודרנית.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז הקונגרסים הבינלאומי של ברלין נפתח בשנת 1979.

מאפייניה של אדריכלות ההיי-טק השתנו במהלך הזמן אך בכל זאת קיימים כמה אלמנטים טכניים שנשמרו, אחד מהם הוא הסדר והפונקציונליות. לאדריכלים חשוב שהעיצוב לא יבוא על חשבון המטרה שלשמה הבניין נבנה.

כפי שנכתב קודם, אלמנט חוזר הוא הניסיון של האמן להחצין את השלד של הבניין ואת "אבריו הפנימיים" ולא להצניע אותם. דוגמה טובה לכך הוא מרכז פומפידו, המציג לראווה את צינורות האוורור הפנימיים שלו. אלמנט נוסף הוא השימוש בחומרים לא מעובדים כגון זכוכית ופלדה, אשר פופולריים מאוד בקרב אדריכלי הזרם.

.

אדריכלות היי-טק בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט בלייד ראנר משנת 1982, ניתן לראות כי יוצרי הסרט בחרו בסגנון אריכלי המזכיר את אדריכלות ההיי-טק בעת עיצוב הבניינים הנמצאים ברקע הסצנות. הסרט בלייד ראנר הוא סרט העוסק בטכנולוגיה ובעתידנות מנקודת מבטם של האנשים בתקופה בה הסרט נוצר, כך שטבעי שאריכלות היי-טק תקח חלק בתיאור העתיד המושפע מן הטכלנולוגיה.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המרקחת לסלי ל. דן באוניברסיטת טורונטו הושלם בשנת 2006.
Torre Agbar בברצלונה הושלמה בשנת 2004.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדריכלות היי-טק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]