אהרן כהנא
אהרן כהנא (שנות ה-50 של המאה ה-20) | |
לידה |
1 במרץ 1905 שטוטגרט, הקיסרות הגרמנית |
---|---|
פטירה |
3 ביולי 1967 (בגיל 62) פריז, צרפת |
שם לידה | הרמן כהן |
תחום יצירה | ציור, קרמיקה |
זרם באמנות | אופקים חדשים |
יצירות ידועות | "עקדת יצחק" (1950) |
פרסים והוקרה | פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול |
אהרן כהנא (1 במרץ 1905 – 3 ביולי 1967[1]) היה צייר ישראלי ממוצא גרמני.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אהרון כהנא נולד בעיר שטוטגרט שבגרמניה תחת השם הרמן כהן. בשנת 1922 החל את לימודיו באקדמיה לאמנות בעיר הולדתו. עם תום לימודיו עבר לברלין, שם היה בן חסותו של אלפרד פרטהיים ואף זכה בעזרתו במלגת לימודים בפריז. בין השנים 1927-1929 שהה בפריז, שם נחשף לציור הפוביסטי. עם שובו לברלין התפרנס מעיצוב חלונות ראווה והתמקד בציור פורטרטים. בשנת 1934 עלה לארץ ישראל והשתקע ברמת גן. גם בארץ ישראל המשיך כהנא להתפרנס מעיצוב חלונות ראווה. באותה עת שינה כהנא את סגנון ציורו מאמנות פוסט-קוביסטית ומופשטת למחצה, לציור ריאליסטי. בשנת 1938 זכה כהנא לראשונה ב"פרס דיזנגוף" במסגרת התערוכה הכללית של אמני ארץ ישראל. בשנת 1946 הציג תערוכת יחיד בגלריה לאמנות כ"ץ בתל אביב. בשנת 1947 נסע לפריז עם אשתו, מידה, שם למדו השניים את מלאכת ייצור הקרמיקה.
עבודתו של כהנא הושפעה בעיקר מתנועת הכנענים, שנוצרה בשנות ה-30 על ידי קבוצת ציירים ופסלים. עד שנת 1940 עסק כהנא בציור פיגורטיבי וצייר נופים ריאליסטיים. בחלוף הזמן, במקביל להקמתה של קבוצת "אופקים חדשים" (שבה היה כהנא חבר מייסד), החלו הצורות הגאומטריות בעבודותיו ליצור אספקט אבסטרקטי תוך כדי רמיזה על סמלים מיתולוגיים שנחצבו על אבן. כהנא גם עסק ביצירה בתחום הקרמיקה, בו יצר ביחד עם אשתו.
בשנים 1938 ו-1953 זכה בפרס דיזנגוף לאמנות הציור. כיום מוצגות יצירותיו במוזיאוני אירופה ואמריקה.
נפטר בפריז ב-3 ביולי 1967, ונקבר בבית העלמין קריית שאול.
בית אהרן כהנא
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הצייר אהרן כהנא (בתכנון האדריכל יעקב רכטר), שברחוב אבא הילל 147 רמת גן, משמש כיום כמוזיאון.
בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 פנה ראש העיר קריניצי אל האדריכל יעקב רכטר (חתן פרס ישראל) לתכנן ולבנות את ביתו של האמן אהרון כהנא, זאת במסגרת הקמת קריית אמנים ברמת גן. ב-1959 החלו בבניית הבית ובתחילת שנות ה-60 סיימו בבנייתו[2].
בית אהרון כהנא נפתח לקהל ב-15 בינואר 1991. הוא היחיד בארץ שהציג תערוכות מתחלפות, כ-4 בשנה, באמנות הקרמית – בקומת הקרקע. ובקומה הראשונה מוצג אוסף מיצירותיו של אהרון כהנא.
התערוכות באמנות הקרמית עסקו מעבר לאמנות הקדרות גם בפיסול הקרמי.(כל תערוכה לוותה בקטלוג) הצפייה בתערוכות העבירה את חוויית העיצוב הקרמי, את המגע הממשי בחומר ואת דרך ההתמודדות האישית של האמנים עם הנושאים, בתוכן יצירתם – התמודדותם עם החומרים וצבעוניותם. התערוכות היו בנויות מדימויים שונים והציעו תפיסות שונות הן בקדרות, באמנות הכלים, בטכניקות ושריפות ובפיסול הקרמי.
