לדלג לתוכן

אהוד דוכובני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהוד דוכובני
Ehud Duchovni
לידה 25 במרץ 1953 (בן 73)
תל אביב, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראל
השכלה
מנחה לדוקטורט גיורא מיקנברג עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פיזיקאי חלקיקים
מעסיק
פרסים והוקרה פרס אמיליו סגרה (2009)
תרומות עיקריות
חקר בוזון היגס וחומר אפל, פיזיקה מעבר למודל הסטנדרטי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אהוד דוכובני (נולד ב-25 במרץ 1953) הוא פיזיקאי חלקיקים ישראלי ופרופסור אמריטוס בפקולטה לפיזיקה במכון ויצמן למדע, לשעבר מוביל קבוצת המחקר הישראלית במאיץ החלקיקים ב-CERN. חבר המועצה להשכלה גבוהה.

אהוד דוכובני נולד וגדל בתל אביב, בנם של מניה (לבית צימרשפיץ) וישראל (איזי) דוכובני.[1]

בנעוריו התחרה בשחייה בקבוצת ברית מכבים עתיד[2] ואף היה אלוף ישראל בשחייה ובקליעה למטרה.[3] כמו כן השתתף בקורס נוער שוחר מדע באוניברסיטת תל אביב[3] ובסדנת המדע לנוער ע"ש עמוס דה שליט במכון ויצמן.[4] ב-19711974 שירת בצה"ל ביחידה מובחרת.[3] בשירות המילואים במלחמת לבנון הראשונה נפצע בגבו.[5]

למד לתואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטת תל אביב, אותו השלים ב-1976. את התואר השני השלים במכון ויצמן ב-1978, בהנחיית פרופ' אורי קרשון,[6] ואת התואר השלישי עשה בהנחיית פרופ' גיורא מיקנברג,[7] שהיה פקודו בצה"ל. עבודת הדוקטורט שלו נשאה את הכותרת "תהליכים קשים באינטראקציות פוטון-פוטון" והוגשה ב-1985.[8] עם סיום הדוקטורט יצא לשווייץ וביצע השתלמות בתר-דוקטורט ב-CERN, ובשובו לישראל ב-1987 מונה לחבר סגל בדרגת מדען בכיר במחלקה לפיזיקת חלקיקים במכון ויצמן. ב-1992 היה לפרופסור חבר וב-2012 לפרופסור מן המניין, ב-2021 יצא לגמלאות.[9] שימש עמית מחקר ב-CERN והיה פרופסור אורח באוניברסיטת אלברטה בקנדה.[9] כמו כן כיהן כחבר בוועדה הישראלית לאנרגיות גבוהות.[3]

ב-20 בדצמבר 1981, בעת שעשה דרכו לישראל באונייה "אוריון", שעות ספורות לפני כניסתה לנמל חיפה, התפוצץ באונייה מטען חבלה גדול שהעלה אותה באש. כ-30 נוסעים נותרו לכודים בבטן האונייה, והם ניצלו רק הודות לפעולתו של דוכובני, שחילץ אותם זה אחר זה תוך סיכון חייו. על כך זכה דוכובני בעיטור האומץ[10][11] ובצלב השירות המצוין שהוענק לו על ידי נשיא גרמניה.[3]

דוכובני הוא חבר הנהלה בחוג הפרופסורים לחוסן לאומי.[12] באוגוסט 2024 מונה על ידי שר החינוך יואב קיש לחבר המועצה להשכלה גבוהה.[13] מלבד מחקרו האקדמי, דוכובני חוקר באופן עצמאי את פרשת קסטנר ומרצה בנושא זה.[14]

דוכובני הוביל את קבוצת המחקר הישראלית ב-CERN שמילאה תפקיד מרכזי בגילוי בוזון היגס ב-2012. בהמשך עבר לעסוק בפיזיקה שמעבר למודל הסטנדרטי, ובפרט בחיפוש אחר חלקיקים חדשים ונדירים, כמו חלקיקי חומר אפל ובוזוני היגס נוספים, תוך שימוש בגלאי אטלס שבמאיץ החלקיקים LHC ב-CERN.[15] לצד העבודה המדעית על פענוח נתוני הניסוי, דוכובני מעורב לעומק בפיתוח ובנייה של טכנולוגיות גילוי מתקדמות, כגון גלאי גז המיועדים לעמוד בתנאי הקרינה והקצב הגבוהים של המאיץ.

עם תלמידיו לאורך השנים נמנים פרופ' עילם גרוס[16] ממכון ויצמן ופרופ' רון פולמן[17] מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פרס לוינסון (1992)[9]
  • פרס אמיליו סגרה (2009)[18]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לד"ר נגה דוכובני-תמיר, מרצה לספרות אנגלית, בתו של שמואל תמיר[3] ונכדתה של בת-שבע כצנלסון. אב לארבעה, מתגורר בהרצליה.[9]

