אד ברובייקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אד ברובייקר
Ed Brubaker
Ed Brubaker.jpg
לידה 17 בנובמבר 1966 (בן 55)
בת'סדה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק קומיקסאי, קומיקסאי, צייר קומיקס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן גרפי, פשע, אימה
יצירות בולטות קפטן אמריקה, קאטוומן, דרדוויל, קרימינל (אנ'), סליפר (אנ'), גותהם סנטרל (אנ')
פרסים והוקרה פרס אייזנר, פרס הארווי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אד ברובייקראנגלית: Ed Brubaker; נולד ב-17 בנובמבר 1966)[1] הוא קומיקסאי ותסריטאי אמריקאי זוכה פרס אייזנר. הוא נולד במרכז הרפואי הימי הלאומי, בת'סדה, מרילנד שבארצות הברית. ברובייקר מוכר בעיקר בזכות עבודתו ככותב קומיקס על כותרים כמו באטמן, דרדוויל, קפטן אמריקה, איירון פיסט, קאטוומן, גות'אם סנטרל ואקס-מן. בשנים האחרונות הוא התמקד אך ורק בכותרים מקוריים שבבעלותו בהוצאת Image Comics, כגון "פאטאל", "קרימינל", "וולווט" ו"הרוג או תיהרג".

בשנת 2016, ברובייקר הצטרף לצוות הכותבים של סדרת הטלוויזיה של HBO "ווסטוורלד." ב-2019 יצר יחד עם הבמאי ניקולס וינדינג רפן את הסדרה "מבוגר מכדי למות צעיר" (אנ') עבור שירות הסטרימינג פריים וידאו של אמאזון. לפני כן ב-2009 יצר את סדרת הרשת "מלאכית המוות" (אנ') בכיכובה של זואי בל עבור שירות הסטרימינג של סוני, קראקל.

ברובייקר זכה בפרס אייזנר בשבע הזדמנויות נפרדות ובפרס הארווי פעמיים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודות קומיקס אלטרנטיביות ועצמאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברובייקר החל את הקריירה שלו בקומיקס אלטרנטיבי, שם שימש כמאייר כמו גם כותב.

בשנת 1991 החל לכתוב סיפורי פשע קצרים לסדרת האנתולוגיה Dark Horse Presents בהוצאת Dark Horse Comics, קומיקס שהוא ימשיך לתרום לו לסירוגין לאורך כל העשור. בין התרומות הללו היה סדרת שלושת החלקים "מוות מקרי" (Dark Horse Presents # 65–67), שיתוף פעולה עם האמן אריק שנאואר,[2] שגרף שתי מועמדויות לפרס אייזנר לשנת 1993.

בשנת 1997 החל לפרסם את עבודותיו באמצעות מו"ל Alternative Comics. בחוברת בשם "בקו התפר", משולש רומנטי נבחן באמצעות שלושה סיפורים אשר כל אחד מתאר את זווית ראייתו של משתתף שונה.[3] הקומיקס היה מועמד לפרס איגנאץ לשנת 1997 לרומן גרפי או אוסף מצטיין. עבודה נוספת שפרסם באמצעות Alternative Comics, "המעקף" ההומוריסטי והניסויי מספר 1, הייתה אמורה להיות הגיליון הראשון של סדרה רצה, אם כי רק גיליון אחד פורסם.[4] המעקף הייתה מועמדת לפרס הארווי ל"סדרה החדשה הטובה ביותר" בשנת 1998.

DC קומיקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999 פרסמה ורטיגו את הסדרה המוגבלת בארבעה חלקים "זירת הפשע" (אנ'), אשר סימנה את שיתוף הפעולה הראשון שלו עם מייקל לארק וגם עם שון פיליפס, שני אמנים שאיתם עבד רבות לאורך השנים. סיפור בלשי המתרחש בסן פרנסיסקו, הסדרה זכתה לשבחי המבקרים והייתה לראשונה של ברובייקר שזכתה לתשומת ליבם של מפיקים ההוליוודיים.

