אהרן אבדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אהרון אבדי)
אהרן אבדי
אהרן אבדי
אהרן אבדי
לידה 9 באפריל 1918
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 במאי 1979 (בגיל 61)
רמת גן, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
מקום קבורה בית העלמין הדרום עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים רמת גן
ידוע בשל כתיבה ואיור בעיתונות ישראלית בשפה ההונגרית
השכלה אמנות
תקופת הפעילות 1950–1979 (כ־29 שנים)
תפקיד סופר, עיתונאי, גרפיקאי ומאייר
מפלגה חבר בית"ר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אהרן (ארוין) אַבָּדי (19 באפריל 19183 במאי 1979) היה סופר, עיתונאי, גרפיקאי וצייר ישראלי שנולד בהונגריה. ניצול השואה, ממחנה ברגן-בלזן, פעיל ציוני בבית"ר בבודפשט, עלה לישראל ב-1950 ומרגע שכף רגלו דרכה על אדמת מדינת ישראל החל ליצור.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרן אבדי נולד ב-19 באפריל 1918 בבודפשט לצבי ובלה שהיו סופרים בעלי השקפה ציונית. כבר בגיל צעיר מאוד התגלה כצייר מחונן. כשהתבגר נשלח ללמוד אומנות ברומא, איטליה. כסף לא נמצא בכיסו וככל סטודנט לאמנות שרבט ברחוב למחייתו. הוא נאלץ לשוב להונגריה כאשר החלו טיהורים על רקע גזעני באיטליה הפשיסטית. אמו חלתה בסרטן ועל מנת לממן את הטיפולים בה לימד ציור בבית ספר.

עם עלית הנאצים לשלטון והקמת פלוגות צלב החץ בהונגריה, היה בין מקימי המחתרת הציונית, נתפס נכלא ונשלח יחד עם יהודים רבים למחנות עבודה וכפיה. בהמשך הגיע למחנה הריכוז ברגן-בלזן ממנו השתחרר כחולה בטיפוס רק עם שחרור המחנה ב-1945. עד שהחלים שהה בבית חולים שדה אמריקאי בהילרסלבן (Hillersleben). במהלך שהותו שם יצר 25–30 תמונות בצבעי מים על חוויותיו בעת שהגיע למחנה ועל חיי היום-יום שם. מגרמניה חזר לבודפשט ונישא לשרה גרוסמן, לה היה מאורס עוד לפני המלחמה.

לאחר שלא מצא מקור פרנסה אחר, עבד למחייתו בעיתון "הניצוץ", יומון המפלגה הקומוניסטית, אותם תעב בכל נימי נפשו. הוא היה חבר ופעיל בבית"ר. ב-30 באפריל 1946 נעצר על ידי המשטרה ההונגרית כשניסה לפגוע בשגרירות הבריטית.

ב-1948 נולדה בתו אביבה-יוליה וב-1950 עלה לארץ עם משפחתו המצומצמת. מיד עם עלייתו ארצה החל לעסוק כגרפיקאי ומאייר ספרים וכמו כן עבד ביומון "אוי-קלט" בשפה ההונגרית שם גם כתב ואייר. הוא פרסם באופן קבוע נובלות וסיפורים קצרים כמעט מעלייתו ארצה ועד 1967. השחקן אברהם רונאי תרגם חלק מסיפוריו שהוקראו בשידורי הרדיו. הוא החל בכתיבת ספרים ואיורם. ספרו הראשון בעברית יצא בתרגומו של אביגדור המאירי "אתמול" המגולל את קורותיו בשואה ועד עלייתו ארצה.

אבדי התגורר מאז עלייתו ברמת גן. ב-1952 נולד בנו גבריאל, הצבר הראשון במשפחה, שבו ראה אבדי את תקומתו של העם היהודי לאחר השואה ונקמה בכל אלה שרוצים להשמידנו. הוא המשיך לכתוב ולאייר ספרים בעברית ובהונגרית עד שנות השבעים. אז יסד ירחון ספרותי בהונגרית בשם "A HONAP" (ה"חודש"). לאור הצלחתו והביקוש הרב המיר אותו תוך זמן קצר לשבועון בשם "A HET TUKRE" שפרושו "ראי השבוע". השבועון היה מבוקש מאוד על ידי קוראי ההונגרית בארץ שכן בנוסף לכתבות אקטואליה הכיל נובלות קצרות, רומנים וסיפורים. אהרן אבדי נפטר ממחלה ב-3 במאי 1979 ונטמן בבית העלמין הדרום. השבועון המשיך להופיע שנים רבות גם לאחר פטירתו בעריכת אלמנתו, שרה, אולם נסגר עקב פטירתו של המו"ל, שלמה קראוס, ב-2003.

