אהוד ויס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהוד ויס
Ehud Weiss
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1965 (בן 59 בערך)
ענף מדעי ארכאולוגיה, בוטניקה
מקום מגורים ישראל
מוסדות אוניברסיטת בר-אילן (2001) עריכת הנתון בוויקינתונים
lisa.biu.ac.il/node/1266
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אהוד (אודי) ויס (נולד ב-1965) הוא חוקר ישראלי, פרופסור לארכאובוטניקה (אנ') במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן וממשיך דרכו של מורהו, פרופ' מרדכי כסלו. אהוד ויס משמש גם כאוצר האוסף הזרעים והפירות הלאומי של ארץ ישראל. מלמד במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן משנת 1992.

ביוגרפיה וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהוד ויס נולד בבני ברק, למד בישיבה תיכונית "שעלבים" ולאחריה בישיבת ההסדר בשילה, במסגרתה שירת במבחיל השריון. בשנת 1989 החל ללמוד תואר ראשון במסלול דו-חוגי: במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה ובמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בבר-אילן. בשנים 19951996 למד תואר שני בביו-ארכאולוגיה וגיאו-ארכאולוגיה בהנחייתו של פרופ' גורדון הילמן במכון לארכאולוגיה באוניברסיטת לונדון. בשנים 19962002 עשה דוקטורט במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן בנושא "שחזור הכלכלה והחברה של תושבי האתר האפיפלאוליתי אהלו II לפי השרידים הבוטניים" בהנחייתו של פרופ' מרדכי כסלו. ויס עשה פוסט-דוקטורט אצל פרופסור עופר בר-יוסף במחלקה לאנתרופולוגיה של אוניברסיטת הרווארד. לאחר הפוסט החל ללמד בבר-אילן.

תושב שוהם, נשוי ואב לארבעה ילדים.

ויס השתתף וניהל מספר חפירות ארכאולוגיות בישראל, בין השאר באתרים הבאים: תל בית שמש, תל א-צפי, אוהלו II, מערת כבארה.

מחקריו הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שחזור השדות, המסחר והכלכלה החקלאית באשקלון של סוף תקופת הברזל;
  • הכלכלה, הסביבה, טכנולוגיית המזון ואסטרטגיית הליקוט של תושבי אוהלו II בתקופה האפי-פלאוליתית;
  • ראשית החקלאות - השימוש בדגניים לעומת דגנים לאורך התקופות, תיאורית "הקשת הרחבה" והשלכותיה הבוטניות, קציר לעומת ליקוט דגנים כמפתח להבנת התחלת החקלאות, ניתוח הממצא הבוטני ככלי להבנת התבנית המרחבית-זמנית של ראשית החקלאות.
  • מקור השעורה המבויתת.[1]
  • ביות החיטה לפני 23,000 שנה.[2]
  • זיהוי הענבים וחרצני הענבים שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות בישראל[3].

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהוד ויס פרסם יותר מחמישים פרסומים מדעיים ובהם הוא כתב, ביחד עם דני זהרי ,את המהדורה הרביעית של הספר על ביות הצמחים המסכם מידע על כל צמחי תרבות של העולם הישן של מתחילת החקלאות עד לשנת 2000 לפני זמננו.[4]

Books

  • Zohary, D., Hopf, M. and Weiss, E. Domestication of Plants in the Old World. 4th Revised edition. Oxford University Press, Oxford. 2012
  • Fairbairn, A. S. and Weiss, E. (Eds.) From Foragers to Farmers: Papers in Honour of Gordon C. Hillman. Oxford: Oxbow Press. 2009
  • Boaretto, E. Shahack-Gross, R. Shalev, S. Weiner S., and Weiss E. (Eds.), Special issue of the Israel Journal of Earth Sciences, entitled “Archaeological Science in Israel”. 2009
  • Weiss, A. and Simchoni, O. Changes in Agriculture Economy and Trade in Antiquity, Meeting in honor of Prof. M. Kislev. Meeting Proceedings. Bar-Ilan University (Hebrew and English). 2006

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מחקר: מקור השעורה המבויתת בעולם - בצפון הארץ, באתר Nrg, ‏18.07.2016
  2. ^ חשיפה מהצפון: גידלנו חיטה לפני 23,000 שנה, באתר ynet, 22 ביולי 2016
  3. ^ רונן פרלמוטר, המסע אחרי מקור הגפן, באתר ישראל היום, 3 במרץ 2023
  4. ^ Zohary, Daniel, Maria Hopf, and Ehud Weiss, Domestication of Plants in the Old World: The origin and spread of domesticated plants in Southwest Asia, Europe, and the Mediterranean Basin, 4th edn, Oxford: Oxford Academic, 2012, עמ' https://doi.org/10.1093/acprof:osobl/9780199549061.001.0001