בסוף שנת 2000 חתם ברובייקר על חוזה בלעדיות עם DC קומיקס.[5] באותה שנה, הוא התחיל לעשות את עבודת גיבור העל המרכזית הראשונה שלו, בסדרה באטמן החל מהגיליון 582 (אוקטובר 2000).[6] הוא ימשיך לעבוד על סדרות שונות בכיכובו של דמותו של באטמן עד סוף שנת 2003, כולל קשתות סיפור כמו "ברוס וויין: רוצח?"[7] ו"ברוס וויין: נמלט".[8]

בשנת 2001 חברו ברובייקר והאמן דרווין קוק לחדש את דמותה של קאטוומן. הם התחילו בארבע החוברות "Trail of the Catwoman" שרצה בגליונות 759–762 של הסדרה Detective Comics. בסדרה, החוקרת הפרטית סלאם בראדלי מנסה לחקור את מותה של סלינה קייל (הלא היא קאטוומן). הסיפור הוביל לכותר קאטוומן חדש בסוף 2001 של ברובייקר וקוק, שם תלבושתה של הדמות, צוות דמויות המשנה ותפקידי הפעולה עוצבו מחדש ופותחו מחדש.[9] ברובייקר נשאר בסדרה עד גיליון מספר 37 (ינואר 2004).

בתחילת 2003, ברובייקר והסופר גרג רוקה יצרו וכתבו במשותף את הסדרה "Gotham Central".[10] תוך התמקדות בפעילות משטרת גות'אם סיטי, שני הכותבים כתבו סיפורים במשותף או כתבו קשתות חלופיות בנפרד לאורך הסדרה, שהציגה השראה לסדרת הטלוויזיה גות'האם.

Wildstorm[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 עשה ברובייקר את עבודתו הראשונה עבור Wildstorm, עם הסדרה "טווח אפס" (אנ') עם האמן הניו זילנדי קולין וילסון. הסדרה לקחה מושגים קיימים מהיקום של Wildstorm, כמו גריפטר (כוכב הסדרה), ג'ון לינץ' וטאו והשתמשה בהם כדי לבסס את העולם עבור הסדרה "סליפר" (אנ') שלו שתופיע לראשונה באותה השנה.

בשיתוף פעולה בין האמן שון פיליפס לברובייקר, סליפר הציג גיבור-על סוכן חשאי ("הולדן קארבר") שעובד באופן סמוי בארגון של נבל-על. העלילה מסתבכת עוד יותר כשהמפעיל שלו והמגע היחידי שיש לו בעולם של אכיפת החוק נופל לתרדמת (אירועי "טווח אפס"). כשהרשויות מאמינות שהוא פושע מסוכן, קארבר נקלע בין הפטיש לסדן ונאמנויות לא ברורות.

אף על פי שסליפר זכתה להצלחה רבה בקרב המבקרים והמעריצים באינטרנט, הסדרה לא הייתה להצלחה מסחרית, ובוטלה לאחר הגיליון העשירי שלה. היא הושקה מחדש בשנת 2004 עם אותם יוצרים תחך השם סליפר: עונה שנייה[11] אך הסתיימה גם היא בגיליון שתים עשרה.

מארוול קומיקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברובייקר (משמאל) בהחתמה במידטאון קומיקס בניו יורק עם כותבים אחרים (ישובים משמאל לימין) כריסטוס גייג', מאט פרקשן ובריאן מייקל בנדיס.

בסוף שנת 2004 ברובייקר, כשכבר לא היה בחוזה בלעדי ל-DC, החל ברובייקר לעבוד אצל המתחרה הראשית שלהם מארוול קומיקס. עבודתו הגדולה הראשונה עבור המו"ל הייתה הכרך החמישי בסדרת "קפטן אמריקה".[12] ביחד עם האמן סטיב אפטינג, קפטן אמריקה של ברובייקר הציג נבלים חדשים והחזירה לתחייה את דמותו של באקי בארנס בתפקיד "חייל החורף". הסדרה זכתה להצלחה מסחרית ואצל מבקרים כבר מהגיליון הראשון. ברובייקר המשיך בסדרה זו שמונה שנים תמימות, מנובמבר 2004 ועד אוקטובר 2012, לצד כותרות אחיות וסדרות מוגבלות שהתבססו סביב הדמות. ברובייקר אף הופיע בסרט קפטן אמריקה: חייל החורף משנת 2014, בתפקיד קטן, כמטפל בחייל החורף.[13]