ספריו בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוני צרצר לומד לעבוד, סיפר וצייר אהרן אבדי, ניומן תל אביב, תשי"ג 1953.
  • הנער מנכסוס, עברית: איתמר יעוז קסט, ניב, תל אביב, תש"ך 1960.
  • מלך העמק הכחול, ציורים א' אבדי, כתבים תל אביב, תשי"ג 1953.
  • מלחמה בארץ הנמלים, סיפר וצייר אהרן אבדי, ניומן תל אביב, תשי"ג 1953.
  • טורזה: דולה-הפנינים, תרגמה זהבה ספיר, זליקוביץ תל אביב, 1951.
  • הרפתקאותיו של המלח הצעיר, ציורים מאת א' אבדי, תל אביב 1953.
  • גו רה בן-הצייד, סיפור מארץ הקור והשלג הנצחיים, עם 18 תמונות מצוירות על ידי המחבר, תרגמה זהבה ספיר, זלקוביץ, תל אביב, 1953.
  • גא אינו ירא, אהרן אבדי; עם 23 תמונות מצוירות על ידי המחבר, תרגם סבו, זלקוביץ, תל אביב, 1954.
  • אתמול , תל אביב 1953.
  • אורה בת דבורים, סיפר וצייר אהרן אבדי, ניומן תל אביב, 1953.

ספרים שצייר ואייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עולם הילד, מאת יצחק אבנון, הציורים אהרן אבדי, תל אביב, 1952.
  • חגים ומועדים לישראל, אגדות, שירים וסיפורים, בעריכת ב' מיכאל, ציורים - אהרן אבדי, בירן, תל אביב, 1954.
  • קסמי אנדרסן: מבחר האגדות, בתרגום חדש ובעריכה חינוכית, הציורים: אהרן אבדי, תל אביב, 1955.
  • אגדות משה רבינו, קובץ מיוחד לילדים, ערך שלמה סקולסקי, ציורים - א. אבדי, זימזון, תל אביב, 1957.
  • בני האדם הם טובים, מאת יאנוש קורצ'אק, סיפר ותירגם אריה בוכנר, צייר א' אבדי, ניב, תל אביב, תשי"ח 1958.
  • סביב העולם ב-500 שאלות ותשובות, מאת מתתיהו תימור, ציורים - א' אבדי, שי, תל אביב, תשי"ט, 1959.
  • מכנסי עור היגואר , מאת מנחם תלמי, צייר - א' אבדי, עמיחי, תל אביב, 1960.
  • 1000 אמרות כנף , ליקט, תרגם וערך י' רותם, ציורים - א' אבדי, מצפן, תל אביב, 1960.
  • אגדות יהודה המכבי , קובץ מיוחד לבני הנעורים, מאת שלמה סקולסקי, ציורים - א' אבדי, זימזון, תל אביב, 1962.
  • דברי ימי העולם לילדים , ערך ידידיה ספרא, ציורים אהרן אבדי, עמיחי, תל אביב, 1965.
  • מלך העמק הכחול (כארוין דונאי), 1955.
  • הרפתקאות המלח הצעיר (כארוין דונאי), 1954

כמו כן הוציא לאור (ללא ציון שמו) סדרת חוברות בשם "רפי צור" המגולל את סיפורו של סופרמן ישראלי.

ב-1955 אייר את גליונות אצבעוני (עיתון ילדים) . כמו כן פרסם קריקטורות בידיעות אחרונות, וב-1957 החל באיור בשבועון רימון שיצא לאור כתחרות להעולם הזה. היה זה שבועון שהודפס בצבע אך נסגר לאחר מספר חודשים. פתיחתה של הכרמלית בחיפה תועדה בציוריו בשבועון. הוא אייר את עטיפות ספריהם של מאות ספרים שיצאו לאור בהוצאות: ניב, עמיחי, המתמיד, זלקוביץ, כתבים, תבל, מערכות, מ. מזרחי ועוד.