דוכובני מתנייד בכיסא גלגלים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. מסמכי ההתאזרחות של מניה וישראל דוכובני, באתר ארכיון המדינה, 1947
  2. פטרן ולאופר - אלופי מכבי בקרב-רב בשחיה, באתר הארץ, 19 בנובמבר 1967
  3. 1 2 3 4 5 6 ראובן פביאן, בריחת ה"מוח היהודי", באתר מראה, 24 בספטמבר 2010
  4. נוסטלגיה, חזון ומה שביניהם, באתר מסע הקסם המדעי, 1 ביוני 2000
  5. חורים שחורים במעבדה, באתר מסע הקסם המדעי, 1 ביוני 2006
  6. אהוד דוכובני, יצירת חלקיקים נטרליים מוזרים בראקציות π+(p)+n ב- Gev/c 195, באתר ספריות מכון ויצמן למדע, 1978
  7. חנה קים, לשאלת קיומו של האל, באתר חדשות, 23 באוגוסט 1991
  8. Hard processes in Photon-Photon interactions, ספריות מכון ויצמן למדע, 1985
  9. 1 2 3 4 Ehud Duchovni, academia.edu
  10. עיטור האומץ, באתר מעריב, 10 במאי 1983
  11. אזרח אהוד דוכובני, באתר הגבורה
  12. חברי ההנהלה 2025, באתר חוג הפרופסורים לחוסן לאומי
  13. מינוי חברים במועצה להשכלה גבוהה, באתר מזכירות הממשלה, 4 באוגוסט 2024
  14. מועדון עברי פריז, פרופ' אהוד דוכובני פרשת קסטנר, באתר יוטיוב, 5 במרץ 2021
  15. המופע של היגס, באתר מסע הקסם המדעי, 1 במרץ 2004
  16. עילם גרוס, Search for the standard model Higgs boson in e+e- collisions with the opal detector at LEP, ספריות מכון ויצמן למדע, 1991
  17. רון פולמן, Search for the Higgs boson with the OPAL detector at LEP at sqrt(s)=161-172 GeV, ספריות מכון ויצמן למדע, 1997
  18. The Rosa and Emilio Segre Research Award, Awards And Honors | Institute Honors And Prizes
עץ משפחת כצנלסון
מקרא
הורות[1]
נישואין[2]
גבר
אישה
איש ציבור[3][4]
מדען[4]
רופא[4]
איש תרבות[4]
שאול כצנלסון
שאול כצנלסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ניסן כצנלסון
(מנהיג ציוני ומעוזריו של הרצל)
ניסן כצנלסון
(מנהיג ציוני ומעוזריו של הרצל)
 
זלדה כצנלסון
זלדה כצנלסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בת-שבע כצנלסון
(ח"כ וממייסדות ויצו העולמית)
בת-שבע כצנלסון
(ח"כ וממייסדות ויצו העולמית)
 
ד"ר ראובן כצנלסון
(ממייסדי הרפואה הציבורית ושלישו של טרומפלדור)
ד"ר ראובן כצנלסון
(ממייסדי הרפואה הציבורית ושלישו של טרומפלדור)
ד"ר אברהם כצנלסון
(מחותמי מגילת העצמאות)
ד"ר אברהם כצנלסון
(מחותמי מגילת העצמאות)
 
 
שמואל כצנלסון
שמואל כצנלסון
 
פרידה (כצנלסון) חומסקי
פרידה (כצנלסון) חומסקי
רחל (כצנלסון) שז"ר
(כלת פרס ישראל ומראשי הפועלות בישראל)
רחל (כצנלסון) שז"ר
(כלת פרס ישראל ומראשי הפועלות בישראל)
 
זלמן שזר
(נשיא המדינה)
זלמן שזר
(נשיא המדינה)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שולמית כצנלסון
(כלת פרס ישראל)
שולמית כצנלסון
(כלת פרס ישראל)
 
שמואל תמיר (כצנלסון)
(עורך-דין ושר המשפטים)
שמואל תמיר (כצנלסון)
(עורך-דין ושר המשפטים)
 
רות תמיר (גורביץ')
(ספורטאית ומחנכת)
רות תמיר (גורביץ')
(ספורטאית ומחנכת)
 
 
אורי צבי גרינברג
(משורר, ח"כ וחתן פרס ישראל)
אורי צבי גרינברג
(משורר, ח"כ וחתן פרס ישראל)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרופ' פייר שורקי
(יו"ר החוג לקרדיולוגיה גרעינית)
פרופ' פייר שורקי
(יו"ר החוג לקרדיולוגיה גרעינית)
 
ליאורה תמיר-שורקי
ליאורה תמיר-שורקי
דוד תמיר
(טייס חיל האוויר)
דוד תמיר
(טייס חיל האוויר)
 
ד"ר נגה דוכובני
(מרצה לספרות אנגלית)
ד"ר נגה דוכובני
(מרצה לספרות אנגלית)
 
 
עו"ד יוסף תמיר
(לשעבר חבר הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין)
עו"ד יוסף תמיר
(לשעבר חבר הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין)
 
עו"ד עינת תמיר-קולסקי
עו"ד עינת תמיר-קולסקי
  1. כדי שהקו יסמן הורות הוא צריך לרדת למטה
  2. בחלק מהמקרים משך הנישואין מופיע מעל הקו
  3. נושא משרה ציבורית בכירה או היה אישיות ציבורית בעלת חשיבות היסטורית.
  4. 1 2 3 4 כאשר אדם עוסק ביותר מתחום אחד שבתרשים, צבע הרקע יהיה לפי תחום עיסוקו המשמעותי ביותר.