בפברואר 2005 חתם ברובייקר על חוזהו הבלעדי הראשון עם מארוול. העסקה איפשרה לו לסיים את התחייבויותיו הקודמות עבור DC בגות'אם סנטרל וסליפר.[14]

ב-2006, החל ברובייקר לכתוב בכותר דרדוויל, לאחר שכבר תכנן את הריצה שלו עם בריאן מייקל בנדיס.[15] שוב חבר לאמן מייקל לארק,[16] ברובייקר עקב אחר תקופת בנדיס בכותרת, ובחן את השלכות הכליאה של הדמות, שהתרחשה בסיום הריצה של בנדיס.

במהלך ריצתו על קפטן אמריקה, כתב ברובייקר את גליונות מס' 25–30, שיצאו ב-2007, הכוללים את הסיפור בו נרצח סטיב רוג'רס.[17][18][19] בהמשך כתב את סדרת המיני-סדרה של קפטן אמריקה: נולד מחדש בשנת 2009, שבה חזר רוג'רס. לאחר מכן הוא כתב סדרה מוגבלת של שמונה גליונות שכותרתה "פרויקט המופלאים", וכן כותר חדש בשם "האוונג׳רס הסודיים" לאחר סיום סיפור העלילה "המצור".

אייקון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומיקס פשע מקורי בבעלות יוצרים עם שון פיליפס, "קרימינל" (אנ'), פורסם על ידי חותם אייקון קומיקס של מארוול.[20][21] הכותר זכה לביקורות חיוביות.[22] בשנת 2007, קרימינל זכה בפרס אייזנר עבור הסדרה החדשה הטובה ביותר בעבור קשת הסיפור הראשונה של קרימינל, "הפחדן".[23]

בשנת 2008, ברובייקר ופיליפס החלו בסדרת אייקון חדשה שכותרתה "אינקוגניטו" (אנ') שלדברי ברובייקר היא "על בחור לא-מוסרי לחלוטין עם כוחות-על שנאלץ להעמיד פנים שהוא אזרח שומר חוק רגיל, מכיוון שהוא משתתף בתוכנית להגנת עדים, ואיך הסיטואציה הזו מעצבת את מה שהוא הופך להיות. זהו גם טוויסט נואר אכזרי על ז'אנר גיבור העל / נבל העל שמתעמק יותר בשורשיהם בתוך סוגת ספרות זולה, והוא הולך להיות די מעולה ועם מלא אקשן."[24]

Image Comics[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברובייקר ושון פיליפס השיקו את הסדרה "פאטאל" (אנ') ב-Image Comics בינואר 2012. הסדרה הוכרזה בתחילה כסדרת מקסי של שתים עשרה גיליונות אך שודרגה לכותר מתמשך בנובמבר 2012.[25] ג'סי שדין מ-IGN הצהיר כי "אתה לא יכול לטעות בשיתוף פעולה של ברובייקר / פיליפס. ואף על פי כן, פאטאל טוען לכתר כאחד הפרויקטים הטובים ביותר שלהם."[26]

באוקטבור 2013 השיק ברובייקר יחד עם סטיב אפטינג את סדרת הריגול "וולווט".[27][28]

באוקטובר 2013 חתם ברובייקר על חוזה תקדימי לחמש שנים ליצור קומיקס אך ורק עבור אימג'. על פי תנאי העסקה, אימג' תפרסם כל קומיקס שברובייקר מביא להם מבלי להיות צריך להגיש להם פיץ' קודם לכן. ברובייקר אמר שההסדר הזה הוא מה שהוא תמיד רצה.[29] הסדרה הראשונה שיצאה תחת חוזה זה הייתה "The Fade Out" (אנ'), יצירה תקופתית הוליוודית שנעשתה עם שון פיליפס.[30]

בין 2016 ל-2018 הוציא במסגרת החוזה את הסדרת פשע "הרוג או תיהרג" (אנ') עם שון פיליפס. בשנת 2017 הסדרה הייתה מועמדת לפרסי אייזנר בקטגוריות "הסדרה הממשיכה הטובה ביותר", "הסופר הטוב ביותר", "אמן העטיפה הטוב ביותר" ו"הצביעה הטובה ביותר".[31] בדצמבר 2017 הוכרז על עיבוד קולנועי לקומיקס. הוא ייכתב על ידי דניאל קייסי ויביים צ'אד סטהלסקי.