סדרת ציוריו לספריו של שרגא גפני "סיפורי התנ"ך לילדים" ו"תולדות עם ישראל לילד" הם הידועים שבהם ומודפסים במהדורות חוזרות עד עצם היום הזה. אבדי כתב גם מחזה שתורגם על ידי אברהם רונאי שעסק בסוגיה של דתיים-חילונים. המחזה אמור היה להעלות בהבימה - אך מחשש לעימות עם דתיים - נגנז. המחזה עסק במשפחה שזוכה בירושה גדולה אך התנאי של המוריש היה שהם חייבים לשנות את אורח חייהם מחילוני לדתי. המשפחה מנסה להסתגל לאורח החיים החדש המחזה מפרט את הקשיים שבכך. הפואנטה של המחזה שהם אינם מסוגלים ונאלצים לוותר על הירושה. כלומר: אי אפשר להיות דתיים בעולם המודרני... המחזה נכתב ב-1965. (החזרה בתשובה עדיין לא הייתה פופולרית כמו היום). במקביל ולאחר מכן התרכז בכתיבה בהונגרית. הוציא לאור בארץ 7 ספרים בהונגרית שהמוצלח מביניהם היה סיפור מלחמת ששת הימים. הספר הוברח להונגריה שם הועתק ויצא לאור תחת עינו של המשטר הקומוניסטי.

ספריו בהונגרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • UKRAJNA - אוקריינה, יצא לאור בבודפשט בהוצאת מחתרתית ב-1944 והכיל 12 ציורים.
  • ELMONDOM - אני אספר, 1946 בהונגרית ואנגלית: סיפורו של המחבר וקורותיו בשואה כולל איורים רבים. הספר היווה בסיס לספרו "אתמול" שיצא בארץ.
  • A BAL UTAN - אחרי הנשף, רומן 1955: סיפור המגולל תולדותיהם של צעירים יהודיים בבודפשט – לפני ובמהלך השואה. העלילה נרקמת סביב נשף סטודנטים יהודים שבאמצעותה מוצגים הדמויות הססגוניות (קרוב לוודאי שהם מחוג מכריו האישיים של הסופר. בין שאר הדמויות מופיע גם דמותו של דב גרונר). הסיפור מסתיים עם עלייתם ארצה של חלק מהגיבורים.
  • HARFA UTCA – רחוב הנבל, רומן 1961: המשך הספר "אחרי הנשף", שחלקו מתרחש בארץ וחלקו בהונגריה של אחרי המלחמה חלק מהגיבורים מופיעים בשני הספרים עם דגש על התאקלמותם של עולי הונגריה בארץ.
  • SOLT GYORGY TORTENETE – סיפורו של ג'ורג' שולט, רומן 1957: הספר עוסק במרד ההונגרי בשנת 1956. גיבור הספר בחור יהודי מתבולל שלוקח חלק במרד ודרכו עוסק הסופר גם ביחסי הונגרים יהודים באותה תקופה. הספר מסתיים ביציאתו של הגיבור לישראל.
  • A CSODAK 6 NAPJA - ששת ימי ניסים, 1967: סיפור הגבורה של מלחמת ששת הימים. הספר יצא באוגוסט ועד אוקטובר יצאו עוד שתי מהדורות. הספר הוברח להונגריה והודפס שם במחתרת במספר רב מאוד של עותקים.
  • MERLEGEN – על כף המאזניים, רומן 1972: עוד סאגה היסטורית המגוללת את תולדותיהם של יהודי הונגריה בתקופת השואה ואחריה. הספר כתוב כרטרוספקטיבה של גיבורו הראשי כשהוא כבר נמצא בארץ.
  • AZ ITELETNAPI HABORU ES EGY ESZTENDO – מלחמת יום הדין ועוד שנה – 1974: סיפורה של מלחמת יום הכיפורים והשנה שלאחריה. הספר כולל את המלצות ועדת אגרנט.
  • JUBILEUMI EVKONYV 1973 – ספר היובל לשנת ה-25 למדינת ישראל: הספר נערך על ידי אהרן אבדי בהונגרית. חלקו נכתב על ידו בהשתתפות אנשי רוח וסופרים הונגרים ישראלים. דברי ההקדמה לספר נכתבו על ידי נשיא המדינה, אפרים קציר.

כמו כן צייר אבדי תמונות שמן רבות העוסקות בנופי ארץ ישראל, דמויות תנ"כיות, ואבסטרקט. הוא עסק גם בפיסול, במוזיאיקה (לרגל חגיגות יובל לעיר תל אביב יצר מפסיפס את סמל העיר בגודל 10 מטר שניתלו בכל רחבי העיר), הוא יצר מיניאטורות מפסיפס של דמויות מקראיות שיוצאו לארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אהרן אבדי בוויקישיתוף