אהבת אפריל (ארתור יוז)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר |
ארתור יוז  |
| תאריך יצירה |
שנות ה־50 של המאה ה־19 |
| טכניקה וחומרים |
קנבס, צבע שמן |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
49.5 סנטימטר |
| גובה |
88.9 סנטימטר |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
האחווה הפרה-רפאליטית |
| מספר יצירה |
N02476 (גלריית טייט) |
  | |
אהבת אפריל (באנגלית: April Love) הוא ציור שמן על בד מאת הצייר הבריטי ארתור יוז, שנוצר בשנים 1855–1856. היצירה נחשבת לאחת המפורסמות ביותר של האמן, כמו גם לאחת מן היצירות הפופולריות בתולדות הציור האחווה הפרה-רפאלית. היא נרכשה לאוסף גלריית טייט בלונדון בשנת 1909, שם היא מוצגת דרך קבע.[1]
השראה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת הצגת הציור בתערוכת האקדמיה המלכותית בשנת 1856, צורף לו קטע מתוך שירו של אלפרד טניסון The Miller’s Daughter:[1]
"Love is hurt with jar and fret,
Love is made a sweet regret;
Eyes with idle tears are wet,
Idle habits link us yet.
What is love? for we forget:
Ah, no! no!"
על אף ההקשר הלשוני, יוז הבהיר כי לא מדובר באיור ישיר של השיר, אלא שהמילים שימשו לחיזוק תחושת השבריריות של אהבה צעירה. הציור מדגיש רגע רגשי של מריבה או פיוס, כאשר יוז בחר להחליף סביבה טבעית של עצי ערמון ופרחי זכריני לנצח במבנה גן עטוף קיסוס עם שיח לילך ועלי ורדים נושרים.[1]
תיאור היצירה וסמליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בציור נראית אישה צעירה במצב רגשי רגיש, עומדת בצריף גן ומביטה כלפי מטה אל עלי ורדים שנשרו לרגליה. הגבר, שמופיע ברקע מוצל, כורע ברך ומנסה להגיע אל ידה. השיחים שמסביב – קיסוס, לילך וורדים – שימשו את יוז גם כמוטיבים סמליים: הקיסוס מסמל חיי נצח, הוורדים אהבה, והעובדה שהם מפוזרים על הקרקע מרמזת אולי על משבר במערכת היחסים. צבעי הסגול, הירוק והכחול העמוקים הפכו לסימן ההיכר של האמן.[2]
תהליך היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבודת הרקע לציור בוצעה ככל הנראה בגנו של תומאס רוברט קטבוש במיידסטון, קנט – אחיו של רוברט קטבוש, בעל עסק לקישוטים שבו עבד אביה של טריפנה פורד, רעייתו של יוז. ארתור יוז נישא לטריפנה ב־26 בנובמבר 1855, זמן קצר לפני השלמת היצירה. יתר הציור בוצע בסטודיו של יוז בבלגרביה בלונדון, אותו חלק עם הפסל אלכסנדר מונרו – ששימש גם כמודל לדמות הגבר. על פי תלמידו של יוז, אלברט גודווין, הדמות הנשית צוירה תחילה על פי דוגמנית כפרית, אך זו נטשה את הפרויקט. הדמות הסופית התבססה ככל הנראה על טריפנה עצמה.[1]
תולדות הצגה ורכישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור הוצג לראשונה באקדמיה המלכותית בלונדון ב־1856, ולאחר מכן גם באקדמיה של ליברפול ובתערוכת אוצרות האמנות במנצ'סטר (1857). הוא נודע תחילה בכינוי "מריבה בין נאהבים", ולתקופה נשקל גם השם Hide and Seek לפי הצעת המשורר ויליאם אלינגהם. בסופו של דבר בחר יוז בשם "אהבת אפריל". ג'ון רסקין ניסה לשכנע את אביו לרכוש את היצירה אך ללא הצלחה. לבסוף נרכשה היצירה על ידי ויליאם מוריס, אז סטודנט באוקספורד, אשר כתב לברן-ג'ונס:[1]
"לך ותשיג את הציור ההוא שנקרא 'אהבת אפריל' בהקדם האפשרי, פן יקנה אותו מישהו אחר." ("Go and nobble that picture called 'April Love' as soon as possible lest anybody else should buy it.")
יוז סיפר ברבות השנים:
"התחושה העיקרית שלי אז הייתה הפתעה מכך שסטודנט מאוקספורד רוכש ציורים." ("My chief feeling then was surprise at an Oxford student buying pictures.")
ביקורת בני התקופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ון רסקין תיאר את הציור כ"מעודן בכל פרט", ושיבח את הביטוי הרגשי והצבעוניות. פורד מדוקס בראון התרשם מהציור אך הסתייג מגווני העלים:[2]
"העלים הירוקים חדים כל כך, שהם החמירו את מצב רוחי."
בכתב העת The Athenaeum הובעה ביקורת על מבנה הפנים והטקסטורה, אך נכתבה גם הערכה לטיפול בצבעים. ויליאם מייקל רוזטי, בכתיבתו ב-The Spectator וב-The Crayon, שיבח את העדינות והיופי של הסצנה, אף שהעיר על קושי בזיהוי דמות הגבר. המבקרת לוסי לרקום תיארה את פני הדמות הנשית כ"שילוב של שמחה, פליאה ורוך", והדגישה את כישרונו של יוז בלכידת רגש.[1]
סקיצות וגרסאות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רישום בעיפרון ובשטיפת דיו, Studies for April Love, שמור באוסף גלריית טייט (מספר קטלוגי T00276). כמו כן, יוז יצר העתק מוקטן של הציור בצבעי שמן. חריטה של היצירה פורסמה בדצמבר 1856 במגזין The National Magazine.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4 5 6 7 Tate, ‘April Love‘, Arthur Hughes, 1855–6, Tate (באנגלית בריטית)
- 1 2 "April Love" by Arthur Hughes (1832-1915), www.victorianweb.org
- ↑ Arthur Hughes – April Love, Byron's Muse, 2019-08-26 (באנגלית בריטית)