אדריכלות מצרים העתיקה
 | |||||
| ראש הספינקס הגדול של גיזה | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידע כללי | |||||
 | |||||
| מפת מצרים העתיקה לאורך הנילוס | |||||
| אזור גאוגרפי | הנילוס, מצרים | ||||
| טווח תאריכים | 2650 לפני הספירה – 57 לפני הספירה (מקדש אדפו) | ||||
| מבנים עיקריים | הפירמידות במצרים | ||||
| סגנון האדריכלות הבא | אדריכלות יוון העתיקה | ||||
אדריכלות מצרים העתיקה התפתחה עם תרבות מצרים, שהייתה אחת הקדומות בעולם והחלה להתפתח כבר לפני כעשרת אלפים שנה לאורך הנילוס. חלק גדול מבנייני אדריכלות זו ניצבים עד היום במצרים, והם מהעתיקים והמפורסמים ביותר בעולם. גילם של חלק מהמבנים אשר עומדים עד היום הוא עד כ-5,000 שנה. מקצוע האדריכלות התחיל במצרים העתיקה ולמעשה נהוג להחשיב את אמחותפ, האדריכל המצרי, כאדריכל הראשון בעולם.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצרים אינה שופעת בעצים רבים אשר יכולים לשמש לבנייה אך האבן מצויה בה בשפע. כל הבנייה המצרית עשויה מאבן ומלבני בוץ. מצרים נודעה והתפארה באבנים שלה ובמשך תקופה ארוכה בעת העתיקה אף ייצאה אבנים לבנייה לארצות אחרות סביב הים התיכון כגון יוון ורומא.
גורם ההשפעה המשמעותי ביותר על סגנון האדריכלות המצרית הוא הנילוס. תפיסת החיים של מצרים התבססה על קיומו של נהר ארוך החוצה את המדבר ומאפשר את קיומם של החיים סביבו. הגדה המערבית של הנהר התקשרה עם "המוות" בשל המדבר האינסופי הנמצא מעבר לנהר וכיוון שקיעתה של השמש ואילו הגדה המזרחית הייתה הגדה "החיה". בהתאם לתפיסה זו נבנו בגדה המזרחית הארמונות והמקדשים ובגדה המערבית נבנו הפירמידות וערי מתים (נקרופוליס).
האדריכלות הושפעה מאוד מתפיסה זו ובאה לידי ביטוי בתכנון ליניארי ובהדרת כבוד לנהר. המקדשים לדוגמה, נבנו כמבנה ליניארי לאורך קו מאוד ברור הבא לשרת מסלול של טקס מסוים. מסלול הטקס והחוויה האדריכלית הליניארית, מקורם באופיו של הנילוס.
הפירמידות של מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הפירמידות במצרים
הפירמידות הן הסמל הידוע ביותר של הבנייה והתרבות של מצרים העתיקה. חלקן נמנות עם המבנים הגדולים ביותר שנבנו בידי אדם. הפירמידות נבנו על ידי המצרים הקדמונים בגדתו המערבית של נהר הנילוס - ארץ המתים לפי אמונתם. הפירמידות נבנו בתקופת הממלכה הקדומה.
הפירמידות הן מבני קבורה גדולים שבתוכם קבורים מלכי מצרים. קיימות תאוריות שונות לגבי תפיסות דתיות שונות של המצרים הקדמונים באשר לתפקידה של הפירמידה. מה שידוע כי היו חונטים את הפרעונים וקוברים אותם בארונות קבורה אשר היו ממוקמים מתחת לבסיס. מערכת של מסדרונות היו מאפשרים מעבר למקום הקבר.
הפירמידות במצרים בנויות בצורה של פירמידה עם בסיס בצורת ריבוע. צדדיה של הפירמידות קיימים בכמה צורות.
בניית הפירמידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיטות הבניה של הפירמידות החלו בשיטת "ניסוי וטעייה", ומאוחר יותר התפתחו בהתאם ליכולות הכלכליות ומשאבי הטבע שעמדו לטובת בוני הפירמידות בתקופה בת 2,000 השנים שבה נבנו מבנים אלו במצרים. בניגוד לדעה הרווחת, הפירמידות במצרים לא נבנו על ידי העבדים היהודים ולמעשה לא נבנו על ידי עבדים כלל. ככל הנראה, בוני הפירמידות היו פועלים בשכר.
עם תחילת בנייתן של הפירמידות, בתקופת השושלת השלישית והרביעית, נבנו הפירמידות במלואן מאבן. סלע הגרניט שימש כחומר הבנייה העיקרי לגוף הפירמידה, והושט במיוחד לצורך זה במורד הנילוס על-גבי דוברות מיוחדות. הציפוי והגימור החיצוני של הפירמידה סותת בעיקר מאבן גיר בוהקת. הפירמידות הראשונות נבנו כשגושי הסלע מונחים בנטייה קלה לעבר פנים המבנה, אולם עד מהרה הסתבר כי צורה זו גורמת למבנה להיות לא יציב דיו ובעקבות כך שונתה שיטת הבניה להנחה אופקית של שכבות סלע זו על גבי זו.
במהלך תקופת השושלת החמישית, קטנו ממדי הפירמידות במידה משמעותית, ואיכות הבניה שלהן פחתה גם היא, וזאת עקב השימוש בסלעי גיר רכים כאבני היסוד לפירמידה, במקום הגרניט הקשה אך היקרה. בתקופה זו נוסה לראשונה השימוש בחלוקי אבן וחצץ כחומר מילוי בין קוביות האבן הגדולות, דבר שהוזיל והחיש את בניית המבנה.