כ-200 מיצירות השמן והאקריליק נאספו לרסטורציה בתחילת שנות ה-90 ומאז לא חזרו לבית אהרון כהנא[דרושה הבהרה].
רעיון עריכת תערוכות באמנות קרמית במקום, הוא יוזמתה של האוצרת אינה ארואטי ובתמיכתו של חנן רוזן ראש המחלקה לתרבות ואמנות של עיריית רמת גן, מאחר שאהרון כהנא היה גם קרמיקאי ויחד עם רעייתו הקימו בביתם סטודיו לקרמיקה. בתחילת שנת 2017, החליטה עיריית רמת גן לסגור את פעילותו של המוזאון לאחר כ-150 תערוכות מפורסמות וידועות באיכותן באמנות הקרמית באוצרות אינה ארואטי. בדצמבר 2020, נערכה תערוכת רישומים של כהנא בשם "הפשטה ומיתוס" במוזיאון לאמנות רוסית ברמת גן[2].
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
לוח קרמיקה מזוגג, 1954
אריחי קרמיקה מזוגגים, האוניברסיטה העברית, גבעת רם, ירושלים -
"קח-לך גליון גדול וכתוב עליו בחרט אנוש" (1958), תבליט קרמיקה, בית העיתונאים ע"ש נחום סוקולוב
-
בית אהרן כהנא, רמת גן
-
לוח קרמיקה מזוגג
בית אהרון כהנא, רמת גן
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1938 פרס דיזנגוף
- 1953 פרס דיזנגוף
- 1958 פרס לציור לציון יום העצמאות העשירי של ישראל
- 1960 פרס מוזיאון סולומון גוגנהים על הציור "המעונה", ניו יורק
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיים גמזו, אהרון כהנא 1905-1967 - תערוכה רטרוספקטיבית, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1970.
- גבריאל טלפיר, 100 אמנים בישראל, הוצאת גזית, תל אביב, 1971.
- גבריאל תדמור, אהרון כהנא:דמות האדם ביצירתו, מוזיאון חיפה לאמנות חדשה, 1978.
- גילה בלס, אפקים חדשים, הוצאת פפירוס, תל אביב, 1980. מהדורה שנייה מורחבת: אופקים חדשים, הוצאת מודן, תל אביב, 2014.
- חיים גמזו, ציור ופיסול בישראל, הוצאת דביר, תל אביב, תשי"ז (מצוטט גם בספר: ד"ר חיים גמזו: ביקורות אמנות, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2006, עמ' 253-255).
- ליאת גולומב-מאור, אהרון כהנא, המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן, קטלוג מס' 16 (ללא תאריך).
- גדעון עפרת, "אהרון כהנא, הפשטה שמית 1948–1957", בתוך: ביקורי אמנות, ההוצאה לאור של ההסתדרות הציונית העולמית, 2005.
- אירית הדר, 12 אמנים - מבט שני, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2006.
- גדעון עפרת, אהרון כהנא:מונוגרפיה, באתר המרשתת: "המחסן של גדעון עפרת", 2011.
- גדעון עפרת, אהרון כהנא, הוצאת לוין, 2022.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אהרן כהנא, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- מידע לאספנים אודות אהרן כהנא, באתר עסקי אמנות
- בית הצייר אהרון כהנא (אורכב 14.08.2012 בארכיון Wayback Machine), באתר עיריית רמת גן
- גדעון עפרת, "אהרון כהנא-מונוגרפיה", באתר "המחסן של גדעון עפרת"
- סיור מצולם בבית אהרון כהנא
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית אהרון כהנא ברמת גן, באתר 'חלון אחורי', 12 ביולי 2017
- אהרן כהנא, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אהרן כהנא באתר חברה קדישא ת"א–יפו
- ^ 1 2 עוזי צור, עוצם עין אחת - כהנא מלך רמת גן, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2020