באוקטובר 2018 השיק ברובייקר יחד עם שותפו האמן שון פיליפס את הנובלה הגרפית המקורית "גיבוריי תמיד היו נרקומנים"[32] והודיעו על שובם לסדרה חדשה של קרימינל כשהקשת סיפור הראשונה נקראה "סוף שבוע רע".[33] לראשונה, את האמנות של שון פיליפס צבע בנו, ג׳ייקוב פיליפס.

בדצמבר 2018 חידשו ברובייקר ופיליפס את חוזה ההעסקה הבלעדי שלהם עם אימג׳.[34]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אד ברובייקר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Miller, John Jackson (10 ביוני 2005). "Comics Industry Birthdays". Comics Buyer's Guide. אורכב מ-המקור ב-February 18, 2011. 
  2. ^ "Ed Brubaker". Lambiek Comiclopedia. 15 ביוני 2012. אורכב מ-המקור ב-November 12, 2013. 
  3. ^ Sekerka, John (Winter 1997). "Ed Brubaker Reviews". IndyWorld.com. אורכב מ-המקור ב-September 24, 2011. בדיקה אחרונה ב-11 בנובמבר 2013. 
  4. ^ "Ed Brubaker's Detour". IndyWorld.com. n.d. אורכב מ-המקור ב-February 5, 2012. 
  5. ^ Booker, M. Keith (2010). Encyclopedia of Comic Books and Graphic Novels. Santa Barbara, California: Greenwood Publishing Group. עמ' 73. ISBN 978-0313357466. 
  6. ^ Manning, Matthew K.; Dougall, Alastair, ed. (2014). "2000s". Batman: A Visual History. London, United Kingdom: Dorling Kindersley. עמ' 252. ISBN 978-1465424563. Ed Brubaker became a regular Batman scribe with this issue, partnering with artist Scott McDaniel. 
  7. ^ Manning "2000s" in Dougall (2014), p. 262
  8. ^ Manning "2000s" in Dougall (2014), p. 263
  9. ^ Cowsill, Alan; Dolan, Hannah, ed. (2010). "2000s". DC Comics Year By Year A Visual Chronicle. London, United Kingdom: Dorling Kindersley. עמ' 304. ISBN 978-0-7566-6742-9. One of DC's longest running characters got a makeover courtesy of writer Ed Brubaker and artist Darwyn Cooke as Catwoman was relaunched...With Brubaker's tight, noir-like scripting and Darwyn Cooke's stylish artwork, Catwoman's new direction made the character more popular than ever. 
  10. ^ Cowsill "2000s" in Dolan, p. 308: "Presented by writers Ed Brubaker and Greg Rucka, with art by Michael Lark, the series followed the night and day shifts of the Gotham City Police Department."
  11. ^ Singh, Arune (16 במרץ 2004). "Make Mine Ed: Ed Brubaker talks Sleeper Season Two & Gotham Central". Comic Book resources. אורכב מ-המקור ב-November 2, 2012. בדיקה אחרונה ב-11 בנובמבר 2013. 
  12. ^ Manning, Matthew K.; Gilbert, Laura, ed. (2008). "2000s". Marvel Chronicle A Year by Year History. London, United Kingdom: Dorling Kindersley. עמ' 325. ISBN 978-0756641238. When acclaimed writer Ed Brubaker made the switch from DC to Marvel, he brought with him yet another relaunch for Steve Rogers. A critical and financial hit, this new Captain America series featured the art of realistic draftsman Steve Epting. 
  13. ^ Breznican, Anthony (2 בפברואר 2014). "Captain America: The Winter Soldier Super Bowl ad hints at major death". Entertainment Weekly. אורכב מ-המקור ב-July 25, 2016. בדיקה אחרונה ב-5 בפברואר 2014. 
  14. ^ Weiland, Jonah (7 בפברואר 2005). "Official: Marvel Announces Ed Brubaker Exclusive". Comic Book Resources. אורכב מ-המקור ב-November 1, 2013. 