בתקופת הממלכה התיכונה שונתה שיטת הבנייה פעם נוספת. בתקופה זו נבנו מרבית הפירמידות כלא יותר מערמות בוץ גדולות, אשר צופו בלוחות אבני גיר מלוטשים. בחלק מהמקרים ניצלו הבונים גבעות טבעיות כבסיס לפירמידה, שיטה שהביאה לחיסכון גדול בכמות החומר הנדרש להקמת המבנה ובתסבוכות הקשורות בשינוע חומר זה לאתר הבניה.
באופן פרדוקסלי משהו, החומרים אשר שימשו בבניית הפירמידות העתיקות ביותר, הבטיחו את המשך שימורן לאורך זמן ארוך יותר משל אלו אשר נבנו בתקופות המאוחרות.
מקדשים מצריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקדשים המצריים נבנו בצורה של מסלול המתחיל על גדת הנילוס המזרחית ומסתיים בהיכל בו התקיים טקס דתי ומנחה לאל. המסלול כולל סדרה של מקומות בעלי סדר כמעט קבוע בכל המקדשים. המקדשים שמרו על סימטריה מושלמת סביב הציר הליניארי שלהם. מקדש כרנך הוא דוגמה טיפוסית למקדש מצרי - ניתן לראות זאת בחלק המרכזי העליון בתוכנית של המתחם כולו.
תיאור חלקי המקדש (לפי סדרם במסלול הטקס):
- שביל מגדת הנילוס הממשיך מזרחה שלצידיו שורות של פסלים, בדרך כלל בדמות ספינקס.
- זוג אובליסקים.
- פילון - מבנה אבן מאסיבי בצורת טרפז - המהווה את השער של המקדש, ומורכב משני מגדלים ששער הכניסה נמצא ביניהם. המעבר היה כמו כניסה לתוך נקיק תלול ועמוק במדבר. בסמוך לשער הכניסה היו מציבים לעיתים פסלים נוספים המגדירים את הכניסה למקדש.
- חצר פריסטילית - חצר פתוחה מוקפת בעמודים.
- אולם היפוסטילי - אולם מלא עמודים. האולם היה מלא בעמודים שנתנו תחושה מסתורית כמו של הליכה ביער. העמודים היו מאסיביים מאוד (בקוטר של יותר ממטר) והמרווחים ביניהם היו לרוב אף יותר קטנים מרוחב העמוד עצמו. השביל המרכזי היה רחב יותר והעמודים הצמודים לו היו מעט גבוהים יותר עם פתחים מעליהם. שאר האולם היו מקורה וחשוך מעט.
- אולם ובמרכזו חדר קטן יחסית שבו הונח פסל האל. סביב החדר היו חדרי שירות שונים עבור הכוהנים.
להבדיל מהפירמידות, המקדשים המצריים נשתמרו פחות עם השנים. המפורסמים שבין אלו הקיימים עד ימינו הם מקדש לוקסור, מקדש כרנך וכן כמה מקדשים הנמצאים באבו סימבל.
-
פילונים בכניסה למקדש לוקסור -
קישוטי העמודים הפריסטילים במדינת האבו -
שורת פסלי ספינקס
לוקסור[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מקדש לוקסור
אחד המקדשים המפורסמים ביותר שנשתמרו הנמצא בסמוך לעיר לוקסור. נבנה במאה ה-14 לפנה"ס על ידי רעמסס השני. אחד מזוג האובליסקים שניצבו בחזית המקדש, בגובה 25 מטרים, הועבר לפריז בשנת 1833 וניצב היום בפלאס דה לה קונקורד.
מקדש אדפו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מקדש אדפו
המקדש שוכן בעיר אדפו ונחשב למקדש השמור ביותר במצרים. הוא מוקדש לאל הורוס. בנייתו החלה בשנת 237 לפנה"ס והבנייה הסתיימה לאחר 180 שנים בשנת 57 לפנה"ס.
כרנך[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – כרנך
נמצא רק כ-2.5 ק"מ צפונית ללוקסור. מתחם מקדש כרנך הוא מהגדולים והמורכבים שבמקדשים והוא נבנה בשלבים רבים. בנייתו החלה במאה ה-16 לפנה"ס וכ-30 פרעונים השאירו בו את חותמם על ידי תוספות בנייה ופסלים. הוא מורכב מארבעה חלקים (ראה תוכנית המתחם).
אבו סימבל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מקדש אבו סימבל
המקדש נבנה בידי הפרעונים סתי הראשון ורעמסס השני בין השנים 1284-1264 לפנה"ס. בין השנים 1964-1968 התרחש מבצע ההצלה של מקדש אבו סימבל: פירוק המקדש לבלוקים, כינוסו באתר חדש ובנייתו מחדש.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אדריכלות | ||
|
ההיסטוריה | ||
|
ארכאולוגיה של המזרח הקרוב | ||
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- א' ארליק, האדריכלות המצרית העתיקה, "מחניים" גיליון ק"ה תשכ"ו, באתר דעת
- אדריכלות מצרים העתיקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אדריכלות מצרית, דף שער בספרייה הלאומית- אדריכלות מצרים העתיקה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
| ערך זה הוא חלק מסדרת תולדות אדריכלות המערב | ||
|---|---|---|
| אדריכלות בעת העתיקה | אדריכלות מצרים העתיקה |  |
| אדריכלות קלאסית | אדריכלות יוון העתיקה • אדריכלות רומית | |
| אדריכלות ימי הביניים | אדריכלות ביזנטית • אדריכלות רומנסקית • אדריכלות נורמנית • אדריכלות גותית | |
| אדריכלויות נוספות | אדריכלות הרנסאנס • אדריכלות הבארוק • אדריכלות נאו-קלאסית • התחייה הגותית • אדריכלות מודרנית • אדריכלות פוסט-מודרנית • אדריכלות עכשווית | |
| סגנונות באדריכלות • פורטל האדריכלות | ||