  15. ^ Weiland, Jonah (5 באוגוסט 2005). "WWC, Day 1 – Taking The Dare: Brubaker/Lark to take over Daredevil in December". Comic Book Resources. אורכב מ-המקור ב-November 1, 2013. 
  16. ^ Manning "2000s" in Gilbert (2008), p. 331: "Writer Ed Brubaker and artist Michael Lark had quite a challenge ahead of them when they took over the reins of Daredevil from the popular team of writer Brian Michael Bendis and artist Alex Maleev."
  17. ^ Manning "2000s" in Gilbert (2008), p. 335: "Surprising an unsuspecting fan base who thought the worst was over for Steve Rogers, Captain America's death captured worldwide media attention."
  18. ^ Weiner, Robert G. (2009). Captain America and the Struggle of the Superhero: Critical Essays. Jefferson, North Carolina: McFarland & Company. עמ' 131. ISBN 978-0786437030. 
  19. ^ "Captain America, Back from the Dead (Sort Of)". NPR. 30 בינואר 2008. אורכב מ-המקור ב-May 7, 2008. 
  20. ^ Acosta, Bobby (16 בינואר 2013). "Criminal, Crime Fiction at its Best". Tucson Citizen. אורכב מ-המקור ב-November 14, 2013. בדיקה אחרונה ב-13 בנובמבר 2013. 
  21. ^ Richards, Dave (8 במאי 2007). "Breaking the Law(less): Brubaker Talks Criminal". Comic Book Resources. אורכב מ-המקור ב-November 12, 2013. 
  22. ^ Brownfield, Troy (9 באוקטובר 2006). "Best Shots: Criminal, Nightwing, Ant-Man, Finder and More". Newsarama. אורכב מ-המקור ב-September 29, 2007. 
  23. ^ Tabu, Hannibal (28 ביולי 2007). "CCI: The 2007 Eisner Awards". Comic Book Resources. אורכב מ-המקור ב-November 14, 2013. 
  24. ^ Brady, Matt (16 בספטמבר 2008). "Ed Brubaker on Incognito". Newsarama. אורכב מ-המקור ב-November 12, 2013. 
  25. ^ Brothers, David (1 בנובמבר 2012). "The Ed Brubaker Captain America Exit Interview". Comics Alliance. אורכב מ-המקור ב-September 10, 2013. 
  26. ^ Schedeen, Jesse (15 באוגוסט 2012). "Fatale No. 7 Review". IGN. אורכב מ-המקור ב-August 22, 2012. בדיקה אחרונה ב-13 בנובמבר 2013. 
  27. ^ Johnston, Rich (21 באוקטובר 2013). "Preview: Ed Brubaker And Steve Epting’s Velvet #1". BleedingCool.com. אורכב מ-המקור ב-October 22, 2013. בדיקה אחרונה ב-13 בנובמבר 2013. 
  28. ^ Parker, John (23 באוקטובר 2013). "Brubaker and Epting's Velvet: The Super-Spy Done Right". Comics Alliance. אורכב מ-המקור ב-November 14, 2013. בדיקה אחרונה ב-13 בנובמבר 2013. 
  29. ^ Yehl, Joshua (16 בינואר 2014). "Brubaker Talks About His Exclusive Deal with Image Comics". IGN. אורכב מ-המקור ב-October 15, 2015. בדיקה אחרונה ב-10 ביוני 2016. 
  30. ^ Marx, Sam (21 באוגוסט 2014). "Review: The Fade Out #1". Comicosity. אורכב מ-המקור ב-March 14, 2016. בדיקה אחרונה ב-28 במאי 2016. 
  31. ^ JK Parkin, Sonny Liew, ‘Kill or Be Killed,’ ‘Saga’ top this year’s Eisner nomination list, Smash Pages, ‏2 במאי 2017
  32. ^ Meagan Damore, Brubaker & Phillips Announce Their First Original Graphic Novel, CBR, ‏19.6.2018
  33. ^ Zack Quaintance, Brubaker and Phillips Bring Back CRIMINAL With New Monthly Series, Comics Beat, ‏16.10.2018
  34. ^ Zack Quaintance, Brubaker and Phillips renew exclusive deal with Image, Comics Beat, ‏6.12.2018